שתף קטע נבחר

הילדים מציירים ואתם רובצים

רוצים רגע של שלווה בזמן הטיול בטבע? מצאו פינה מוצלת, תנו לילדים בריסטולים וצבעים והפכו אותם לציירים אימפרסיוניסטים. זה הזמן שלכם לרבוץ וליהנות מהנוף. קייטנת הורים: מציירים בטבע

רוצים טיול משפחתי מסוג אחר, בלי הליכה מרובה? הנה רעיון לפעילות נפלאה ויצירתית שאפשר לעשות בזמן שיושבים במקום יפה ומוצל: טיול-ציור בטבע. בטיול כזה חוזרים בזמן לתקופה הרומנטית של ציירי הטבע במגבעות הקש של המאה ה-19. ולא צריך לחשוש, בעזרת כמה תרגילים פשוטים - כל אחד יכול להפוך לצייר נוף ליום אחד – גם ילדים וגם הורים, אפילו מי שמעיד על עצמו ש"אינו יודע להחזיק עיפרון".

 

עוד כתבות בסדרה:

 

מה לוקחים לטיול כזה?

  • משטח קשיח לציור
  • דפי בריסטול
  • עיפרון ומחק
  • צבעים לפי בחירה (מומלץ: פנדה, פסטל, עפרונות צבעוניים או צבעי מים)

 

בוחרים מקום לציור

כדאי לבחור מקום עם נוף מגוון של צמחייה, רצוי גם עם מים (נחל, אגם קטן), או תצפית לנוף ממקום גבוה. חשוב שיהיה מקום נוח לישיבה, מוצל ונעים.

 


הציירים בעבודה. צילום: מירי לשם-פלאי

 

תרגיל ראשון: ציור נוף מרוחק

כשיושבים בנקודת תצפית יפה לנוף נדמה שבלתי אפשרי לצייר – ממה להתחיל? העיניים מבחינות בפרטים רבים – הרים, עצים, בתים, כבישים ועוד. החוכמה היא לדעת לתמצת ולצמצם, כדי לצייר את המראה הכללי של הנוף.

 

מתחילים בחיפוש קו האופק:

מבקשים מהילד לעמוד ולהביט למרחק אל המקום בו נפגשים האדמה והשמיים. זהו קו האופק. עכשיו – הילד מרים יד אחת לפנים, כך שכף ידו "נוגעת" במקום המפגש של האופק. הוא מזיז את היד ועוקב אחר קו האופק, ובעצם "מצייר" באוויר את הקו הדמיוני ושם לב אם הקו ישר, או עולה ויורד. עכשיו יושבים מול הדף, מניחים את משטח הציור והדף לרוחב ומציירים את קו האופק בעיפרון. רצוי לצייר אותו קצת מעל אמצע הדף.

 

קווים נוספים בנוף

עכשיו מחפשים בנוף עוד קווים בולטים – קווי רכס של הרים וגבעות, קווי מתאר או היקף של אגמים ומאגרי מים, כבישים, נחלים. כל קו כזה אפשר קודם לעקוב אחריו עם היד ואז לצייר אותו על הדף. חשוב לבחור בשלב זה רק את הקווים העיקריים בנוף, הבולטים ביותר לעין.

 

קרוב-רחוק

כדי לתת לציור הנוף תחושת עומק (פרספקטיבה), בוחרים אלמנט קרוב – עץ, שיח, בית ומציירים אותו בגדול ובאופן מפורט. לעומת זאת, מתוך הנוף הרחוק בוחרים כמה אלמנטים ומציירים אותם בקטן וללא פרטים, רק בצורה כללית. ככל שהדברים רחוקים יותר, מציירים אותם קטנים יותר ופחות מפורטים.

