שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה אנשים מסוימים נוטים להשמנה יותר מאחרים?
    נכון שיותר מדי אוכל ופחות מדי פעילות גופנית הם הסיבה העיקרית להשמנה, אבל בשנים האחרונות בודקים מדענים כיוונים נוספים בניסיון להבין מדוע אנשים מסוימים נוטים להשמנה יותר מאחרים. בין האשמים האפשריים: מוטציות גנטיות, הפרעות בהפרשת הורמונים, איכות השינה שלנו, ואפילו המזון שאמנו צרכה בזמן שהיינו עוברים

    העולם המערבי הולך ומשמין, וכולם משוכנעים שהתזונה עתירת השומנים וחוסר הפעילות הגופנית הם האחראים העיקריים למגפת ההשמנה. ועדיין, קשה להסביר כיצד חלק מאיתנו לא מעלים במשקל למרות תזונה עתירת קלוריות, בעוד אחרים נאבקים קשות על כל קלוריה כדי לא להשמין.

     

    בשנים האחרונות צצו לא מעט תיאוריות סביב העניין הזה, והממצאים מפתיעים. חלק מהסיבות נעוצות עוד בתהליכים ברחם, אחרות בתרופות שאנחנו נוטלים, בסוג המזון שאנחנו אוכלים וגם במחסור בשעות שינה. לפניכם חלק מהתיאוריות וההשערות:

     

    אולי זו הגנטיקה?

    מאז תחילת פרויקט מיפוי הגנום האנושי מתגלים ללא הרף קשרים בין תחלואות המין האנושי לבין המטען הגנטי. אחת מהן היא כמובן ההשמנה. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת הבריטי 'Nature' השוו מדענים את הגנום של 13 אלף אנשים שמנים לקבוצת בקרה. תוצאות המחקר גילו שלוש מוטציות גנטיות שקשורות ככל הנראה להשמנה, והן לא היחידות.

     

    "יש גנים רבים שמשפיעים על חילוף החומרים ועל בקרת ההורמונים לפטין וגרלין שקשורים בשובע וברעב", מסביר פרופ' מוטי שוחט, מומחה לגנטיקה מהמרכז הרפואי בילינסון. "מחקרים רבים שבוצעו על תאומים זהים ולא זהים הראו שיש קשר מובהק בין גנטיקה להשמנה. ולראיה, קיימות תסמונות גנטיות שהפגם הכרומוזומלי שלהן מופה והן מתבטאות בין השאר בהשמנה".

     

    בעולם המדע מעריכים שבתוך עשר שנים יסתיים מיפוי הגנים שקשורים בהשמנה. אז, גורס פרופ' שוחט, ניתן יהיה לדעת בבדיקה פשוטה מי עתיד לסבול מהשמנת יתר ויצטרך להיאבק במשך חייו בקלוריות העודפות.

     

    אולי אמא אשמה?

    אחת התיאוריות טוענת שההשמנה מתחילה עוד ברחם. תזונה לקויה במהלך ההריון, סוכרת הריונית ועישון של האם מגבירים את הסיכון של היילוד להשמנה עד פי 2 בהשוואה ליילודים לאמהות שלא סבלו מהתופעות האלה. הממצאים האלה הגיעו ממחקר שנערך בשנת 2007 באוניברסיטת UCLA בארה"ב על ידי צוות חוקרים שעקב אחרי נתונים רפואיים של נשים וילדיהן שנאספו במשך 30 שנה.

     

    עכשיו מנסים החוקרים להתחקות אחרי המנגנונים הפיזיולוגיים של השפעות ההריון על השמנת היילוד. במחקר שנערך בימים אלה נבדקות ההשלכות של סוכרת הריונית על השמנת היילוד. החוקרים סבורים שרמת הסוכר הגבוהה בדם אצל האם בהריון עוברת דרך השליה אל העובר. כתוצאה מכך מייצר העובר רמות גבוהות של אינסולין, ובתגובה מייצר גופו מצבורים עודפים של תאי שומן.

