אלו מוצרים קיימים בשוק החיסכון הפנסיוני?
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסים שנכנס לתוקפו בתחילת 2008 שינה את מבנה שוק החיסכון הפנסיוני בישראל. איזה שינויים חלו בחיסכון ארוך הטווח, מדוע הם נעשו ומה משמעותם?
שוק החיסכון הפנסיוני עבר שינוי דרמטי בעקבות תקנות חדשות של משרד האוצר שנכנסו לתוקף בתחילת 2008.
אם עד עתה רובנו לפחות ידענו ,גם אם ברמה שטחית ביותר, למפות את מוצרי החיסכון הפנסיוני - קרן פנסיה קופת גמל וביטוח מנהלים, הרי שמעתה כללי המשחק השתנו והמוצרים השונים חולקו לקטגוריות חדשות.
בטרם נסביר מהו השינוי שחל בסוגי החיסכון, נסקור את המוצרים:
קופת גמל - היא אפיק חיסכון לטווח בינוני או ארוך. לכל חוסך (עמית) בקופת גמל חשבון נפרד בו נרשמות: הפקדותיו, משיכותיו, הרווח (או ההפסד) על השקעתו בקופה ודמי הניהול הנגבים מחשבונו.
ניתן למשוך את הכספים הנצברים בקופת הגמל כתשלום חד פעמי (הון).
קרן פנסיה - היא אפיק חסכון לטווח ארוך המקנה לחוסך, מרגע הגיעו לגיל פרישה, קצבה חודשית או קצבת שארים לשאריו - אם נפטר לפני גיל פרישה. בנוסף מעניקה הקרן ביטוח מפני נכות הגורמת לאובדן כושר עבודה.
העמית (שכיר או עצמאי) ומעסיקו משלמים לקרן תשלומים שוטפים מהשכר במהלך שנות העבודה, בהתאם לרמת השכר של המבוטח ועד לגיל הפרישה.
ביטוח מנהלים - תוכנית ביטוח המשלבת בתוכה מרכיב חיסכון ומרכיב ביטוחי.
התוכנית מבוססת על הפרשות עובד ומעביד. ביטוח זה נועד לתת מענה לבעיות הביטחון הכלכלי של העובד: דאגה לשאריו במקרה פטירתו, דאגה להכנסה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה, מחלה או תאונה וצבירת חיסכון לעת פרישה מעבודה.
בביטוח מנהלים קיימת תוכנית הונית בה המבוטח מקבל את הכספים שצבר בסכום חד פעמי. או תכנית קצבתית בה המבוטח מקבל קצבה חודשית בדומה לקרן פנסיה.
מהו השינוי שחל בינואר 2008 במבנה השוק:
על פי הרפורמה שחלה בחיסכון ארוך הטווח, כספים אשר מופקדים בכל מסלולי החיסכון לטווח הארוך מינואר 2008 ישמשו ל"קניית קצבה" בעת הפרישה.
למעשה, כל תוכניות החיסכון הפנסיוני הוגדרו כ"קופות גמל לקיצבה" (עד כה הכרנו את קופת הגמל כמוצר ספציפי), אולם ה"קופות" הללו נחלקים לשני סוגים: 1. קופת גמל משלמת קיצבה 2. קופת גמל שאינה משלמת קיצבה.
הפקדה לקופת גמל משלמת קצבה תאפשר לחוסך לקבל את הכספים שצבר בצורה של קיצבה חודשית.
במקרה בו מופקדים כספים לקופת גמל שאינה משלמת קצבה, המבוטח החוסך בקופה זו לא יוכל לקבל קצבה ישירות מקופה זו (למעט כספי הפיצויים וכן את כל צבירת הכספים שמקורם מהפקדות לפני ינואר 2008) ועליו להעביר את הכספים לקופה משלמת קיצבה, כך יוכל לקבל קצבה חודשית.
