תינוקת המבחנה הראשונה חוגגת 30
לכבוד יום הולדתה של התינוקת ההיסטורית, התכנסו מדענים כדי לחזות מה יהיה בעוד 30 שנים?
אך הבלונדינית האלמונית מבריסטול היא אישיות חשובה ומעוררת עניין והייתה כזו מהרגע בו נולדה, שכן היא האדם הראשון בהיסטוריה שנולד בהפריה חוץ-גופית. ב- 25 ביולי 1978 נרעש העולם נוכח סרטון הוידיאו שהגיע מבית החולים של אולדהאם, ליד מנצ'סטר. צמד המדענים פטריק סטפטו (Steptoe) ורוברט אדוארדס (Edwards) צולמו כשהם נושאים בידיהם את תרומתם השנויה במחלוקת למין האנושי, התינוקת לואיז בראון.
לואיז באה לעולם עטופה באהבת הוריה אך גם בחרדתו וסלידתו של ציבור גדול שראה בהופעתה סימן מבשר רעות. באחד הראיונות הבודדים שניאותה להעניק, ציינה לואיז שעוד בילדותה היה לה קשה לשכנע אנשים שלא נולדה בתוך מבחנה. אך גם בין אלו שהבינו את תהליך לידתה לאשורו, היו רבים שמתחו ביקורת קשה על סטפטו ואדוארדס . האשימו אותם בשיבוש סדרי הטבע, בסלילת הדרך לתעשייה זדונית של ייצור בני אדם, שתיטול מתהליך הרבייה את משמעותו הרגשית והמוסרית ובניצול ציני של הוריה של לואיז, שלא קיבלו הסבר מספק אודות הסכנות הנשקפות לאם ולתינוק מהפריה חוץ-גופית.
לואיז בראון עם הוריה ובנה (צילום: AFP)
30 שנים עברו, וכ-3 מיליון בני אדם שנוצרו בהפריה חוץ גופית מהלכים עימנו על פני הגלובוס. לואיז בראון הביאה בעצמה שני צאצאים לעולם, באופן טבעי לחלוטין, דרך אגב. היא ובני משפחתה – הוריה, ג'ון ולסלי, ואחותה נטלי, שנולדה גם כן בהפריה חוץ-גופית - שמרו לאורך השנים על קשרים חמים עם סטפטו ואדוארדס. עם התקשורת, לעומת זאת, הם לא הרבו להתראות. כנראה שזכר הבורות והעוינות שהיו מנת חלקם לאחר הלידה לא נמחה בקלות.
לואיז זכתה למתנת יום הולדת שלא רבים זוכים לה, כיאה למקומה המיוחד בדברי ימי האנושות. כתב העת "נייצ'ר" (Nature), מהחשובים והמשפיעים בעולם המדע, כינס לכבוד האירוע החגיגי כמה מטובי המומחים בתחום הרבייה החוץ–גופית, וביקש לשמוע מהם אילו חידושים צפויים לנו ב- 30 השנים הקרובות. תשובותיהם היו, כצפוי, מרחיבות אופקים או הופכות קרביים, תלוי בנטייתו של השומע. (לקריאה במאמר המלא ב"נייצ'ר" - לחצו כאן)
רבייה בכל גיל
"אני צופה שהשינוי המהותי ביותר שנראה ב- 30 השנים הקרובות יהיה יכולתו של המדע להפיק תאי נבט מתאי גזע", אומר דאבור סולטר (Davor Solter)מהמכון למדע, טכנולוגיה ומחקר בסינגפור. תאי נבט הם תאים ההופכים בתהליך חלוקת התא לגמטות, שהם תאי המין המבצעים את תהליך הרבייה (ביצית ותאי זרע).
תאי גזע, מהם רוצים להפיק תאי נבט, נבדלים מתאים אחרים בגופנו בכך שהם מסוגלים להתמיין לתאים בעלי תפקודים שונים בחלקים שונים של הגוף. הם התאים שיוצרים, בתהליך התפתחות העובר, את התאים הייעודיים היוצרים כל חלק בגופנו. כשאנחנו מתבגרים, מאבדים רוב תאי הגזע את יכולת ההתמיינות שלהם אך בכל רקמה בגוף נשארים כמה תאים המסוגלים עדיין להתמיין לכמה תפקודים והם נכנסים לפעולה כשהרקמה בה הם מצויים נפגעת ויש לשקמה.