 

צובעים את הנוף

גם בצביעת הציור, מתייחסים לכללים דומים: צובעים כל קטע בציור לפי הצבע העיקרי באותו איזור. כדאי לשלב ולערבב צבעים, לעלות עם צבע אחד על צבע שני וכך להעשיר את הצבעוניות. למשל, גבעה ירוקה אפשר לצבוע בשניים-שלושה גוונים שונים של ירוק. את האלמנטים הקרובים, המצוירים בפירוט, צובעים בצביעה יותר מדויקת ומגוונת ואת האלמנטים הרחוקים בצביעה כללית. אפשר אפילו לטשטש את האלמנטים הרחוקים יותר, דבר המדגיש את תחושת המרחק.

 

תרגיל שני: ציור נוף אימפרסיוניסטי

בין ציירי הנוף המופלאים ביותר נמצאים הציירים האימפרסיוניסטים, שרצו להעביר בציור את התרשמותם מהטבע (השם אימפרסיוניסטים פירושו "מתרשמים"). אחד המאפיינים בציורים האימפרסיוניסטים היה השימוש בנקודות צבע או משיחות מכחול קטנות זו לצד זו, שרק כאשר מתרחקים מעט מהתמונה הן מצטרפות בעין לתמונה ברורה של הטבע.

 

צביעה אימפרסיוניסטית

הנוף המתאים ביותר לתרגיל זה הוא נחל שבו משתקפת צמחייה. אפשרות שנייה: מקום עשיר בצמחייה מגוונת. לתרגיל זה כדאי להשתמש בצבעי פנדה בגוונים עזים, או לצייר במכחול עם צבעי מים או גואש. תרגיל זה דורש סבלנות ולכן מומלץ לעבוד על דף קטן (או לסמן מלבן של 15x20 בערך במרכז הדף).

 

שלב ראשון: מציירים בעפרון את קווי המתאר (הגבולות) של הנחל, העצים, השיחים וכו'.

 

שלב שני: מתבוננים היטב בגוונים השונים שאפשר לזהות במי הנחל או בצמחים, מחפשים כמה שיותר גוונים. הצביעה נעשית בקווקווים או כתמים קטנים מאוד, כדי לבטא את הצמחייה המורכבת מהמון עלים קטנים ואת מי הנחל המרצדים. עובדים כל פעם על קטע אחד בציור וצובעים אותו באופן הבא: לוקחים צבע אחד וצובעים איתו בכתמים קטנים מפוזרים, ואז עוברים לצבע אחר, וכך הלאה, עד שצבע נוגע בצבע וכל השטח מתמלא בכתמים קטנטנים מבלי להשאיר רווחים לבנים. השתדלו לא להשתמש כמעט בצבע שחור - גם בצללים הכהים אפשר למצוא צבעים אם מסתכלים היטב. בסופה של העבודה תתקבל תמונה צבעונית, עשירה ומלאת חיים.

 


מה אתם רואים במרחקים? צילום: מירי לשם-פלאי

 

תרגיל שלישי: ציור תקריב

לאחר שצפינו בנוף מרוחק, ועברנו להתבוננות בנוף קרוב - הגיע הזמן למבט קרוב-קרוב. כל ילד בוחר פרט אחד קטן בטבע שמעניין אותו למבט קרוב: פרח, עלה מיוחד, אצטרובל וכד'.

 

מציירים את הפרט שנבחר בגדול, על כל הדף, אפילו אם גודל הציור גדול יותר מהאובייקט האמיתי. מתחילים בצורה הכללית, בקו המתאר המקיף את נושא הציור. ואז מנסים להבחין בכמה שיותר פרטים: האבקנים של הפרח, העורקים של העלה. גם בצביעה משתמשים בכמה שיותר גוונים ומחדדים תוך כדי ציור את כושר האבחנה כמה שאפשר.

 

מירי לשם-פלאי היא סופרת ומאיירת לילדים, מחברת "במעמקי הים עם פרופסור פצפונטבע" ומגוון ספרים נוספים בנושא הטבע. מנחה מפגשים, שעות סיפור, טיולים וסדנאות לילדים ברחבי הארץ.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מירי לשם-פלאי
צילום: מוטי פלאי
צילום: לוטם פלאי
כל אחד יכול לצייר
צילום: לוטם פלאי
מומלצים