על פי הקטגוריות החדשות: קרן פנסיה וביטוח מנהלים קצבתי נכנסים תחת הכותרת של "קופה משלמת" לעומתם קופת גמל וביטוח מנהלים הוני נכנסים בקטגוריה של "קופה לא משלמת".
| קופה משלמת | קופה לא משלמת |
| קרן פנסיה | קופת גמל |
| ביטוח מנהלים קצבתי | ביטוח מנהלים הוני |
במסגרת התקנות החדשות, ההחלטה לגבי אופן קבלת הכספים, תתבצע על ידי כל צרכן רק בהגיעו לגיל הפרישה.
לכן אין צורך להירתע מהמושג "קופה לא משלמת" - לקראת הפרישה הכספים יועברו לכל מוצר שיבחר מהקטגוריה של "קופה משלמת" על מנת לקבל קצבה חודשית.
בהקשר זה הרפורמה קובעת עניין מהותי ביותר: עד לסכום של 3,850 שקל יש חובה לקבל את הכספים (ללא הפיצויים) כקצבה חודשית, אולם לגבי יתרת הכספים שמעבר לסכום זה (אם יש) כל אחד יכול להחליט כיצד הוא מעדיף לקבלם: כקצבה נוספת או כסכום חד פעמי.
כלומר, החוסך בכל תכנית פנסיונית יהיה רשאי לבצע משיכה של סכום חד פעמי (הוני) רק באמצעות היוון סכומי הקצבה, בתנאי שתיוותר בידו קצבה חודשית מינימלית כפי שהוגדר בחוק (3,850 שקל - מעודכן לינואר 2008).
יש לציין כי השינוי בחוק אינו גורע מזכותו של העובד למשוך את הפיצויים בסכום חד פעמי, כאשר חלקו עד התקרה הקבועה בחוק יהיה פטור ממס ואילו הייתרה מעבר לתקרה ככל שיש כזו חייבת במס.
מה הרעיון העומד מאחורי השינוי?
מדינת ישראל מעוניינת לעודד את הציבור לחסוך באפיקים פנסיוניים וזאת בכדי שעם פרישתם לגמלאות יוכלו לקיים את עצמם ולא יפלו לנטל על המדינה.
המטרה היא להבטיח רובד קצבתי לכל החוסכים לגיל פרישה במדינת ישראל.
החיסכון הפנסיוני נועד להבטיח הכנסה חודשית שתחליף את ההכנסה שהייתה לנו בגיל העבודה.
מאחר ולא ניתן לצפות מה תהיה תוחלת החיים שלנו וכמה שנים נדרש להתבסס על החיסכון הפנסיוני שלנו, חשוב להבטיח הכנסה חודשית לכל תוחלת החיים מגיל פרישה.
זו גם הסיבה שההחלטה אם לקבל את החיסכון הפנסיוני כולו כקצבה (גם אם הסכום עובר את המינימום הנדרש) או להעדיף לקבל את הייתרה כהון , תתקבל רק בסמוך לגיל הפרישה. בשלב זה של חיינו יהיה לנו הרבה יותר מידע לגבי הצרכים האישיים שלנו ולגבי גובה החיסכון שצברנו, בניגוד למצב עד כה, בו קיבלנו את ההחלטה בגיל צעיר כשלא היה בידנו את כל המידע הרלוונטי.
בנוסף, יש רצון להפוך את השוק הפנסיוני לידידותי יותר לצרכן ולהגביר את התחרות בשוק, וזאת על ידי איחוד הכללים הנוגעים למוצרים הפנסיוניים השונים.
הדוגמה הבולטת לכך היא איחוד כללי המיסוי במוצרים השונים: סך ההטבות שמעניקה המדינה בכלל המוצרים הפנסיוניים עומד על כ-10 מיליארד שקל בשנה. אם עד עתה הטבות המס היו שונות ממוצר למוצר, הרי שהחל מהשנה הטבות המס זהות בכל תכניות החיסכון הפנסיוני.
בנוסף תקנות הניוד הפנסיוני שיכנסו לתוקף באופן מלא בינואר 2009 ויאפשרו מעבר חופשי בין מוצרי החיסכון הפנסיוני השונים, ישלימו למעשה את השינוי במבנה שוק החיסכון הפנסיוני.
מדריכים נוספים:
כיצד נבחר חיסכון?
לפנייה לכתב/ת 
