שתף קטע נבחר

כל הסיבות הבריאותיות לאכול בצל בכמויות

הוא עוזר לחולי סוכרת, מוריד כולסטרול רע, משמש כאנטיביוטיקה טבעית ומכיל בלי סוף נוגדי חמצן. תתגברו על הריח - כל הסיבות לאכול בצל בכמויות

מה הטעם לאכול אם אין בצל בצלחת? הבצל הוא מרכיב דומיננטי במאכלים ובמטבחים מסביב לעולם ובמשך אלפי שנים. הביקוש אליו הולך וגדל והוא מדורג שני, אחרי העגבניה, כיבול הגינה החשוב ביותר.

 

כל שף מדופלם או טבח מתחיל יאשר שאם תוציאו את הבצל מהמטבח, התענוג ייעלם עימו. הנוכחות שלו מוסיפה ניחוח וקסם גם לארוחות צנועות, על חסרונו לא ניתן לחפות עם אף מרכיב, וגם טעמן של ארוחות הגורמה המושקעות ביותר יהיה חסר. ישנם סוגי בצל שונים: צהוב, לבן, סגול וירוק, כל אחד עם טעם ייחודי הנע בין חריף למתוק. אפשר לאכול את הבצל טרי, מבושל, מטוגן, מיובש או אפוי והוא מוסיף טעם למטבלים, סלטים, מרקים, ממרחים, מוקפצים ומאכלים נוספים.

 

הבצל שייך למשפחת השום, ולכן עשיר במרכיבי גופרית שאחראים הן לריחו החריף והן לסגולתיו הרפואיות. הוא למעשה גירסה ידידותית של השום ומכיל רק רבע מכמות הגופרית שבשום ולכן אינו כה חריף, חביב בטעמו ונפוץ למאכל, ועדיין מכיל את כל היתרונות התזונתיים של השום, אם כי במידה מעטה יותר. 


יש בצל סגול, יש לבן וצהוב - וגם ירוק

 

סגולות רפואיות

תרכובות הגופרית שבו משוות לו סגולות ייחודיות שיפורטו בהמשך, ובנוסף מכיל כרום ברמה טובה מאוד, ויטמין C וסיבים תזונתיים בצפיפות טובה, ועוד ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים המיטיבים עם הבריאות.  בישול עם בצל מביא לצמצום כמות הקרצינוגן, חומר מסרטן הנוצר מבישול בשר בחום גבוה, אם כי גורע מסגולותיו המיטיבות של ירק השורש הזה, כפי שיתברר בהמשך. הבצל מכיל קורצטין, נוגד חימצון המצמצם את תכולת הרדיקלים החופשיים בגוף ומונע פגיעה בתאים וברקמות. אמנם רכיב זה קיים גם בעלי תה ובתפוחים אך ספיגתו מהבצל גבוהה בהרבה. 

 

מעבר לססגוניות, צבעיו השונים של הבצל מספקים פיטוכימיקלים עם סגולות יחודיות לכל צבע: הצהוב מספק לוטאין שייחודו בשמירה על תקינות הראיה, הירוק מספק כלורפיל המפחית השפעות של רדיקלים חופשיים, הסגול מכיל אנטוציאנינים המאטים תהליכי הזדקנות ואילו הלבן המצוי בכל סוגי הבצלים יעיל נגד חיידקים ודלקות. 

 

סגולותיו הבריאותיות של הבצל

סוכרת: תרכובת הגופרית מביאה להורדת הסוכר בדם. היא מעלה את רמת האינסולין הפנוי להובלת גלוקוז לתאים ובכך מוריד את רמתו בדם. כמות הכרום הרבה בבצל משפיעה על יציבות רמות הסוכר בדם. רמות הכרום בגוף מתרוקנות כתוצאה מאכילת סוכר מעובד וקמח לבן.


 

מחלות לב: הכרום שבבצל תורם להורדת הכולסטרול ה"רע", ובמקביל מעלה את הכולסטרול הטוב. תרכובות הגופרית מביאות להורדת הסתברות למחלות לב, הפרעות ושבץ לב במניעת הסתיידות עורקים והורדת לחץ הדם. הבצל מדמה את פעולת האספירין ודומיו בדילול הדם ובהמסת קרישי דם. 

 

וירוסים ודלקות: משמש כאנטיביוטיקה טבעית נגד בקטריות (כמו בקילוס, סלמונלה, E קולי ועוד), תולעי מעיים, וירוסים והצטננות. הבצל מומלץ לטיפול בליחה ושיעול. מוריד נפיחויות בזמן של דלקת מפרקים ומצמצם השפעתו של האלרגנט הגורם לאסטמה. כמו כן לעלי הבצל המכילים כלורופיל יש השפעה נוספת על טיהור הדם ותגבור מערכת החיסון.

