"השלב הבא הוא להישאר בחיים"

היוזמה של מוריסי לאחד את הלהקה אינה מפתיעה. מאז ומתמיד הזמר ממנצ'סטר הראה את אהבתו הגדולה לרוקרים הצבעוניים. בשנות השבעים, עוד לפני ש"הסמיתס" היו בחיים, מוריסי הנער היה יושב ראש מועדון המעריצים של הלהקה בבריטניה. ב-2004 מוריסי היה המנהל האמנותי של פסטיבל "Meltdown" שנערך מדי שנה בלונדון. עם השרביט ביד, הוא הגשים חלום וביקש מאליליו לחזור לבמה ולהופיע יחד. "כמובן שהסכמנו", נזכר ג'והנסון, "הופענו שם פעם אחת ומאז המשכנו הלאה".

הבובות על הבמה (צילומים: גטי אימאג')

האיחוד של הלהקה הכל-כך משפיעה, שהחלה את דרכה בברונקס, הוא משמח והיסטורי, אבל הדרך לשם היתה ארוכה ועצובה. הדולס היא אחת מהלהקות שסבלו הכי הרבה טרגדיות מצערות כשניהלה את חיי הרוק'נרול שלה. הגיטריסיט ג'וני ת'נדרס, אחד מהמוזיקאים שמייחסים לו את המצאת ה"פאנק-רוק", מת ב-91' בעקבות שימוש בסמים. הבסיסט ארתור קיין, שלקח חלק באיחוד ב-2004, מת מסרטן במהלך סיבוב ההופעות. המתופף ג'רי נולן, מי שעבד גם עם סיד וישס מה"סקס פיסטולס", הלך לעולמו ב-92' בעקבות שבץ והונשם בבית החולים במהלך השבועות האחרונים של חייו.

לג'והנסון קשה להתייחס לכל האירועים האלה ולמרות שאיבד את קיין זמן לא רב אחרי האיחוד, הם לא חשבו, אפילו לא לרגע, להפסיק את המוזיקה. "לא פחדנו מכלום", הוא אומר, "בהתחלה עשינו את זה בשביל הצחוק ובשביל הכיף והכל הסתדר. בדרך כלל הכל עובר בסדר בהופעות. לפעמים מגבר מתפוצץ על הבמה", הוא צוחק, "אבל חוץ מזה הכל בסדר".

"לא תכננו להיות השראה"

אבל לא רק טרגדיות ידעה הלהקה. הדולס, שבשנות השבעים זרקו על עצמם בגדי נשים ומילאו את פניהם איפור, הצליחו להפוך לאחת הלהקות המשפיעות ביותר בזרם הפאנק והגלאם. "בלונדי", "ראמונס", "קיס", "סקס פיסטולס", "טלוו'יז'ן", "מוטלי קרו" – כל הלהקות הענקיות האלה התבטאו כמה וכמה פעמים על אהבתם הגדולה לרוק'נרול המקורי של הדולס וסיפרו כי ג'והנסון והחברים היו אחת הסיבות להקמת להקות משלהם.

ג'והנסון (במרכז) עם הדולס. הרגשה טובה

בדומה לאגדות משפיעות אחרות כמו איגי פופ והסטוג'ס (שהיו להשפעה העיקרית על ג'והנסון והאחרים), גם לדולס לא היתה קריירה ארוכת טווח עד שהם החליטו להתאחד, שנים רבות אחר-כך. אחרי פירוק הלהקה ב-1977 ג'והנסון המשיך לפעול מוזיקלית ואף חזר בגדול בשנות השמונים תחת השם "באסטר פוינדקסטר" ויצר מוזיקת פופ עמוסה בהשראות שונות. ב-87' הוא חידש את השיר "Hot Hot Hot" שהפך ללהיט דאנס ענק.

ג'והנסון היום. "השלב הבא הוא להישאר בחיים"

כשהגיע הזמן לצאת שוב לבמות עם המוזיקה שהתחילה עבורו את הכל, ג'והנסון איחד סביבו מוזיקאים מצטיינים כמו הבסיסט סמי יפה, לשעבר מלהקת הגלאם הפינית, "Hanoi Rocks", את הגיטריסט סטיב קונטה שבין היתר עבד עם צ'אק ברי וסיימון וגרפונקל ואת המתופף בריאן דלייני. כל אלה הצטרפו לחברי הלהקה המקוריים: הגיטריסט סילביין סילביין והבסיסט ארת'ור קיין, שכאמור נפרד מהעולם. 37 שנה אחרי שהחל את הדרך, עם הרכב חדש לצידו, ג'והנסון, בן 58, עדיין מרגיש מצוין בחולצת בטן ולבעוט לשמיים.

"הרבה פעמים עבדתי עם מוזיקאים חדשים, כך שזה לא היה עבורי ממש מוזר לשוב

ללהקה בהרכב אחר", נזכר ג'והנסון, "כל החברים באותו הראש וכולם חושבים אותו דבר על מה שצריך לעשות עם המוזיקה. זה אושר גדול להיות במצב שכזה, כשאתה לא מנסה להשתלט על מה שקורה ורק נותן למוזיקה להשתלט עלייך".

ומה השלב הבא בחיי "הניו-יורק דולס"?

"להישאר בחיים. לקחת סיכון, להמשיך ללכת בדרך ארוכה, להמשיך להתאחד ולנגן כל ערב. אנחנו קמים בבוקר, נוסעים לעיר אחרת, עולים על הבמה, יורדים וממשיכים לעיר נוספת. זה מאוד מתיש. אנחנו כנראה חיים במצב דומיננטי של התשה, אבל יש לה שלבים והיום זה יום טוב".

אתה משתדל להיות אופטימי.

ג'והנסון מחכה כמה שניות, לוקח נשימה ארוכה ועונה: "אנחנו משתדלים לחיות בשמחה המצערת של החיים ובצער המשמח של היצירה".