נעים מאוד, אני כלבה. כלבה נאמנה וחמודה
אני לא מרשעת סטייל האם החורגת בסינדרלה, אבל גם לא חיית מחמד שאפשר לטייל איתה קשורה ברצועה. כיצד יצא ש"כלבה" היא מילת גנאי כל כך נפוצה לנשים, ואיך זה שגברים שעושים בדיוק את אותם הדברים לא נקראים "כלב"? יש לי הצעה לסדר
ויש גם כלבות.
כיצד יצא ש"כלבה" היא מילת גנאי כל כך נפוצה לנשים, ולמה חברותיי ואני כל כך נרתעות ממנה?
הכלבה המצויה, קווים לדמותה
המילה "כלבה" מעוררת קונוטציות לאחת מאלה: אשה קשוחה שתדרוס כל מי שעמוד בדרכה בדרך להשגת מטרותיה, שבדרך כלל יהיו קידום בעבודה או כסף (ביצ'ית = "כלבה" באנגלית). לחילופין, אשה רכלנית שמלכלכת על חבריה ברגע שאלה מסובבים את הגב (קלפטע = גרסת היידיש של "כלבתא", שהיא "כלבה" בארמית). ולחילופי חילופין, אשה קשה הנוטה לפתוח במריבות דרמטיות בגין כל שטות וממררת את חיי הסובבים אותה (סוג יותר גרוע של כלבה).
ג'וי. איך דבר חמוד כזה יכול להיות כינוי גנאי? (צילום: זיו ריינשטיין)
הבעיה עם המילה כלבה, כמו עם הרבה מילות גנאי אחרות, היא שאשה לא באמת צריכה להיות אחד מהטיפוסים שתוארו לעיל כדי שיכנו אותה כך. מספיק שפעם אחת תעמדי על שלך, תרימי את הקול או אפילו תחליטי לסנן שיחות למשך ערב אחד סתם כי אין לך כוח לאף אחד ובא לך לשבת עם במבה מול הטלוויזיה - וכבר תזכי לכינוי הזה.
הבה נבחן את התכונות המאפיינות את הכלב כבעל חיים וננסה לראות אם תכונות אלו מאפיינות גם נשים שזכו לכינוי זה:
נאמנות. על אחד הקירות בבית ספרי נכתב: "כשאתה מציל חיים של כלב הוא בחיים לא ישכח לך את זה. וזה ההבדל העיקרי בין כלב לבן אדם". בקיצור, הכלב ידוע בעיקר בשל נאמנותו. לעומת הכלב כחיה, האשה המכונה "כלבה" כנראה בגדה במישהו כדי לזכות בתואר מפוקפק זה. האם זה תמיד נכון? לא בהכרח. ה"כלבה" המצויה יכולה להפגין נאמנות אין קץ לסובבים אותה, לעקרונותיה או לעבודתה. דווקא יש לי תחושה שככל שהאשה מגלה יותר אסרטיביות ודבקה בעמדותיה ובאמונותיה, הסביבה מוצאת לנכון לגנות אותה, באופן בו הפער בין "לא זורמת" ל"סתם כלבה" מצטמצם.
חושים. הכלב כחיה ידוע בחושי השמיעה והריח שלו. הכלבה ידועה בכל אלה, ובנוסף לכך, גם בחוש הראייה - שום דבר לא נעלם ממנה. אם היא הבוסית שלך, היא שומעת מתי אתה מקיים שיחה אישית ומתי התקתוקים על המקלדת קשורים לעבודה או סתם התכתבות במסנג'ר. אם היא המורה שלך, היא מריחה שקרים מקילומטרים ויודעת אם באמת שכחת את המחברת, או סתם לא הכנת שיעורי-בית. ואם היא בת הזוג שלך, יש לה עיניים גם בגב: היא יודעת מתי אתה רואה כדורגל במקום לשטוף כלים, ופעמים רבות גם יודעת מתי יש לך מאהבת.
האם כל אלה הופכים אותה ליצור מרושע? האם גבר שהיה מתנהג כך היה נקרא "כלב"? לא. אולי היינו חושבים שהוא טיפוס קטנוני, אבל באותה מידה גם היינו אומרים שהוא לא פראייר ושאי אפשר לעבוד עליו, ואולי הוא אפילו היה מקבל נקודות על היכולת שלו לקרוא מצבים ולשלוט בהם.
