אומרים שהיה פה רותח
מבלי ששמנו לב, נטשה הטלוויזיה הישראלית את חופי ישראל. ערוץ הטלוויזיה מתקשה להאמין: האם לנצח נישאר עם "כוכב נולד" כתחליף ממוזג ל"קיץ על החוף"? פליטי תוכניות הקיץ לדורותיהן מנסים לפענח מה לעזאזל קרה כאן
צופי הטלוויזיה במדינת ישראל, שימו לב: בעשר השנים האחרונות, מבלי שהרגשתם, הופקעו מאיתנו החופים. פעם, כשהיינו צעירים, כשהמדינה היתה יפה ותמימה יותר, בקייצים של שנות ה-90, כל כרך ישראלי טמן בחופו מצלמת טלוויזיה. אחר כך השתלטו על הקיץ אולפני ענק, שניקזו לתוכם את כל החום, והחופים נותרו מיותמים ממצלמות.
כך נעלמו חופי ארצנו מנוף טלוויזיית הקיץ הבידורית. ועמם, פסו ממנו משחקי חוף מטופשים ומופעים מול קהל רוחצים. הביקיני השתזף באורות ניאון, והחול היחיד שנראה כאן היה דווקא בחורף - זה שצולם עבור "הישרדות", בקריביים. חוץ מקרני שמש מעטות מכיוונן של "היפה והחנון" ו"כוכב נולד", הטלוויזיה שלנו לא נותנת בקיץ סימנים. וגם שתי צדיקות בסדום אלה, הן תוכניות שחסרות את הספונטניות המשולהבת של הקיץ שלפני עשור.
"היפה והחנון". ביקיני יש, רוח קיצית - לא מספיק (צילום: יוסי צבקר)
קיווינו לגלות מה הסיבה לתעלומה אצל בכיר מדעני הקייצים על החופים, עודד מנשה, שמ-1994 עד 1998, במשך חמש עונות חמות, הצטלם לטלוויזיה כשהוא מבלה על החוף. למרות שמנשה יצא בשלום ממשבר החופים, בלקסיקון הטלוויזיה הישראלי, שבוודאי ייכתב ביום מן הימים, תמונתו תתנוסס בענק דווקא לצד המונח "קיץ על החוף" – תוכנית קיץ, שהצטלמה בחוף.
קרנבל בנמל
"קיץ על החוף" לא היתה סתם ספורט חופים. היא היתה כל מה שקיץ בטלוויזיה מסמל - לחות, דלילות מחשבה ובעיקר צפייה בעצמנו עושים כיף חיים. היום אין שיקוף מציאות בטלוויזיית הקיץ. הכל "ריאליטי". נראה שמי שצופה בטלוויזיה כשהוא ספון תחת מזגנו, נגזר עליו לצפות בתוכניות טלוויזיה ממוזגות במידה זהה.
"זה היה קרנבל בנמל, הפנינג, והכל בתשע בערב, בשידור חי", מתרפק עודד מנשה על העבר המפואר. "היו בה משחקי בריכה, הופעות, ריקודים, שירים, קליעות לסל, דהירה על שור חשמלי, הופעות של אייל גולן ואחרים. תוכנית קלה, מבדרת, כמו בבית מלון, עם ביקורות קשות, אבל הצלחת רייטינג אדירה -27-29%".
"קיץ על החוף". העיריה מימנה (צילום: ערוץ 2)
כן, לא חשבנו ששיחקנו שחמט אז, על החוף, אבל כן שכחנו את האחרים שהנחו לצד מנשה. "דידי הררי הגיש את העונה הראשונה של 'קיץ על החוף'", מתוודה מנשה, ונותן קרדיט גם לגלית גוטמן שעסקה בבחירת "נערת קיץ על החוף" ולרועי לוי, שפרץ לשידור מאתרים שונים מרחבי הארץ.
"גם שלום אסייג עשה שם פינה, וגם אלונה פרידמן, ולילך ברנע", הוא מפליג בזכרונות. "אורנה בנאי עשתה שם לראשונה את הדמות של חממי. זה היה להפעיל את הקהל ולהפעיל שידור חי, וזה עבד. זו היתה חוויה מאוד מרגשת עם אימפקט ציבורי חזק. נורא נהניתי מזה".
אז למה זה נעלם?
"התחילו פיגועים וב-1999 כבר אסור היה להתכנס ביחד, היה פחד נוראי באותה תקופה. היסטריה היתה הסיבה שהכל התמוטט. אבל אולי זה יחזור - לכל דבר יש את המומנטום. הנה, השעשועונים חוזרים. יש לי תחושה שגם זה יחזור".
