שתף קטע נבחר

הגנה נקבל, נשק להתקפה לא

ארצות הברית תספק לישראל אמצעי הגנה מפני טילים ורקטות, אבל מטוסי קרב חמקניים טילי שיוט ואמצעים אחרים לא נקבל. ומה עם שינוי מדיניות? אולי אחרי הבחירות בנובמבר

בשיחותיו של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון הובהרה לפחות נקודה מרכזית אחת, בנוגע לשיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל: ממשל בוש מוכן לעשות כמעט הכל כדי לשפר את יכולותיה ההגנתיות של ישראל מול האיום האיראני. אבל, ארה"ב מתנגדת נחרצות לכך שישראל תבצע פעולה התקפית באיראן, לפחות בתקופה הנוכחית. יתרה מזאת, ממשל בוש אינו מוכן להתחייב להעניק לישראל מערכות נשק ומערכות אחרות, שישפרו את יכולותיה לתקוף את איראן.

 

המסר החד והברור הזה עולה מההודעה המשותפת שפרסמו ברק ועמיתו האמריקני, רוברט גייטס, בסיום שיחותיהם. בהודעה מפורטים אמצעי ההגנה מפני טילים ורקטות שארה"ב מוכנה לספק לישראל או לסייע לה לפתח. אך אין בהודעה הזו מילה או אפילו רמז לנכונות אמריקנית לסייע לישראל לשפר את יכולות הזרוע האסטרטגית שלה. ההודעה אפילו אינה מזכירה את המנטרה השגרתית, שעליה חוזרים הנשיא בוש ואנשי ממשל אחרים, בהקשר האיראני לפיה "כל האופציות נמצאות על השולחן".

 

הדברים שאמר ברק בתדריך לכתבים הישראלים בוושינגטון, אחרי פגישתו עם גייטס ועם סגן נשיא ארה"ב צ'ייני, רק מאשרים ומפרטים את מה שנאמר - ובעיקר את מה שלא נאמר - בניסוחים כללים בהודעה המשותפת.

 

ברק, שאמר בשיחות סגורות כי הוא מעניין ברכש מטוסי קרב חמקניים טילי שיוט ואמצעים אחרים, העלה קרוב לוודאי את הנושא בפגישה עם גייטס.

 

ייתכן שגייטס או צ'ייני הבטיחו לו שממשל בוש ימליץ ליורשיו, שינצחו בבחירות בנובמבר, "לשקול בחיוב" סיוע התקפי אמריקני כזה או אחר אם וכאשר האיום הגרעיני האיראני יעשה ממשי ומוחשי יותר. אבל ככלל עולה מההודעה המשותפת שגייטס וראש המטות המשולבים, האדמיראל מולן, משוכנעים שתקיפה צבאית באיראן - ישראלית או אמריקנית - מסוכנת והנזק שהיא תביא גדול מהתועלת. שניהם אף אמרו זאת בפומבי בהזדמנויות שונות בשבועות האחרונים.


גייטס וברק בוושינגטון (צילום: הפנטגון)

 

בפנטגון, כמו זרועות אחרות של הממשל האמריקני, סבורים שבתקופה הנראית לעין יש להתמקד בשכנוע דיפלומטי ובסנקציות כדי לסכל את פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית. ברק מיהר לאשר בוושינגטון שתפישה זו מקובלת גם עליו, אלא שיש להזדרז ולפעול בנחישות אם רוצים להגיע לתוצאות באמצעות מנופי הלחץ הלא-אלימים.

 

שר הביטחון לא עשה זאת כדי להשביע את רצון מארחיו. יש לא מעט סימנים המעידים שגם הוא סבור שהאמצעים הלא צבאיים לבלימת הגרעין האיראני עדיין לא מוצו וכי ההזדמנות להפעילם ביעילות עדיין לא חלפה. אבל הוא מקפיד כנראה להסתיר את אכזבתו מהעובדה שהממשל הנוכחי גורר רגלים, בכל מה שנוגע לסיוע לישראל להאיץ את בניין הזרוע ארוכת הטווח שלה - לקראת מצב שבו פעולה התקפית תהיה הכרח בל יגונה. לפחות מבחינתה של ישראל.