חיית מחמד. הכלב כחיה עשוי להיות חיית המחמד האולטימטיבית. לעומת זאת, האשה המכונה כלבה היא הכל מלבד חיית מחמד. היא נושכת, שורטת ובועטת במובנים המטאפוריים של מילים אלה. האשה המכונה כלבה אינה נוהגת כלברדור השכונתי החביב. היא לא יושבת או צועדת לפי פקודה של בעליה, היא לא מוכנה להסתפק בליטוף אגבי על ראשה כדי לשתוק. וזה די מצחיק כשחושבים על זה, כי נשים מחונכות מילדות לנהוג כמו כלבלבי-מחמד: להיות עדינות, מתוקות ונוחות לסביבה. האם אי נכונותה של אשה לציית להוראות או להסתפק ביחס מינימלי צריכה לזכות אותה בכינוי גנאי?
אדם לאדם זאב. מקורו של הכלב הוא בזאב, חיה טורפת. אלונה דניאל כתבה בשיריה שאף על פי שזאבים הולכים ביחד, הזאב הוא לא חבר של אף אחד. כאן אולי אנו מגיעים
אז האם זו מהות העניין? האם "התנהגות גברית" מזכה אותנו בכינוי כלבה? האם אסרטיביות או חוסר רצון להתפשר ראויות לגנאי? ולאן נעלמו כל כינויי הביניים? מה קרה ל"עקשנית"?
כלבה מתקתקת. התסריטאית-שחקנית המוכשרת טינה פיי תהתה באחד המערכונים מדוע מצביעים מעדיפים את ברק אובאמה על פני הילארי קלינטון. במערכון דנן אמרה טינה שרבים חושבים שהילארי היא כלבה והוסיפה שהם צודקים. כמוה וכמו נשים רבות אחרות, הילארי היא כלבה, וכלבות מתקתקות עבודה. הן אולי לא נחמדות ומתוקות, אבל כשאתה מפקיד משימה בידיהן אתה יודע שהיא תיעשה באופן מושלם.
כלבה? אני?! נעים מאוד. אני האמת העירומה, ואני ככל הנראה כלבה. אני לא מרשעת סטייל האם החורגת בסינדרלה, אבל גם לא חיית מחמד שאפשר לטייל איתה קשורה ברצועה. אני נאמנה למשפחתי, לבן זוגי, לחבריי ולערכים עליהם התחנכתי, אבל יהיו פעמים שאבחר להעמיד את עצמי לפני כל אלה. לדעתי האישית הכינוי "כלבה" לא אמור היה מלכתחילה להפוך לעלבון משום שכלבה, בדיוק כמו כלב, מייצגת בעיניי תכונות נעלות. הבעיה שלי עם השימוש במילה "כלבה" כשם-גנאי היא שזה מאפשר להתייחס אלינו הנשים כאל בעלי חיים שברצונותיהם ובמחשבותיהם אין להתחשב, שכן לבעלי החיים שלנו אנו דואגים רוב הזמן רק לצרכים הבסיסיים.
גברים - אי שם בחוץ מסתובבות להן נשים מגעילות ובוגדניות. אתם רשאים לכנות אותן בכל שם שתרצו. אם הן התנהגו באופן דוחה, הן הרוויחו את כינויי הגנאי ואין להן על מי להלין אלא על עצמן. אבל כשאתם מכנים אותן "כלבות", חשבו לרגע אם הן באמת בגדו או שיקרו, או שבסך הכל התנהגו כמו שלגברים מותר להתנהג. ואם זה רק מפני שהתנהגו כמו שגבר מתנהג, חשבו היטב אם הייתם מכנים גם את הגבר "כלב" בשל התנהגות דומה (כל עוד לא שיקר לכם או בגד בכם אישית).
נשים – אין לי בעיה שנמשיך לכנות אשה את רעותה "כלבה" או "שרמוטה" בקונטקסט חברי ולא מעליב, הרי גם המחמאה "כוסית" התחילה ככינוי גנאי. הבעיה היא, שברגע שאנחנו מכנות מישהי בכינויים אלה, אנחנו משדרות לסביבה שזה בסדר. לא נוכל בכנות ובלב שלם לצאת נגד גברים שכינו אותנו "שרמוטות" בשל מה שהם תפשו כהתנהגות מתירנית, או "כלבות" בשל חוסר רצוננו להתפשר, אם אנחנו עושות זאת בעצמנו, אשה לאשה.
אני אשתדל לא לכנות אשה בשמות שהוזכרו לעיל, אבל אם יקרה ל"כלבה" מה שקרה למילה "כוסית" במהלך השנים, זכרו שטינה פיי היתה הראשונה לאבחן ש"כלבה זה השחור החדש".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: זיו ריינשטיין")