אם אכן יהיו מסוגלים החוקרים לעורר תאי גזע (באמצעות גירויים חשמליים) להתחלק ולהפוך לתאי נבט, ניתן יהיה ליטול תאי גזע מכל חלק בגופו של אדם, בכל גיל ומכל מין, ולהפיק מהם תאי נבט. מתאים אלו, אשר יוכלו להתפתח לגמטות, ניתן יהיה ליצור עובר.
"משמעות הדבר היא שכל אדם, לא משנה באיזה גיל, יוכל להביא ילדים לעולם", מסביר סולטר ומוסיף כי "תינוקות בני יומם יוכלו להביא ילדים וגם אנשים בני 100. דבר כזה יכול לקרות בקלות עוד 30 שנים".
לצד הוצאת המילה "פוריות" מהלקסיקון, והיכולת שתהיה לזוגות חד-מיניים להעמיד צאצאים, הטכנולוגיה המדוברת תאפשר למדענים לייצר עוברים בקצב סיטונאי ולהשתמש בהם לצורכי מחקר. "בעוד 30 שנה נקרא בעיתון שמישהו יצר 20,000 עוברים וחקר את התפתחותם וזה יראה לנו בסדר", אמר סולטר.
אלן טרונסון (Trounson), מחלוצי ההפריה החוץ–גופית בארה"ב ומנהל מכון קליפורניה לרפואה רגנרטיבית, מסכים עם עמיתו סולטר שהאתיקה זזה עם הזמן. "מה שנתפס כמסוכן בעבר, הפך לסיכון סביר היום. כשהתחלנו עם הפריה חוץ–גופית לא יכולתי לדמיין שזה יהפוך לתהליך כל כך נפוץ ברחבי העולם".
טרונסון סבור שבעוד 30 שנים, לא רק שכולם יוכלו להביא ילדים לעולם בכל גיל, אלא שאותם ילדים יוכלו לגדול עם מנגנונים שיגנו עליהם ממחלות גנטיות. "נוכל ליצור כרומוזומים מלאכותיים, שישמשו כ'קלטות גנטיות' אותן ישתילו בעוברים", אומר טרונסון, "הקלטות הללו יוכלו לתקן פגמים גנטיים הגורמים למחלות שונות, כמו למשל מחלת הנטינגטון. הן יוכלו להיות גם קלטות שניתן להפעיל בשלב מאוחר יותר בחיים, כשהמחלה מתגלה".
מי לא מפחדת מתינוקות מעצבים
אחד הפחדים הגדולים של אלה המתנגדים להנדסה גנטית, הוא שביום מן הימים ישלמו אנשים סכומי עתק עבור "תינוקות מעצבים". התחזיות הקודרות מתארות עולם שבו העשירים קונים את זכותם לעצב את המטען הגנטי של ילדיהם ויוצרים גזע אדונים, בעל תכונות משובחות כמו מראה חיצוני אטרקטיבי, אינטליגנציה גבוהה וחוסן גופני. מי שאינה חוששת מ"תינוקות מעצבים" היא שושנה ברוך, ראש המרכז למדיניות ציבורית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
"זו הבטחת שווא. אין גן אחד לבלונדיניות, או רזון, או גובה או כל דבר אחר שאנשים עשויים לקרוא לו 'תינוק מושלם'. מה שיותר סביר הוא שנדע כל דבר לגבי כל גן של כל עובר. כך נדע, למשל, שלעובר אחד יש 3 גנים הקשורים לגובה, 2 הקשורים לחולשה, 3 לראייה לקויה ואחד הגורם למחלה כלשהי. ולעובר אחר יהיה צירוף גנים אחר. אנחנו נדע הכל על העוברים, השאלה היא רק מה ירצו הורים לעשות עם המידע הזה".
מיודרג סטויקוביץ' (Miodrag Stojkovic) , ביולוג ממכון המחקר על שם הנסיך פיליפ שבוולנסיה, התייחס לתחזית נוספת המדירה שינה מעיניהם של אנשים רבים, והיא כמובן האפשרות לשבט בני אדם. "זה עשוי לקרות בכל יום, בהתחשב בהיעדר החקיקה המונעת בארצות מסוימות. הטכנולוגיה כבר זמינה".
