שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    בועטים בדימוי הממלכתי

    הבמאי יורם הוניג התמנה לעמוד בראש קרן הקולנוע ירושלים, שהוקמה לפני כחודש. בינתיים, ישנם אלה בתעשיית הקולנוע שחוששים מההשלכות של קרן אזורית הממומנת על-ידי האוצר. המייסד, רנן שור: "הקולנוע הישראלי עוד לא גילה את ירושלים"

    במאי סרטי התעודה, יורם הוניג, התמנה כמנהל הקרן לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים. קרן הקולנוע החדשה, שאת הקמתה יזם רנן שור ושותפים בה הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לירושלים, הושקה לפני כחודש בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בעיר כקרן קולנוע עירונית-אזורית ראשונה מסוגה בישראל.

     

    מטרת הקרן, כך על פי מייסדיה, היא לשנות את הדימוי הממלכתי של ירושלים באמצעות סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שעלילתן מתרחשת בבירה. במהלך השנה הקרובה תעמיד הקרן סכום של 7 מיליון שקל לפרויקטים בתחום הקולנוע במסלולים שונים ובהם הפקה, בימוי סרטי ביכורים, פרויקטים רב תרבותיים

    וקופרודוקציות. מסלולים נוספים יתמכו בהשלמת סרטים הנמצאים לאחר עריכת צילומים מרכזיים ובפיתוח תסריט לסרטי עלילה וסדרות טלוויזיה כמו גם בהפקתן.

     

    הוניג, 44, יליד העיר ירושלים, שימש כמנהל ההפקות של בית הספר "סם שפיגל", יזם וביים את "עופות החול", סדרה בת 12 פרקים על תרומתם של ניצולי השואה לצביונה של מדינת ישראל וחתום בין היתר כבמאי על "שלום כיתה א'", סרט תעודה עטור פרסים על בית הספר המעורב נווה שלום.

     

    על מינויו של הוניג לתפקיד היתה אמונה ועדה מיוחדת בה ישבו בין היתר יו"ר הועד המנהל של הקרן ומייסדה, רנן שור, נשיאת הקרן לירושלים, רות חשין, וממלא מקום ראש הרשות לפיתוח ירושלים, אסף ויטמן.

    מקימי הקרן החדשה. מבקשים לשנות את דימוי הבירה (צילום: יונתן שאול)

     

    עם מינויו לתפקיד אמר הוניג ל-ynet: "זה תפקיד חדש לי ובימים אלה אני לומד את משמעויותיו. כמי שבא מתחום העשייה ולא מתחום הניהול יש במינוי ויתור מבחינתי לפחות בשלב הזה על המשך עשייה דוקומנטרית. אני משער שכיוון שהקרן עוסקת בסרטי עלילה ודרמות טלוויזיוניות, בהמשך אחזור לביים סרטי תעודה. בכל מקרה אני מקווה שכמנהל, אהיה יוצר לא פחות טוב מעושה סרטים. מדובר בקרן חדשה מסוגה גם כיוון שעד כה לא פעלה בישראל קרן מקומית וגם כיוון שהקרן מביאה לקולנוע כסף חדש שזורם לתחום ממקורות שאינם חוק הקולנוע".

     

    מסתכלים גם למזרח

    הוניג מודע לחששות שמלוות את הקמת הקרן, בין אם בנגיסת סל התקציב המוגבל של חוק הקולנוע ואם בצביונה של קרן שעלולה להיתפש כיחצ"נית או מטעם. "נשאלנו האם ניתן מקום גם לסיפורים שלכאורה אינם מחמיאים לעיר והתשובה היא שכל עוד יש אמת דרמטית, סיפור טוב, עלילה ופוטנציאל קולנועי, הקרן תעמוד מאחוריו. השאיפה היא לייצר סרטים טובים". הוניג מדבר על נתינת מקום למגוון הרחב של הקולות הקיימים בעיר ומדגיש כי מדובר גם ביוצרים וביצירות שעוסקות במזרח העיר. "לפי הגדרת הקרן אנחנו נעסוק בתחום המוניציפאלי של העיר וזה כולל בתוכו גם את מזרח ירושלים על פי חוק".

     

    בשטח מעוררת הקמת הקרן מחלוקת. "אם הקרן הזו יכולה, מסוגלת ומתכוונת להביא כסף פרטי ממקורות מימון חיצוניים, זה מבורך", אומרים גורמים בכירים בתעשייה, ומיד מסייגים. "גם במועצת הקולנוע וגם בקרב ראשי הקרנות האחרות, קיומה של קרן נוספת מעורר דאגה. 7 מיליון השקלים של הקרן הירושלמית הם כספי מדינה שהגיעו מהאוצר. אז נכון שלא מדובר לעת עתה בנגיסה בחוק הקולנוע אך היה ראוי שכספי מדינה היו מתגברים את הקרנות הקיימות במקום לייצר מוסד חדש על חשבון משלם המסים. אם יש לקרן כסף פרטי להעביר לתעשייה, מה טוב. אם לא, זה יפגע בסופו של דבר בקולנוע הישראלי".

