אריה קרול, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו
אריה קרול, שבמשך 20 שנה היה הממונה מטעם משרד ראש הממשלה ובמסגרת המשרד החשאי "נתיב" על עידוד הפעילות החשאית בענייני יהדות וציונות בברית המועצות, הלך לעולמו והוא בן 85. על תרומתו, קיבל קרול בשנת 2000 את פרס ישראל
חתן פרס ישראל, אריה קרול, ממייסדי קיבוץ סעד - שהקדיש את חייו למען יהודי ברית המועצות, נפטר היום (א') בגיל 85. עד שנפל למשכב, לפני כשנתיים, שימש כמרכז פעולות בני-עקיבא העולמי והקיבוץ הדתי בארצות חבר העמים.
קרול נולד בשנת 1923 בעיירה ברוסיה הלבנה באזור מינסק. בשנת 1935 עלה לארץ ובגיל 24 הקים את הקיבוץ בנגב. לאחר שכיהן בכמה תפקידים בכירים בסעד ובקיבוץ הדתי, בשנות ה-50 וה-60, הוא נשלח לברית המועצות. במשך כ-20 שנה היה הממונה מטעם משרד ראש הממשלה ובמסגרת המשרד החשאי "נתיב" (לשכת הקשר) על עידוד הפעילות החשאית בענייני יהדות וציונות בברית המועצות.
קרול נהג ליצור קשרים עם יהודים בברית המועצות לשעבר והפיץ ספרות דתית וציונית. בשנת 1989 היה מיוזמי וממבצעי התוכנית "בית ראשון במולדת" של ברית התנועה הקיבוצית לקליטת משפחות עולים מארצות חבר העמים. בשנת 2000 הוא קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
יעקב קדמי, יושב ראש נתיב לשעבר שעבד לצדו של קרול, סיפר ל-ynet: "נפגשתי עם אריה מיד לאחר עלייתי ארצה ומאוחר יותר, בסוף שנות השבעים, עבדנו זה לצד זה בנתיב. היחס שלו לדת היה זהה ליחסו לעבודה שלו - הוא היה שקוע בשניהם לחלוטין ולא היה מוכן לקבל כל דרך אחרת".
לדבריו, "המסירות שלו היתה מוחלטת. כל התקופה הזו הייתה מאוד מיוחדת. ראיתי אותו לאחרונה לפני כשבע שנים בערב שארגנה תנועת בני-עקיבא, בה היינו חברים שנינו. בשנים האחרונות הצטערתי לשמוע שחלה".
בקיבוצו סעד, שימש קרול כרכז המשק במשך 12 שנים. הוא היה מיוזמי המפעלים האזוריים ביישובי שער הנגב, וניהל אותם במשך ארבע שנים בין השנים בין 1963 ל-1967. ליפא אהרוני, בן 75 מוותיקי הקיבוץ, ספד לחבר שאותו הכיר 55 שנה: "אריה היה דמות נערצת. אחד מעמודי התווך של התנועה הקיבוצית", סיפר. "הוא היה בעל כושר ארגון יוצר מהכלל ותמיד היה הכתובת לארגון פרויקטים מיוחדים. אחרי מלחמת השחרור, כשהמצב בקיבוץ היה בכי רע, הוא הצליח ליצור כאן אווירה טובה ורתם את כולם למשימת השיקום".
עם זאת, מספר אהרוני, למרות העצמה הרבה שהפגין, היה רגיש מאוד בכל הנוגע ליהודי רוסיה. "הייתה לו נפש חסידית ורגישה. הוא היה מדבר על יהדות רוסיה, שהייתה קרובה ללבו, ופרץ בבכי. כמובן שכולנו הזלנו דמעה יחד אתו. הוא סחף את כולנו". בשנים האחרונות חלה קרול, אולם המשיך לעבוד עד שנפל למשכב. "כולנו תהינו איך הוא מצליח להחזיק מעמד, אבל כנראה שהאתגרים החיו אותו. הוא יחסר לנו מאוד".
קרול הותיר אחריו אשה וחמש בנות. הלוויתו תתקיים מחר (יום ב') בשעה 17:00 בבית העלמין בקיבוץ סעד.
אריה קרול
מומלצים