     

    החוקרים משערים שרמות האינסולין הגבוהות שמייצר העובר משבשות גם את פעילותו של הורמון השובע לפטין. בעקבות כך מצוי היילוד בסיכון מוגבר להשמנת יתר ואף לסוכרת מסוג 2 ('סוכרת מבוגרים') בבגרותו. במחקר אחר מצאו אותם חוקרים שחסך תזונתי של האם במהלך ההריון מגביר גם הוא את הסיכון להשמנה אצל הילד מאוחר יותר בחייו.

     

    אולי כי אנחנו ישנים מעט?

    מחקרים רבים מצאו קשר בין מיעוט שעות שינה לבין השמנה, וזה מתחיל כבר בגיל הינקות. כך למשל הראה מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב שפעוטות שישנים פחות מ־12 שעות ביממה נמצאים בסיכון גבוה ב־16% לסבול מהשמנת יתר בהשוואה לאלה שישנו שעות רבות יותר. גם אצל ילדים ירידה בשעות השינה מעלה את הסיכון להשמנה. במחקרים נמצא ששנת לילה ממוצעת של פחות מעשר שעות אצל ילדים בגיל 3 קשורה בסיכון מוגבר להשמנה שמופיעה כבר בתוך ארבע שנים.

     

    בכינוס האחרון של החברה האמריקאית למחלות בית החזה נמסר שנשים שישנות חמש־שש שעות בלילה נמצאות בסיכון גבוה להעלות במשקל לעומת נשים שישנות

    שבע שעות בלילה, גם אם הן אוכלות פחות מהן. הממצאים מבוססים על מחקר שנערך באוניברסיטת קליבלנד בארה”ב, שם אספו החוקרים במשך 16 שנים נתונים על כ־70 אלף נשים, שנשאלו על מספר שעות השינה שלהן ואחת לשנתיים היו צריכות לדווח על משקלן. התברר שנשים שישנו חמש שעות ופחות בלילה עלו בממוצע קילוגרם אחד יותר בהשוואה לנשים שישנו שבע שעות בלילה, ללא קשר לפעילות הגופנית או להתנהגות האכילה.

     

    לדעת החוקרים, שינה מועטה פוגעת בחילוף החומרים הבסיסי בגוף, מגבירה את התיאבון ומורידה את רמות הפעילות במשך היום עקב עייפות מצטברת. כל התופעות האלה גורמות למאזן אנרגיה חיובי בגוף, כלומר הגוף לא מצליח לשרוף את כל הקלוריות שבאוכל, וכתוצאה מכך מתרחשת עלייה במשקל.

     

    בנוסף, השינה משפיעה על כמה הורמונים שמשתתפים בבקרת הרעב והשובע בבלוטת ההיפותלמוס במוח: חוסר שינה מוריד את רמות הלפטין – הורמון שמפחית את התיאבון, מיוצר בתאי השומן ומהווה את אחד המתווכים במרכז הרעב והשובע במוח. רמתו בדם משקפת את מאגרי השומן בגוף.

     

    השינה מעלה את רמות הלפטין בדם, וירידה בשעות השינה מקטינה את רמתו בשיעור של20%-15% ובכך תורמת להגברת התיאבון במשך היום. בכמה מחקרים נמצא שאובדן שעות שינה מגביר את הרעב, במיוחד למזון עתיר קלוריות עם תכולה גבוהה של פחמימות פשוטות (מתוקים).

     

    לעומת זאת, גרלין הוא הורמון מגביר תיאבון שמיוצר בקיבה, ורמתו בדם עולה בדרך כלל לפני הארוחות ויורדת בסיומן. שיעור הגרלין עולה במהלך השינה, אך גם אצל אנשים שישנים מעט שעות נמצאו רמות גבוהות של ההורמון הזה. אובדן שעות שינה קבוע בלילה עשוי להעלות את רמתו בדם בשיעור של 20%-15% ולהגביר את התיאבון.

     

    "אנחנו יודעים ממחקרים שאצל מבוגרים שעובדים במשמרות או כאלה שישנים פחות יש עלייה מובהקת במשקל", מסביר ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' ומרפאת עודף משקל במרכז הרפואי השרון. "את ההשמנה הזו נוטים לייחס להפרעה בהורמון גרלין שמופרש בעודף בעת עייפות וגורם לרעב.

     

    עם זאת, התיאוריה הזו עדיין לא הוכחה. מה שבטוח הוא שחסך בשעות שינה קשור בהשמנה". להפחתת הסיכון להשמנה ממליץ ד"ר דיקר על שינה של שבע שעות ביממה לפחות, במיוחד כשמדובר בילדים ובני נוער.

     

    אולי זו האבולוציה?

    בימי קדם כילה האדם זמן רב, לעיתים ימים רצופים, במציאת מזון. בעידן ההוא התרגל הגוף לאגור אנרגיה. אלא שהשפע שמציע העולם החדש הפך את אגירת האנרגיה לכמעט מיותרת. זוהי בסיסה של תיאוריית האגירה, שמאשימה בתופעת ההשמנה את גופנו שבנוי לשימור אנרגיה ופחות לבזבוזה.

     

    "הגנטיקה שלנו לא בנויה להתמודד עם עולם עשיר כל כך בקלוריות", מסביר ד"ר דרור דיקר. "אנחנו עושים הרבה פחות פעילות גופנית, אוכלים הרבה יותר ומכל טוב, אבל הגוף שלנו ממשיך ואוגר קלוריות, מה שמוביל באופן ישיר להשמנה. מחקרים בתאומים זהים בהודו, למשל, שאחד מהם גר בכפר ואחד בעיר, הראו שאלה שגרים בכפר רזים יותר, ואין פלא – שכן הפעילות האנרגטית שלהם גבוהה יותר".

     

    אולי בגלל הטלוויזיה?

    מחקר חדש שנערך בבריטניה מצא שילדים שצופים בפרסומות מזון בטלוויזיה אוכלים כמויות גדולות יותר בעקבות הצפייה. ממצאי המחקר הוצגו בכנס האירופי להשמנה שנערך השנה בבודפשט. הפסיכולוגים, מאוניברסיטת ליברפול, בדקו 60 ילדים בני 11-9 במשקלים שונים. החוקרים הקרינו לילדים מגוון פרסומות בנושאי מזון או צעצועים. אחרי הפרסומות הוקרן בפניהם סרט מצויר.

     

    אחרי הצפייה בפרסומת מזון צריכת המזון על ידי הילדים במשקל תקין היתה גבוהה ב־84% בהשוואה לילדים שצפו בפרסומת לצעצועים, בעוד שאצל הילדים שסובלים מהשמנת יתר צריכת המזון אחרי צפייה בפרסומת מזון קפצה ב־134%. עוד נמצא שמשקל הילד קשור גם בהעדפת סוג המזון. כך למשל הוצעו לילדים מגוון סוגי מזון, החל בחטיפים שומניים מתוקים וכלה במוצרים דלי שומן. הילדים כבדי המשקל בחרו את התפריט עתיר השומן.

     

    אולי זו הסוכרת?

    בשלבים הראשונים של המחלה חלה אצל חולי סוכרת ירידה במשקל. יש לכך שתי סיבות: הראשונה – איבוד הסוכר בשתן לא מאפשר את הפיכתו לשומן. השנייה – מאחר שהגוף לא מפריש כמות מספיקה של אינסולין, פחות סוכר מנוצל על ידי הגוף. כתוצאה מכך מתחילים תהליכים של פירוק שומן ליצירת אנרגיה ושל ירידה במשקל.