היית עושה את זה גם היום?
"הייתי עושה את זה אחרת קצת, אבל לא הייתי פוסל הצעה כזאת. את המשכורת שלי קיבלתי אז מעיריית ת"א".
רק תבואו
עיריית תל אביב היא אחת מיני עיריות רבות שהשקיעו בעבר בשיתופי פעולה עם תוכניות טלוויזיה אווריריות, שהעניקו להמונים לחם (קל) ושעשועי חוף. מדוע חדלה לפתע? שבי מזרחי, העומד בראש מחלקת אירועים בעיריית תל אביב פורש את ידיו לצדדים וקורא לערוצי השידור המרכזיים: "בואו"."אנחנו נשמח לשמוע כל מני יוזמות שיבואו גם מהרשות השנייה וגם מרשות השידור. נשמח לשתף פעולה".
אז הבעיה היא שלהם?
"לערוץ הראשון יש בעיות תקציביות גדולות וקשה לו לקיים אירועי חוץ. ולגבי הערוצים המסחריים - כנראה שאירועים שנמצאים באולפנים עומדים בראש סדר העדיפויות. מדי פעם יש ניצוצות של חשיבה, אבל זה לא כמו פעם".
למה?
"אני מניח שלהוציא אירוע החוצה דורש עלויות גבוהות מאוד – אבטחה וכל שאר הלוגיסטיקה שהפכה מסובכת יותר, וזה גורם לכך שחושבים פעמיים. מה שהיה טוב לפני 10 שנים השתנה, והיום יש רייטינג אחר, חשיבה אחרת".
מתברר שלא רק "קיץ על החוף" מומנה חלקית על ידי עיריית תל-אביב, אלא גם תוכנית בערוץ הראשון בשם "לילות יפו", שהגישו ירדנה ארזי וזאב רווח משכונות העיר, ו"קיץ ביובל" שלפני עשרה קייצים שודרה מדי ערב בערוץ הראשון, הישר מגני התערוכה, עם דידי הררי, גיא מרוז, יעל דן, יואב גינאי ובנות פסיה כמנחים.
ובכל זאת, מספר מזרחי, "קיץ על החוף" היא היחידה שנדבקה לתמונת הקיץ כפי שהיא אמורה להצטייר בטלוויזיה ומסרבת להרפות ממנה. "אנשים לא מפסיקים לדבר על התוכנית הזאת, היא חסרה. הרבה אנשים מתקשרים ושואלים, 'תגיד, איפה האירועים המדהימים האלה של 'קיץ על החוף'? כמה שירדו על זה - לא יעזור כלום. זה היה אירוע קיץ שנתן כיפיות גם למי שיושב בבית".
נו אקזיט
מי שמנסה בימים אלה לפעפע קצת קיץ לטלוויזיה היא מיכל דבש, מפיקת "אקזיט" לשעבר ומפיקת תוכנית הנוער "רעש" בהווה.
"היינו עם 'רעש' באילת במסיבות חוף, ובשבוע הבא אנחנו מצלמים בחוף מציצים, אבל זה לא כמו בימי 'אקזיט'. אלה רק כתבות. לא העתקנו את האולפן לחוף הים".
"אקזיט" בגרסתה הקיצית. אפקט מטורף (צילום: חנוך גריזיצקי)
"אקזיט", ששודרה בראשית ימיה בערוץ 10, דאגה לצאת אל ההמונים בחמסינים. קיץ אחד היא צולמה בווילה עם בריכה, וב-2005 היא הפכה ל"אקזיט סיטי" ומנחיה יצאו לערים ברחבי הארץ עם מופע עתיר במות בידור והופעות.
"ל'אקזיט סיטי' היה אפקט מטורף", אומרת דבש. "הקהל הגיע בהמוניו וקיבלנו את זה בהפתעה גמורה. צילמנו בחולון ובנתניה והגיעו 25 אלף איש לכל אירוע. לעיריות היה אינטרס לעשות את זה, כי הצענו להם ליינאפ שלם של אמנים, והם אלה שאפשרו את העניין".
והיום?
"אירועי קיץ לא מתועדים בטלוויזיה. זה לא מעניין את הפריים טיים. בהפקה משטח פתוח יש לכלוך ובלגאן שלא מצטלמים טוב, במיוחד בימים שהכל בטלוויזיה נראה מהודק. אין לזה מקום בפריים טיים, אם זה לא נראה מיליון דולר. דווקא עיריות מאוד חיזרו אחרי 'רעש' לעשות אירועי קיץ, אבל אף גוף לא היה מוכן להשקיע סכום מספיק גבוה שיכסה את עלויות השידור. לכן זה לא יצא לפועל".
