כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

ראש בראש: שתי מצלמות וידאו HD ביתיות

לא רק מסכי ה-HD הופכים לזמינים וזולים ככל שעובר כל הזמן. גם מצלמות הווידאו באבחנה גבוהה כבר נמכרות במחירים הגיוניים. בדקנו שתי מצלמות HD ביתיות

ארז רונןפורסם: 08.08.08 , 10:17

מסכים באבחנה גבוהה (HD) הם כבר מזמן לא תענוג שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם. מסכי ה-LCD והפלזמה הולכים ומשתלטים על חדרי סלון רבים ברחבי הארץ, ואפילו חברות הטלוויזיה כבר מציעות ערוצים המשדרים בשיטת השידור המתקדמת והאיכותית יותר.

אבל מה עם הווידאו הביתי? משפחות רבות שנוהגות לתעד כל רגע בחייהן בעזרת מצלמת הווידאו הביתית והוותיקה שלהן, עלולות במקרים רבים לקבל חלחלה עמוקה כשיחברו אותה לראשונה למסך החדש והמשוכלל: המצלמות הוותיקות מצלמות באיכות הרגילה (SD), שלא תמיד נראית מי יודע מה על מסכי ה-HD הנוצצים.

עד לאחרונה מצלמות וידאו שצילמו באיכות HD היו עניין גדול ויקר, אך לאחרונה יוצאות יותר ויותר יצרניות עם מצלמות איכותיות המיועדות לקהל הביתי. הן קטנות ממדים, פשוטות לשימוש, והכי חשוב - מקליטות באיכות הגבוהה, במחירים הגיוניים. כדי לבדוק האם כדאי לכם לקנות מצלמה חדשה, שתתאים למסך, בדקנו שתי מצלמות הנמכרות כיום בארץ: ה-HDC-SD9 של פנסוניק, וה-HF100 של קנון.

כרטיסי זכרון

שתי המצלמות לא משתמשות בקלטות, אלא בכרטיסי זיכרון סטנדרטיים מסוג SD. כרטיס הזיכרון מקנה למצלמה כמה יתרונות מהותיים: ראשית, מכיוון שהכרטיסים קטנים מאוד, ולא מצריכים חלקים נעים לצורך קריאה וכתיבה בהם, המצלמות מאוד קטנות. זו של פנסוניק,

למשל, מזכירה בגודלה מצלמת סטילס דיגיטלית הרבה יותר ממצלמת וידאו ממוצעת, וגם זו של קנון יכולה בקלות להכנס לכל תיק.

יתרון נוסף הוא העברת הסרטונים למחשב. כבר לא צריך לבזבז זמן על דגימת החומר בזמן אמת - הסרטונים נשמרים כקבצים, מסודרים לפי הסדר בו צילמתם אותם, וניתנים להעברה מהירה במחשב באמצעות קורא כרטיסים סטנדרטי או כבל ה-USB המצורף למצלמות.

מצד שני, השימוש ב-SD יכול להתפס אצל לא מעט כחסרון. מבחינת עלות-תועלת, לא מדובר בפתרון זול במיוחד: כרטיסי SD של שמונה ואפילו של 16 גיגה לא יכולים להחזיק הרבה חומר באיכות HD (כשעתיים ברמת הקידוד האיכותית ביותר), ומחירם גבוה בהרבה מקלטות MiniDV הנפוצות במצלמות הרגילות. מי שלא יהיה מוכן להתפשר על איכות התמונה, ויבחר להקליט ברמת הדחיסה הנמוכה ביותר, יגלה שהוא צריך לרכוש כרטיסים רבים, או להעביר את החומר המוקלט למחשב על בסיס קבוע.

מי שאין ברשותו קורא כרטיסים או מחשב, יהיה מסוגל לחבר את המצלמה למסך ה-HD שלו בעזרת כבל ה-component המצורף, או לרכוש בנפרד כבל HDMI תואם לקבלת איכות מקסימלית.

צילום HD: החדות מנצחת

הצילום בשתי המצלמות תומך ברזולוציה של עד 1080P, המתאימה למסכי Full HD, בשיטת הקידוד AVCHD. לפני תחילת הצילום ניתן לקבוע את רמת הדחיסה, וכך למעשה "לשחק" באיכויות. למי שלא מתמצא בשמות המקצועיים, אפשר לסכם זאת בכך שהתוצאות של המצלמות יראו נהדר גם במסכי ה-HD האיכותיים ביותר, אך עדיין לא יגיעו לאיכות התמונה של שידורי הטלוויזיה ביס ובהוט, או של סרטי Blu-Ray, מכיוון ששיטת הקידוד שלהן פחות מוצלחת בפרמטרים מסויימים, זאת כדי לחסוך במקום שתופסים קבצי הווידאו.