 

במצב זה חייב היה ברק להדגיש את מה שממשל בוש כן מוכן להעניק לנו בימיו האחרונים. למעשה, לא מדובר באמצעים חדשים. כמעט את כל האמצעים ההגנתיים שגייטס אישר לישראל, הבטיח לנו הנשיא בוש בביקורו החגיגי לרגל יום העצמאות ה-60. ההישג הגדול והאמיתי של שר הביטחון שלנו היה האצה משמעותית של תהליך יישום ההבטחות הנשיאותיות. נראה שברק הצליח לשכנע את גייטס ואת בני שיחו האחרים בוושינגטון כי איראן מבצעת תרגיל הונאה גדול ביחס לתוכנית הגרעין שלה. היא נמנעת מלהעשיר אורניום לדרגה של חומר בקיע המשמש לנשק אטומי, אבל בונה יכולת לעשות זאת במהירות שיא, תוך כמה חודשים מהרגע שתחליט על כך ההנהגה.

 

האיום קרוב או קרוב פחות?

מכאן, ישראל חייבת להיות מוכנה להתגונן מפני מצב שבו איראן אותה תעמיד אותנו ואת העולם בפני עובדה קיימת. זה יכול לקרות בעוד שנה או שנתיים, זה יכול לקרות בעתיד היותר רחוק. אבל ישראל, שהטילים האיראניים יכולים להגיע לשטחה כבר היום, חייבת להיות ערוכה לתרחיש וללוח הזמנים הגרועים והמסוכנים ביותר. זאת בניגוד לארה"ב ולאירופה שבינתיים לא נשקף להן איום אמיתי מהיכולת הטילית האיראנית. ממשל בוש מקבל את התזה הזו למרות שקהיליית המודיעין האמריקנית מעריכה שהאיום האיראני הוא פחות מיידי מכפי שמעריכה ישראל.

 

כתוצאה מכך הודיע גייטס שהוא מוכן לסייע לישראל במהירות האפשרית בשלושה תחומים:

 

1. שיפור ההתרעה על שיגור טילים לעבר ישראל: בתוך כמה חודשים תחובר ישראל ישירות למערכת הלויינית הגלובאלית האמריקנית המתריעה על שיגור טילים בליסטיים. פירושו של דבר שברגע שתתקבל התרעה בפיקוד ההגנה האסטרטגי של ארה"ב היא תופיע על צגי המחשב ב"בור" בקרייה. מצב זה שונה מהמצב שהיה קיים עד היום, בו ההתרעה האמריקנית הועברה אלינו בטלפון ובתקשורת נתונים - אחרי שעברה תהליך של "סינון" והערכה אמריקנית באיזו מידה היא מסכנת אותנו. תהליך זה גרם לאובדן זמן של 2-3 דקות, שקיצר את הזמן שבו יכלה ישראל להעמיד את האוכלוסייה ואת מערכות ה"חץ" בכוננות ספיגה.


טיל שיהאב איראני (צילום: AFP)

 

זמן התעופה של טיל מאיראן לישראל נע בין עשר דקות לרבע שעה. כל דקה היא יקרה מפז ומגדילה את יכולת האוכלוסייה האזרחית לתפוס מחסה, ומה שחשוב יותר, את מספר הטילים המיירטים שמערכת ההגנה האווירית של ישראל יכולה לשגר לעבר הטיל העוין במסלולו. בשנים האחרונות השתפרה מערכת ההתרעה הלויינית האמריקנית. אם האיראנים ישתמשו במשגרים ניידים, תוכל המערכת הלוויינית להתריע כשהאיראנים מתחילים לתדלק את הטיל (אם הוא טיל המונע בדלק נוזלי כמו ה"שיהאב 3"), וכאשר הם "זוקפים" את הטיל על המשגר לקראת השיגור.

  

במצב כזה תינתן לנו התרעה של כמה עשרות דקות. אבל גם אם האיראנים ישגרו ממשגרים נייחים תת קרקעיים, תבחין המערכת האמריקנית המשופרת בשיגור הטיל ברגע שיוצתו מנועיו, עוד לפני שהתרומם לאוויר ובכך לתת עוד זמן להיערך. זאת, בניגוד להסדר הקודם שבו הועברה אלינו התרעה רק אחרי שהאמריקנים השתכנעו כתוצאה מניתוח מסלול הטיל שהוא מכוון לישראל (כפי שהיה במלחמת המפרץ הראשונה). הדבר נכון לא רק לאיראן, אלא גם לסוריה ולכל מדינה שתאיים עלינו.