     

    מצד שני נשמעים לא מעט קולות שתומכים בשחקן החדש שניכנס לזירת תקצוב העשייה הקולנועית. "כל עוד זה לא בא מהקופה הקיימת אנחנו בעד", אומר המפיק וראש האקדמיה הישראלית לקולנוע, מרק רוזנבאום. גם המפיק אמיר הראל מברך ואומר: "עלויות צילום בירושלים גבוהות בהרבה מצילומים במקומות אחרים ואם אין לך תקציב גדול משמעותי, אתה מצלם במרכז כך שכלכלית נטו, יש בסיס לקיום הקרן הזו. קרן אזורית היא מצב מבורך ואני מתפלא איך עיריית תל-אביב עדיין לא הבינה לעומק את חשיבות הקולנוע לעיר. אני חושב שקרן הקולנוע ירושלים נכנסת לוואקום ואם היא תצליח להתקיים לאורך זמן, היא בפירוש יכולה להביא לשיפור מצב הסרטים בארץ. אם זה יזלוג לכיוונים אחרים, כלומר תשאף להפוך לקרן כללית או תמומן מכספי חוק הקולנוע שהוא כללי, עלולה להיווצר בעיה".

     

    עיר הבירה כמיתוס

    יוזם ומייסד הקרן, רנן שור, מבקש להרגיע את הרוחות ומדגיש כי מדובר בקרן שתבדל את עצמה משאר הקרנות. "זה כסף שמגיע מהאוצר דרך הרשות לפיתוח ירושלים. למעשה יצרנו את תקנת ירושלים בתחום הקולנוע", הוא אומר. "הסכום ניתן לנו לשנת 2008 ואם נעשה את עבודתנו נאמנה, קרי אם היוצרים באמת יגישו פרויקטים ראויים למועדים של ספטמבר ודצמבר, יש סיכוי גבוה שנקבל סכום דומה גם לשנת 2009. בינתיים אנחנו נערכים להשגת כספי תרומות מישראל ומחו"ל בכדי להרחיב את הבסיס".

     

    שור מודה שסרטים על ובירושלים נעשו גם קודם לכינונה של הקרן אך לדבריו בידול יגרום לגידול. "בגדול הקולנוע הישראלי עוד לא גילה את ירושלים בתחום העלילתי ובתחום סדרות הטלוויזיה. סרט אחד בשנה על או בירושלים לא נותן תקפות לעיר הגדולה בישראל", הוא אומר, "ירושלים נתפסת בסופו של יום כמיתוס, מרכז של סכסוך ומצב של קונפליקט, היא הפכה לסמל והשאירה מאחור את העיר שבה אנשים חיים את היומיום. במובן זה הקרן נועדה קודם כל לטלטל ולבעוט בדימוי הממלכתי של ירושלים ולהפוך אותה לכרך".

     

    ישראל אינה ארץ של קנטונים, אחרי הכל אנחנו מדינה קטנה. אתה חושב שהיוזמה הזו תוביל להשקתן של קרנות אזוריות נוספות?

     

    "ישראל היא ארץ הקיוסקים. זה מזכיר לי את הסצינה הזו בסרט 'חור בלבנה' שבה אורי זוהר, עולה חדש, פותח קיוסק בנגב. אין לו קליינטים אבל היוזמה עצמה מובילה לכך שלמחרת היום מישהו פותח מולו קיוסק נוסף. כשהקמנו בשנת 1989 את 'סם שפיגל' היה בישראל החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב ואת החוג לקולנוע בבית צבי שנסגר. קאמרה אובסקורה היתה בחיתוליה. היום יש 18 בתי ספר לקולנוע שפועלים בישראל. אם 'סם שפיגל' לא היה מצליח, לא היו קיימים כל כך הרבה בתי ספר. אני מאמין שאם הקרן הזו תעשה עבור ירושלים את מה שאנחנו חושבים שהיא תעשה, תקום קרן כזו גם בגליל ובנגב".

     

    יש קשר בין ההצלחה של הקולנוע הישראלי בארץ ובחו"ל לבין היכולת שלכם לגייס את האוצר לתמוך בקרן?

     

    "בפירוש. אני מניח שזה קורה עכשיו בזכות הרנסנס של הקולנוע הישראלי. אני משוכנע שאם נמשיך בכיוון הזה, נגדיל את כמות הסרטים שנעשים פה. הכוונה שלנו היא לייצר מסה של סרטים וסדרות טלוויזיה בירושלים וזה בפירוש יכול לשנות את המפה. חובת ההוכחה חלה על היוצרים ועלינו. אני תל-אביבי ובכל זאת אני חושב כאזרח שאין לנו ירושלים אחרת. הקרן הזו חשובה מעבר לירושלים כי כל מה שייצר דה-סטריאוטיפיזציה, הוא מבורך. פריז היא לא צרפת כמו שתל אביב אינה ישראל. המדינה הזו מורכבת מאין סוף שכבות שצריכות לקבל ייצוג אחרת הכל נהפך לסטריאוטיפי. גם האמנויות הפופולאריות צריכות לתת רבדים ושכבות ובכך לומר: אנשים חיים כאן".

     

    מועד ההגשה הראשון יהיה בתחילת חודש ספטמבר. הקרן עתידה לאשר עוד השנה בין 5-7 פרויקטים במסלולי הפקה שונים. כל אחד מהפרויקטים יזכה לתמיכה של בין 100-300 אלף דולר. במקביל יאושר מענק ל-15 פרויקטים במסלול פיתוח סרטים עצמאיים עלילתיים באורך מלא ובמסלול פיתוח סדרות טלוויזיה כמו גם השקעה בהפקת סדרת דגל טלוויזיונית אחת בשנה. הועד המנהל של הקרן אישר את עקרונות חלוקת התקציב לאחר שהובאו לדיון ציבורי במפגש שנערך בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים מול ציבור יוצרים ומפיקים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים