בדרך: תשלום חוב לביטוח לאומי - עד 7 שנים אחורה
על פי הצעת החוק, שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, המוסד לביטוח לאומי יוכל לדרוש תשלום מחייבים לא יאוחר מ-7 שנים מיום שנוצר החוב. מעבר לפרק זמן זה, הדבר ייחשב כאילו המבוטחים שילמו במועד
ועדת העבודה אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק הקובעת כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לדרוש תשלום חובות לאחר שחלפו 7 שנים מיום היווצרותם. את הצעת החוק יזמה ח"כ רונית תירוש (קדימה).
על פי הצעת החוק, המוסד לביטוח לאומי יוכל לשלוח את דרישת התשלום לחייבים לא יאוחר מ-7 שנים מיום שנוצר החוב. אם המוסד לא ישלח את דרישת התשלום בפרק זמן זה, הדבר ייחשב כאילו המבוטחים שילמו את דמי הביטוח הלאומי במועד. זאת לצורך זכויותיהם בעתיד, כמו קבלת קצבאות.
יחד עם זאת, הצעת החוק קובעת כי המוסד יוכל לגבות חובות גם לאחר 7 שנים, במידה שהם מתייחסים למבוטחים שלא קיימו חובת רישום או דיווח למוסד על פי חוק, כפי שנדרש, למשל, מעצמאים או מתושבים שאינם עובדים או שוהים בחו"ל.
יוזמת החוק, ח"כ תירוש, אמרה בדיון, כי "דרישת התשלום של הביטוח הלאומי מגיעה לפעמים אחרי 10 שנים מיום שנוצר החוב ואפילו יותר מזה. הדבר נוגע בעיקר לסטודנטים שלא נדרשו על ידי המוסד לביטוח לאומי לשלם חובותיהם בטרם התחילו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, ואחרים. הביטוח הלאומי לא גילה יעילות, לא הודיע לאזרח על חובותיו ולכן חובת ההוכחה היא של הביטוח הלאומי ולא של האזרח הפשוט".
יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק גלנטי (גמלאים) הוסיף, כי "מסתבר שמספר גדול של אזרחים נדרשים לשלם חובות לביטוח הלאומי מבלי שידעו בכלל על קיומם. לחובות אלו אף מצטברים ריבית והצמדה - מצב בלתי אפשרי שיש להפסיק אותו".
למרות אישור החוק בוועדה, הודיעו נציגי משרד האוצר על כוונתם להגיש הסתייגות להצעת החוק, שתעלה במליאת הכנסת בעת ההצבעה בקריאה שנייה, הקובעת כי במידה והביטוח הלאומי לא שלח דרישת תשלום במשך 7 שנים, יהיה המוסד רשאי לפטור את החייב מתשלום הקנס, התוספת או הריבית, אולם החייב יידרש לשלם אך ורק את החוב המקורי.