 

מחלות כרוניות: מכיל מרכיבים נוגדי חמצון, הנלחמים ברדיקלים חופשיים בגוף ולכן מקטין את ההסתברות למחלות הסרטן ע"י השמדת תאים סרטניים. בין המרכיבים האלו נכללים פיטוכימיקלים שונים וביניהם הקורצטין, המוריד את ההסתברות להתפתחות סרטן המעי והשחלות וגם סרטן הפרוסטטה.

 

חיזוק העצם ואוסטיאופרוזיס: קיימת בבצל תרכובת חומצות אמינו (בשמה המקוצר GPCS) המונעת התפתחות תאים המפרקים רקמת עצם.


 

כאבי אוזניים: מיצוי הבצל וזילוף עדין שלו לאוזניים יכול להקל על כאבי אוזניים.

 

נפיחות, פצעים ודלקת בפרקים: מריחה של תערובת המורכבת מבצל קצוץ ומלח מביאה להורדת נפיחויות והקלת הכאבים במקום הפצע או הנפיחות.

 

צרידות וכאבי גרון: מסלק ליחה, מכייח ומצוין לריפוי מחלות של צינור הנשימה, צרידות ושיעול ממושך.

 

גינקולוגיה: מקל על כאבי וסת.

 

חסרונות הבצל

עיבודו במזון: כדי להקטין מחריפותו ולהתאימו למאכלים שונים וגם כדי לשוות לו טעמים שונים ומגוונים, השימוש השכיח של הבצל במזון מתבסס על עיבוד כגון בישול, אפייה, טיגון או צלייה. כאשר הבצל עובר תהליכים אלו, חלק ממרכיביו אובד, כמו גם השפעותיהם המבורכות על בריאותנו. כמו כן, הבצל נוטה לספוח שמן בכמות גדולה וכך להעלות את ערכו הקלורי של המזון ואת תכולת השומן במאכל המוגמר.

 

חסרון נוסף הנובע מעיבודו של הבצל הוא בעליית ערכו הגליקמי בהתאם. הבצל שייך לקבוצת הירקות כמו גזר, תפו"א ועוד, שבישולם וריכוכם משפיע באופן מהותי על אופי הפחמימות שבו והופך אותם לכאלו שגורמים לעלייה חדה של רמות הסוכר בדם.

 

הריח: אם החלטתם לספוג את מירב סגולותיו של הבצל ולאכול אותו טרי, כנראה שהריח שיעלה מפיכם בשעות הסמוכות לאכילתו לא יהיה נעים ביותר. וזו גם אחת התוצאות הנובעות מתרכובות הגופרית שבו. לעיסת גבעולי פטרוזיליה עשויה בהחלט להקל ולעדן את עוצמת הריח. 

 

הדמעות: חיתוך בצלים גורם לדמיעה. עם חיתוך הבצל, מתקבלות תרכובות גופרתיות בלתי יציבות ולכן מתפרקות ויוצרות תוצר לוואי: גז בשם syn-propanethial-S-oxide. כאשר מתלכד הגז עם מים (למשל בעיניים) נוצרת חומצה גופרתית הגורמת לצריבה. הדמעות הם תגובה בלתי רציונלית של הגוף למיגור הגורם המפריע. קירור הבצל לפני החיתוך ושימוש בסכין רטובה מקטינים את כמות הגז. 

 

סיכום

הבצל, עם כל מאפייניו היחודיים, משמש גם כמקור השראה ובסיס למשמעויות וסמלים. בשיר glass onion קראה להקת הביטלס לכנות וגילוי לב והשתמשה בבצל כדימוי לאמצעי דרכו ניתן לראות דברים באמיתותם ולהבין גם את דרך החיים של אנשים השונים מאיתנו. ועוד רבים הסמלים: הודות לקליפותיו, משמש הבצל כמשל לנפש סגורה המחפה על רגשותיה, בשל הגז הגורם לדמעות הוא נמשל לאמצעי פשוט המסוגל לערער גם את הקשוחים והריאליסטים בהפגנת רגשות, ובשל טעמו המר הוא מסמל מצב רוח עכור כפי שנמצא בביטוי הערבי "יום עסל יום בסל".

 

מה שחשוב הוא לנצל את סגולותיו הבריאותיות: למען הטעם, בשלו אותו ככל שתרצו, אך אל תוותרו על שילובו גם באופן טרי. מדובר בתרופה טבעית, טעימה ומלאת סגולות. נסו למצוא לו מקום הולם במטבחכם.

 

  • הכותבת היא מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב. לשאלות ומידע נוסף ניתן לפנות לאתר הבית

 

צילומים: פוטוס
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מגוון טעמים הנעים בין חריף למתוק
ד"ר רק שאלה
מומלצים