אישה מאוהבת

יש קו מאוד מוגדר לדמות הרעיה של מנהיג בעולם המערבי, זו שמלווה ברקע את הגבר החזק והכריזמטי שלצדה, כאשר הוא תמיד בחזית והאישה היא הקישוט היפה שמעטר אותו. קרלה ברוני הצטרפה רק בשנה האחרונה לחוג הנשים הזה, לאחר שבעלה כבר נבחר לנשיאות על ידי האומה הצרפתית.

מאחר שכבר הגיעה לנישואין עם נדוניה מכובדת של פרסום, האלבום השלישי שלה (הראשון מאז הפיכתה לגברת הראשונה של צרפת) מוכיח שאין המדובר באישה העומדת בצל הגבר. ברוני מבקשת להמשיך בקריירה המוזיקלית שלה. העובדה שהאלבום נקרא "כאילו כלום לא קרה" מבקש לרמוז שהיא נשארת בשלה.

ברוני. מקבלת השראה ממשוררים ושירה (צילום: AP)

כמי שנחשבה משך שנים רבות דוגמנית-על מבוקשת, קרלה ברוני יודעת איך להוציא את עצמה טוב מאוד. היא יודעת איזה צד פוטוגני, איך היא רוצה להצטייר ועל מה צריך להתעכב. היא מאוד מודעת לאלמנטים המוזיקליים שמשחקים לטובתה ונשמרת נאמנה אליהם. אולי אין לה קול גדול, אבל היא יודעת כיצד להבליט את הייחוד שבו. היא נשמעת כמו כוס שמפניה מהודרת ויוקרתית, דקיקה ושברירית, שכל סדק קטן נשמע ונראה. ובכל זאת היא מאוד בשליטה בשירים. הכוס לא תתנפץ כאן.

האלבום נפתח בשיר התפכחות ופרידה מימי הנעורים, ”Ma Jeunesse" ("נעוריי") אבל לא מוותר על נאיביות קלה בהגשת השירים לאורך האלבום. העיבודים מאוד אלגנטיים, כפי שניתן לצפות ממוזיקה תוצרת צרפת. ברוני שרה על אהבה, קנאה, תשוקה ובכלל עולה מההאזנה לשירים תחושה של ארוטיקה, איטית ומדויקת, המכתיבה את הקצב למוזיקה.

אחת הרצועות היפות באלבום היא “Ta Tienne”, שיר בו מדמואזל ברוני (או שמא מאדאם סרקוזי) מכריזה "אני שלך". על פניו, נדמה שהיא כנועה לרגלי הגבר, כשהיא שרה שהוא "האהוב שלה...הנסיך שלה...האורגיה שלה!" – או-לה-לה, ניקולא! - אך למעשה היא רק מאבדת את עצמה לאהבה. אותה האמירה נמצאת גם בסינגל הראשון "L'Amoureuse", כלומר "האישה המאוהבת". שם היא מבטיחה כי תשיר לבחיר ליבה, תנסוק למרומים ותרקוד על המדרכה. ואכן ניכר שמישהי פה מאוד רווית אהבה בחייה. אדי רומנטיקה עולים מארמון האליזה.

לא עומדת בצל הגבר שלה (צילום: Gettyimages)

האלבום של ברוני מאוד קטן ואינטימי. העיבודים הפשוטים מאפשרים לנוכחות שלה להתבלט, בעיקר כשמדובר בקולה הצרוד והכה-רומנטי. וזה מה שיפה, אותה דומיננטיות במוזיקה רומנטית ונעימה. מעין ניצחון של פשטות שמעטרת את האלבום. ברוני חתומה גם על רוב השירים, במילים ובלחנים, למעט טקסט באחד מהשירים המקורים, אותו שאלה מהסופר והמשורר הצרפתי מישל האוולבק. ברוני תמיד קיבלה השראה משירה, ואף הקדישה את

אלבומה הקודם לטקסטים של משוררים.

האלבום כמעט כולו בצרפתית, למעט שני חידושים: הראשון באנגלית, לשיר “You Belong To Me" משנת 52', שבמקור הוקלט על ידי סו תומפסון, אך ברבות השנים זכה לעשרות חידושים. זה של ברוני בהחלט לא גורע מכבודו. האלבום מסתיים בחידוש באיטלקית לשירו של פרנצ'סקו גוצ'יני, “Il Vecchio e il Bambino” מ- 72', שיר מלנכולי על חלומותיו של איש זקן וכיצד הם מתפרשים בעיני הילד שאתו.

בקלות אפשר להתענג על קרלה ברוני באלבום. היא עומדת בזכות עצמה, וגם לא תמצאו אזכור למר סרקוזי בתודות. הטקסטים הרכים מושרים בשקט אבל עוברים בצורה מאוד ברורה וגדולה, אין עוררין לכמות האהבה שהיא מבקשת להעביר ב- 14 השירים באלבום. ואין מה לומר, האישה יודעת לעשות אהבה.

קרלה ברוני, "Comme Si De Rien N'était", יונייטד NMC