היעדרות מעבודה בתשעה באב - על חשבון מי?

אם אתם שומרי מסורת, צמים בט' באב ומבקשים להיעדר ביום זה ממקום עבודתכם - כדאי שתדעו שההיעדרות הזו תהיה על חשבונכם.

עו"ד דני פלד ממשרד עו"ד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות' אומר כי ברשימת מועדי ישראל, שנקבעו בפקודת סדרי השלטון והמשפט, לא כלול יום ט' באב, יום הציון לחורבן בית המקדש, ולכן על מועד זה לא חל ההסדר המחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר הוא אינו נחשב יום שבתון.

אז מה דינם של הנעדרים מהעבודה בט' באב (שיחול השנה ביום ראשון הבא, 10 באוגוסט) והחפצים בקבלת שכר בעבור אותו היום? המעביד אינו מחויב במתן זכות לעובד להיעדר באותו היום בשכר. פירוש הדבר שאם תרצו בכל זאת להיעדר מעבודה ולקבל תשלום בעבור היום הזה - תוכלו לעשות זאת על חשבון החופשה השנתית שלכם. אבל לצורך כך אתם חייבים לקבל את הסכמתו של המעביד.

אפשרות אחרת היא שהעובד יכול לקחת יום אחד מהחופשה המגיעה ביום ט' באב, ובלבד שהודיע על כך למעביד 30 ימים מראש. אבל ייתכן שבמקום העבודה שלכם קיימים הסדרים מיוחדים לעניין ההיעדרות מהעבודה ביום ט' באב, שכן על פי ההלכה, עבודה בתשעה באב תלויה במנהג המקום.

המציאות במדינת ישראל היא שקיימים צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים והסכמי עבודה אישיים, הקובעים רשימת ימי בחירה, ובהם גם ט' באב. לעובד ישנה זכאות להיעדר בתשלום מהעבודה בשניים ממועדים אלה. לעתים אף מסתפקים המעבידים בנוהג הקיים במקום העבודה, שלפיו נעדרים העובדים ממקום העבודה במועד זה, תוך קבלת תשלום בעבורו.

התקשי"ר, החל על עובדי המדינה, קובע בסעיף 32.411 כי ניתן להיעדר מהעבודה בשני ימי בחירה מתוך הימים המנויים בסעיף, תוך קבלת שכר עבור יומיים אלה. הרשימה באותו הסעיף מונה גם את יום הצום של ט' באב.

בענפים שונים ניתנו צווי הרחבה, הקובעים כי ט' באב הוא יום בחירה, ביניהם ענפי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות, המתכת והאלקטרוניקה.

מעבידים רבים בחרו לאמץ הסכמים קיבוציים כלליים, ולכן רוב העובדים במדינת ישראל, בענפים השונים, זכאים לשני ימי בחירה מתוך רשימה הכוללת את ט' באב. מקובל גם בהסכמים אלה, כי ימי הבחירה (ובהם ט' באב) אינם באים על חשבון החופשה השנתית.