לפני "קיץ על החוף", הקיץ בטלוויזיה היה עונת המלפפונים. אבל הטלוויזיה המסחרית כאן לא עשתה מספיק כסף בחורף כדי לנוח על שידורים חוזרים בקיץ, כמו באמריקה. אז חשבו, שאם הקיץ לא בא אל הטלוויזיה, צריך שהטלוויזיה תבוא אל הקיץ. אולם אחרי שהטלוויזיה הבינה שההליכה שלה לעומק העונה החמה גורמת להזעה, הקיץ בטלוויזיה הפך דומה יותר ויותר לחורף.
"עונת הקיץ בטלוויזיה הפכה חמה", אומרת מיכל קיזלשטיין, דוברת "רשת". "הטלוויזיה יותר ממוקצעת, עם תוכניות יותר מוגדרות. התוכניות האלה של פעם לא היו ממותגות ולא היו מזוהות עם הזכיין. איך יותר אירועים ספונטניים לא מזוהי תחנה, אין יותר ליינאפים אקלקטיים ולא ברורים. בגלל התחרות הקשה, לוח הקיץ חזק כמו לוח החורף וכולם עובדים חזק וברור. אווירת הנינוחות של תוכניות כמו 'קיץ על החוף' לא מביאה אחוזי צפייה גבוהים".
יואב צפיר, האחראי על האירוע הלאומי של הקיץ, "כוכב נולד", מסכים איתה, למרות שהתוכנית שבניצוחו היא אחת היחידות שיוצאת אל הקיץ בתומה, שמדמה מופע רוק. "כוכב נולד", טוען צפיר, על אולפניה המלוטשים והמקוררים, זה הקיץ החדש.
"כוכב נולד" בחוף גולן. הרבה פחות נונשלנטי (צילום: קרן נתנזון)
"הגמר של כוכב נולד נהיה מועד בשנה, שמסמן את סוף החופש הגדול. במדינות אחרות אין תחרויות בחורף. מסורת שהתחילה במקרה והתמסדה לה. אירוע הסיום הפך לאירוע שבני נוער מגיעים אליו".
ועם זאת, צפיר מודה ש"הקיץ על החוף" נוסח "כוכב נולד" הוא קיץ הרבה פחות נונשלנטי מזה שהציע עודד מנשה בשעתו.
"הגמר של כוכב נולד הוא מאוד יקר. הבמה שאנחנו מקימים שם היא לא בסטנדרטים של הארץ מבחינת משקלי תאורה, משקלי ברזלים וגודל במה. בשנה שעברה הגיעו לאירוע 40 אלף איש, ומה שעושה מופע חוץ למרשים זה כמות האנשים שמגיעים אליו - וזה נראה מופע מטורף, עם תחושה שאפשר להשיג רק בחוץ של חו"ל. אבל הטלוויזיה אוהבת מופעי רוק רק אם יש זוכה בסוף".
אז מה, בטלוויזיה אין עונות? החורף והקיץ חד הם?
"אנחנו היחידים בעולם שמגיעים לרייטינג של חורף בקיץ, שהיא תקופה שהרבה יותר קשה לצפייה. אף מדינה לא מבזבזת את ה'כוכב נולד' שלה על הקיץ".
דידי הררי, מדור המייסדים של "קיץ על החוף", חושב שתוכניות החוף נכחדו "כי אנשים נהיו נורא מפונקים. הם כבר לא ממהרים לצאת החוצה לראות דברים. אם יש 'כוכב נולד' בטלוויזיה, לא נשאר ערב פנוי לצאת לראות אמנים".
גם הקיץ ברדיו השתנה?
"כן. בעבר, היו פעמים שיצאנו לחופים והבאנו 7,000 איש לשידור צהריים. היום לא עושים את זה כמעט. יש עכשיו אווירת קיץ ברדיו, אבל הייתי שמח להחזיר דברים לחוף הים לחגיגות עם אמנים, משחקים ותחרויות".
אולי אנשי הטלוויזיה השתנו ולא הקהל?
"אין ספק. אנשי טלוויזיה יושבים במשרדים, מסתכלים על נתונים סטטיסטיים וככה מחליטים איך נראים השידורים. אבל יש הבדל גדול בין מה שקורה במשרדים לבין מה שקורה בחוץ. אם הם היו מסתובבים בחוץ, הם היו עושים תוכניות אחרות. אולי הן היו מביאות פחות רייטינג, אבל צריך להביא תחושה של קיץ ובהחלט אין כרגע".