הבעיות בקידוד מתבטאות בעיקר בצילומים של תנועות מהירות - אז התמונה נמרחת, ולעיתים אף נשאר שובל של העצם הזז זמן מה אחרי שזה יצא מהתמונה, תופעה הקרויה Ghosting. בתחום הזה המצלמה של קנון מספקת תוצאות מעט טובות יותר, אם כי גם היא לא חפה מהבעיה. ככל שעולים באיכות הקידוד האיכות הסופית משתפרת, אך כתוצאה מכך הוידאו יצרוך יותר מקום בכרטיס הזכרון.

למרבה השמחה, שיטת הקידוד אינה משפיעה על חדות התמונה, כמו גם על עיבוד הצבעים. שתי המצלמות מספקות תמונה חדה במיוחד, כמו גם טיפול מוצלח במיוחד בצבעים. המצלמה של פנסוניק, שכוללת שלושה חיישני CCD, אמורה על הנייר לספק הפרדת צבעים טובה יותר, ואכן יוצרת תמונה יותר חיה ורוויה. המצלמה של קנון משתמשת בחיישן מסוג CMOS, מציגה תמונה קצת יותר דהוייה, אך דווקא בה הצבעים משקפים יותר את המציאות.

לשימוש ביתי בלבד

אף אחת מהמצלמות שסקרנו לא מתיימרות להיות מקצועיות, ואפילו לא חצי מקצועיות. להיפך: מדובר במוצרים מוצהרים לקהל הביתי בלבד,

ומי שמצפה לאפשרויות שליטה ידנית רחבות ינחל לאכזבה עמוקה.

המצלמות כוללות אומנם אפשרויות בסיסיות לצילום ידני, וזו של פנסוניק אף כוללת מספר תכונות מתקדמות, אך המיזעור של גוף המצלמות חייב התפשרות בכל הקשור להנדסת אנוש. כך, למשל, ג'ויסטיק השליטה של פנסוניק ממוקם בצד שמאל, במיקום שלא מאפשר עבודה איתו בעת צילום. הג'ויסטיק במצלמה של קנון ממוקם בצמוד למסך ה-LCD, במיקום נגיש קצת יותר.

אפשר להתנחם בעובדה שמצבי השימוש האוטומטיים של המצלמה עובדים בצורה טובה מאוד, ולא מצריכים, בשימוש ביתי, שום סיבה לעבור למצב ידני - ולמצב זה המצלמות מעוצבות בצורה מספקת מאוד: כפתור הצילום נגיש, וכמוהו גם כפתורי השליטה על הזום, בהם משתמשים גם במצב הצילום האוטומטי.

שתי המצלמות יכולות, כמובן, לצלם גם תמונות סטילס באיכויות טובות למדי (אך עדיין פחות מוצלחות ממצלמות ייעודיות). המצלמה של פנסוניק כוללת זום אופטי X10, וזו של קנון X12. מצלמות וידאו רבות נמכרות כיום עם זום אופטי גבוהה משל מצלמות אלה, אך למרות זאת מדובר בנתונים טובים, במיוחד כשמתחשבים באיכות הצילום וגודל העדשות.

השורה התחתונה

שתי המצלמות שבדקנו מהוות פתרון נהדר למי שמעוניין במצלמות עם איכות תמונה נהדרת ב-HD כדי לצלם את מסיבת הסיום של הילדים, או לתעד את ליל הסדר. שימוש נרחב יותר, שמצריך שליטה ידנית, הוא עדיין בגדר בעיה, עקב המגמה למזער את המצלמות על חשבון נוחות השימוש.

לכל מצלמה יש יתרונות וחסרונות ברורים. המצלמה של קנון גדולה ומסורבלת יותר, אך מפצה על כך באיכות תמונה עדיפה. המצלמה של פנסוניק זעירה בצורה מרשימה, וגם כוללת הקלטת קול היקפית עם 5.1 ערוצים. שתי המצלמות נמכרות במחירים הגיוניים יחסית, ושווים בדיקה לאילו מכם שהצטיידו כבר במסך HD חדשני ורוצים לרכוש לעצמם מצלמת וידאו תואמת.

פנייתנו ליבואנית סוני, חברת ישפאר, להשאלת מצלמה דומה לצרכי סקירה מתוצרת סוני, לא נענתה.

Panasonic HDC-SD9

ציון: