הורי הילדים בקשת: "מדינה שלמה חיבקה אותנו"
יעקב ואיילת רוימי שכלו את ילדיהם, ניתאי ואליה, בשריפה שפרצה בביתם במושב קשת בגולן. בהלוויתה של אליה הודו ההורים לכל מי שניחם אותם בצערם והציע לעזור. הם סיפרו כי "החיבוק החם" דירבן אותם לתרום את אבריה: "אליה תוסיף להזרים חיים ולשמח את הבריות גם אחרי לכתה"
בבית העלמין הקטן של מושב קשת שברמת הגולן התכנסו הערב (יום ה') קרובי משפחה, חברים ותושבים רבים כדי ללוות את הילדה אליה רוימי בדרכה האחרונה. רוימי נפגעה אנושות בשריפה שפרצה בבית המשפחה, ומתה כעבור יומיים. ההורים האבלים, יעקב ואיילת, החליטו לתרום את איבריה של אליה להשתלה ובכך להמשיך את חייהם של אחרים.
השריפה פרצה לפנות בוקר בשני. שני ילדי משפחות רוימי שאפו עשן רב כתוצאה מהאש שהשתוללה בבית, וקיבלו טיפול רפואי במקום. בתום כשעה וחצי של מאמצי החייאה, נקבע מותו של הילד ניתאי (7). אחותו הגדולה, אליה (11), נאבקה על חייה במשך יומיים עד שאתמול מתה מפצעיה.

משפחת רוימי וארבעת ילדיה (צילום רפרודוקציה: אביהו שפירא)
אליה נטמנה לצד אחיה ניתאי. זמן קצר לפני ההלוויה ביקשו ההורים להעביר מסר לכל מי שתמך בהם, ושמע על את הטרגדיה שפקדה אותם. "היו אלה ימים הקשים שחווינו מאז פרוץ הדליקה בביתנו ועד עליית נשמתה של אליה בתנו, יומיים וחצי אחר ניתאי בנינו. יכולנו לחוש באופן ברור בתמיכה העצומה שמדינה שלמה משדרת אלינו, בחיבוק החם שעם ישראל מחבק אותנו", אמרו.
ההורים הוסיפו כי "תחושה זאת, יחד עם תשומת הלב הממוקדת באליה שנאבקה על חייה ובניתאי שכבר הלך לעולמו, הביאה אותנו להחלטה הלא פשוטה. החלטנו לתרום את איבריה של אליה, ככל שעוד ניתן, למען הצלת חיים או שיפור איכותם בגופו של הזולת".
"אליה היתה תורמת את ליבה בעודה בחיים"
ניתאי ואליה היו האחים האמצעיים מבין ארבעת בני משפחת רוימי: ההורים נותרו עם בתם הבכורה, רחל (14), ובן הזקונים, אוריאל בן השנה. "ניתאי ואליה היו קרובים זה לזו בגיל ובנפש. התכונות היסודיות באישיות שניהם היו זהות: עולמם סב על ציר הנתינה והחסד. שאלנו את עצמנו, אנחנו ההורים, מה היתה אליה עונה לו נשאלה בקשר לתרומת איבריה. פה אחד ענינו לעצמנו: אליה היתה מסוגלת לקום ולתרום את ליבה לאחר גם בעודה בחיים.

המשפחה נותרה ללא בית ורכוש (צילום: אביהו שפירא)
"מכאן צמחה התשובה המתבקשת מאליה", ציינו בני הזוג רוימי. "אליה תוסיף להזרים חיים ולשמח את הבריות גם אחרי לכתה, מכיוון שזוהי צוואת חייהם שלה ושל ניתאי אחיה. לאורה, נעשה כל מאמץ להמשיך ולחיות, לדבוק בחיים של שמחה ואהבה, של נתינה וחסד".
ההורים הביעו צער על כך שלא עלה בדעתם, שעה שנפטר ניתאי וליבם היה נתון לתפילה ולדאגה הנוראית לחייה של אליה, לתרום גם את אבריו.
"בימים קשים אלה, הנקראים ביהדות ימי בין המצרים, שבהם אנחנו מתאבלים מאז אלפי שנים על חורבן הבית הראשון והשני, ועל שנאת חינם ששלטה בעמנו, אין טוב בעינינו מלחזק את יסוד אהבת חינם בין כולנו. רק כך נוכל לקום מחורבן לבניין חדש, אישי ולאומי. אנחנו מבקשים להודות, ולו יכולנו אישית, לכל איש ואישה, ילדה וילד, שאיתנו ממש בתפילה ובתמיכה, מעשית, נפשית ורוחנית. יהי רצון שנוכל להשיב משהו מכל מה שאנחנו מקבלים, בשמחות העם והארץ, הכלל והפרט, ותמיד מתוך שמחה", סיכמו ההורים.
בני המשפחה איבדו את ביתם וכל רכושם, והם נאלצו לעבור לבית חלופי לימי השבעה, ולימים שיבואו לאחריו. עטופים בסיוע מקצועי של היישוב והמועצה, וכן בתמיכת בני משפחה וחברים. ביישוב קיבלו אלפי פניות מכל הארץ בבקשה לסייע לבני המשפחה. בתום ימי השבעה ינסו למצוא להם מקום מגורים חלופי בו ישהו בתקופה הקרובה. חוקרי הדליקות של שירותי הכבאות גליל עליון-גולן, יחד עם מהנדס חשמל, איתרו כי מקור הקצר שהביא לשריפה היה במזגן שהותקן באחד מחדרי הבית.