סטויקוביץ' מתנגד לשיבוט בני אדם. "אין צורך בשיבוט, זו טכנולוגיה מזיקה. אם נצליח בשנים הקרובות ליצור גמטות מתאי גזע, אז אין שום צורך רפואי בשיבוט, ולכן גם אין צורך מדעי". עם זאת המדען האירופאי מוטרד יותר מהירידה בשיעור הילודה באירופה. "אנשים נהיים עצלנים כשזה מגיע לרבייה ומביאים ילד ראשון לעולם בגיל 40", קונן הביולוג הסרבי.
רחמים מלאכותיים
מה שעשוי להעלות את רמת הפריון בעולם המערבי הוא אם נמצא דרך לגדל עוברים מחוץ לגוף האישה. נשמע בלתי נתפס? ובכן, סקוט גלנפלד, מנהל מרכז האתיקה של אוניברסיטת אוקלהומה, חושב אחרת. "ישנם מדענים העובדים על הארכת פרק הזמן המקסימלי, בו יכול עובר שנוצר בהפריה חוץ–גופית לשרוד מחוץ לרחם. בו זמנית מדענים מנסים כל הזמן לקצר את פרק הזמן המינימלי בו צריך העובר לשהות ברחם. יום אחד מישהו יחבר את שני כיווני המחקר הללו ויהיו לנו 'רחמים מלאכותיים'".
גלנפלד מודה כי הוא בו זמנית נרגש ונחרד מהאפשרות הזאת. "מדענים שעוסקים בפיתוח רחמים מלאכותיים כבר לא מדברים על הנושא בחופשיות. הניחוש שלי הוא שמדובר בחומר נפץ בתרבות שלנו". גלנפלד בעיקר חרד מההשלכות שיהיו לטכנולוגיה הזו על נושא ההפלות.
"אם יהיו לנו רחמים מלאכותיים, הממשלה תוכל לחוקק חוק המחייב את כל מי שרוצה להפסיק את ההיריון שלה, להעביר את התינוק לרחם מלאכותי. יש בערך מיליון הפלות בארה"ב בשנה, אם יביאו את כל התינוקות האלה לעולם וימסרו אותם לאימוץ יהיו לנו עוד מיליון אנשים כל שנה. זה סיוט! כשאני מדבר על זה עם אנשים שתומכים בהפלות, הם מצטמררים".
רגינה סיטרוק (Sitruk), אנדוקרינולוגית החברה בוועדה לתכנון אוכלוסיה של עיריית ניו-יורק, מצטרפת לחששותיו של גלנפלד מהתפוצצות אוכלוסין בחסות המדע. "אם מסתכלים על כלל מרכזי המחקר הפועלים בארה"ב במימון ממשלתי, ניתן לראות שישנם יותר מ- 20 מכונים שעובדים על הפריה חוץ–גופית ופחות מ-5 שעוסקים בשכלול אמצעי מניעה. זה יותר 'תקין פוליטית' לעזור לאנשים להיכנס להיריון מאשר להיפך, אבל אנחנו חייבים ליצור איזון".
אז כך נראה העתיד. גבר בן 90 ותינוק בן 10 ימים מביאים צאצאים לעולם מבלי שיזדקקו לאם פונדקאית. הצאצאים גדלים להיות בני אדם בריאים ביותר, במיוחד מכיוון שיש להם כרומוזומים מלאכותיים, האורבים להופעתה של מחלה גנטית ואז מטפלים בה.
נרגשים? מבוהלים? מזועזעים? רק זכרו שכל זה נועד לאפשר לאותם אנשים שהטבע עשה עמם עוול, לקחת חלק בחוויה אותה רבים מאיתנו לוקחים כמובן מאליו – הבאת ילדים לעולם. גם אם סטפטו ואדוארדס פתחו דלת המובילה למסדרון שבקצהו פשיטת רגל מוסרית ואבדן צלם אנוש, ישנם לא מעט אנשים בעולם, לפחות 3 מיליון, המוקירים להם תודה על כך. ביניהם נמצאת גם לואיז בראון שלנו, שחוגגת היום 30 שנות חיים בחסדי ההפריה החוץ-גופית.