     

    אבל עם תחילת הטיפול מתהפכת הקערה על פיה: איזון של הסוכרת מפחית את איבוד הסוכר דרך השתן, והגוף מחזיר לעצמו כמות נכבדה של קלוריות. יתר על כן, כדי למנוע מצב של היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם) נאלצים החולים פעמים רבות לאכול כמויות גדולות – מה שמוביל לעלייה במשקל. ואם לא די בכך, הרי גם ההורמון אינסולין תורם את חלקו, משום שהוא מעודד יצירת שומן.

     

    חולי סוכרת מסוג 2 נאלצים להתמודד עם תהליכים שונים: ברוב המקרים מתעוררת מחלת הסוכרת בגופם דווקא בעטיה של השמנת יתר, מאחר שהלבלב לא מספיק לייצר די אינסולין כדי להכניס את כמויות הסוכר הגדולות לתאי הגוף. כך קורה שהחולים נאלצים להתמודד עם השמנה כפולה: זו שגרמה להתפרצות המחלה וזו שנגרמת בעקבות הטיפולים התרופתיים.

     

    אוונדיה היא אחת התרופות שמשמשות חולי סוכרת מבוגרים. היא מפחיתה את תנגודת הגוף לאינסולין, כך שהוא מגיב טוב יותר גם לכמויות קטנות של אינסולין שהלבלב מסוגל להפריש. התרופה הזו גורמת לאגירת נוזלים, כלומר לבצקות, ובדרך הזאת תורמת לעלייה במשקל.

     

    העלייה במשקל אצל חולי הסוכרת היא הדרגתית ולרוב לא עולה על 10 ק"ג. איזון רמות הסוכר אצל חולי סוכרת לא פשוט: חולים רבים לא מצליחים להגיע לערכים הרצויים. אחד הפתרונות העיקריים לכך הוא פעילות גופנית. זו מסייעת לא רק לרדת במשקל, אלא גם להגברת רגישותן של רקמות הגוף לפעילות ההורמון אינסולין ולאיזון טוב יותר של הסוכרת.

     

    אולי אלה התרופות?

    תופעות לוואי של תרופות רבות גורמות לעלייה במשקל, בהן תרופות אנטי פסיכוטיות (דוגמת ריספרדל וזייפרקסה), אנטי אפילפטיות (דוגמת דפלפט), קורטיקו־סטרואידים (דוגמת פרדניזון), נוגדי דיכאון (למשל ממשפחת ה־SSRI), תרופות לסוכרת (דוגמת אוונדיה) ותרופות ללחץ דם מסוג חסמי ביטא (כמו פרופראנולול – דראלין, פרולול – או אטנולול – נורמיטן, נורמלול). חלק מהתרופות האלה משפיעות על מרכז התיאבון והופכות אותנו לרעבים יותר, מנמיכות את הקצב המטבולי של הגוף או גורמות לאגירת נוזלים.

     

    עד לפני שנים ספורות חששו נשים להשתמש בגלולות למניעת הריון או בתחליפי הורמונים לגיל המעבר בשל הפחד מעלייה במשקל. הפחד הזה נבע מהדורות הקודמים של הגלולות, שהכילו כמויות גבוהות של ההורמון פרוגסטרון, שגורם לאגירת נוזלים. הגלולות המודרניות מכילות ריכוזים נמוכים של ההורמונים, ולכן התרופות האסטרוגניות החדשות לא גורמות לעלייה במשקל. למעשה, ההפך עשוי להיות הנכון: מחקרים שהשוו בין נשים שטופלו בתרופות הורמונליות חלופיות לבין אלה שלא טופלו הראו שדווקא הראשונות העלו פחות במשקל. 

     

    הכותב הוא רופא מתמחה בבית החולים לילדים "ספרא" והכתב הרפואי של ynet
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "למה אנשים מסוימים נוטים להשמנה יותר מאחרים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השמנה. לפעמים גם הגנטיקה אחראית
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שלום דוקטור
    מומלצים