 

שיפור נוסף במערכת ההתרעה והיירוט יושג כאשר תציב ארה"ב בישראל את מערכת המכ"מ הקרקעי לטווח ארוך, המבוסס על קרני X. מערכת זו, בשילוב המערכת הלוויינית, תייעל את היירוט של הטילים הבליסטיים ואפילו של הרקטות הכבדות ארוכות הטווח וטילי שיוט הטסים בגובה נמוך, באמצעות ניתוח מסלולם והכוונת אמצעי היירוט אליהם. הבעייה היא שיעבור זמן רב, יותר משנה, עד שמערכת זו תוצב בישראל. היא מחייבת עבודות בנייה ותשתית מאסיביות.

  

2. יירוט טילים בליסטיים במרחק רב משטחה של ישראל: כאן אין עדיין החלטה ברורה. ישראל רוצה שארה"ב תסייע לה בכסף ובטכנולוגיה לפתח במהירות את הדגם העתידי של טיל ה"חץ" - "חץ 3" . הטיל הזה אמור ליירט טילים בליסטיים בגבהים ובטווחים של"חץ 2" אין יכולת להגיע אליהם. משמעותו של דבר "הזדמנויות יירוט" רבות יותר להשמיד את הטיל העויין במהלך מעופו לעבר ישראל. אם לא יפגע בו ה"חץ" הראשון, יפגע בו השני וכך הלאה. ככל שהמערכת "רואה" את הטיל ומסוגלת "להגיע" אליו מוקדם יותר במסלולו, כך גדלים סיכויי השמדתו. זה נכון עוד יותר כשמדובר במטחים של טילים רבים לעברנו. אפשרות נוספת היא שארה"ב תציב ליד חופי ישראל, בעיתות מתיחות, משחתות "אג'יס" המצויידות בטילים מדגם זה המיועד ליירוט טילים ולוויינים בגובה ובטווחים ארוכים מאוד. טיל מסוג זה ששוגר ממשחתת הצליח ליירט לאחרונה לוויין אמריקני סורר, שיצא משליטה ואשר איים ליפול באופן לא מבוקר על כדור הארץ. הצבת אוניות מצויידות בטילי-יירוט אלה מול חופי ישראל עשויה לשמש תחליף או גיבוי למערכת טילי החץ.

 

3. סיוע אמריקני בכסף לפיתוח מערכות ליירוט רקטות ופצמ"רים בטווחים בינוניים וקצרים: מדובר בעיקר בסיוע אמריקני כספי וטכנולוגי לפיתוח והצבה מבצעית של המערכת הרב-שכבתית ליירוט טילים, רקטות ופצמ"רים שמפתחת ישראל. ישראל תקבל כנראה השתתפות אמריקנית במימון ופיתוח מערכות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" וכנראה גם מערכת יירוט המבוססת על טכנולגיית "לייזר מוצק". בנוסף לכך תקבל ישראל לניסוי מערכת תותח "פלנקס" המיועדת להגנה על מטרות נקודה. מערכת זו, המבוססת על תותח מונחה מכ"מ ואופטיקה בעל מהירות ירי גבוהה, הוכיחה את עצמה בהשמדת פצמ"רים ורקטות קצרות טווח בעיראק ובאפגניסטן. אם תותח זה יוכיח את יעילותו גם בישראל (הוא עושה רעש חזק מאוד המבהיל אוכלוסיה אזרחית) יהיה ליירט בהצלחה "גראדים", קסאמים ופצצות מרגמה שמשוגרים לעבר יישובים במערב הנגב.

 

מחיר ה"חבילה" הזו מסתכם במיליארדי דולרים. אם ישראל תקבל אותה היא עשויה לשפר בהרבה לא רק את יכולת ההגנה של ישראל מפני טילים ורקטות, אלא גם את כושר ההרתעה שלנו. אם וכאשר מערכות אלה יימצאו ברשותנו ויהיו מבצעיות יצטרכו האיראנים, הסורים, חיזבאללה וחמאס לשקול היטב איזו תועלת הרסנית יפיקו משיגור טילים או רקטות לעבר ישראל מול המחיר שישלמו כשישראל תגיב. עתה נותר רק לקוות שההבטחות האמריקניות יאושרו במהירות על ידי הקונגרס והממשל הבאים וביצוען ימומש בקצב הראוי.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברק. קיבל הבטחות
צילום: רויטרס
ניסוי בטיל החץ
צילום: דוברות משרד הביטחון
מומלצים