שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: עטא עוויסאת

    המשורר מחמוד דרוויש הלך לעולמו

    המשורר הפלסטיני הלאומי מת בגיל 67 בבית חולים בטקסס. ברשות הפלסטינית הכריזו על שלושה ימי אבל. פרופ' ששון סומך: "מותו הוא זעזוע מאוד גדול לאומה הפלסטינית"

    המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש הלך לעולמו בגיל 67 בבית חולים "ממוריאל הרמן" ביוסטון שבטקסס. דרוויש, שסובל מזה שנים מבעיות לב, עבר ביום רביעי שעבר ניתוח בעורק הראשי. 24 שעות לאחר מכן חל סיבוך במצבו והוא הובהל למחלקה לטיפול נמרץ שם חובר למכונת הנשמה. כאמור, היום (שבת) מצבו הדרדר והוא הלך לעולמו.

     

    הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) הכריז על שלושה ימי אבל ברשות הפלסטינית לזכרו של דרוויש, "כביטוי לאהבה העזה של העם הפלסטיני למשורר הלאומי שלו. מחמוד דרוויש חלם בשירתו להביא את השלום ולראות מדינה פלסטינית עצמאית". בין השאר ברשות יציינו את מותו של דרוויש על ידי הורדת הדגלים בכל המשרדים הרשמיים, הנציגויות והשגרירויות לחצי התורן.


    דרוויש ואבו מאזן (צילום: AFP)

     

    עדיין לא ברור האם הלוויתו תערך ברמאללה או בכפר ג'דיידה שם מתגוררת משפחתו. אבו מאזן שלח הערב מטוס מיוחד להבאת גופתו של דרוויש לרמאללה, כך אמר הערב השגריר הפלסטיני בעמאן, עטאללה חיירי לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. טקס מיוחד ייערך בעמאן ואחריו יועבר ארונו של דרוויש לרמאללה.

     

    במקביל, כך לשון הידיעה, תיערך פנייה מצד הרשות על פי בקשתו של עבאס לרשויות הישראליות לאפשר את קבורתו של דרוויש בגליל, שם נולד. "מטוס נשיאותי ימריא ליוסטון הלילה או מחר בבוקר על מנת להביא את ארונו של דרוויש לעמאן בתוך 48 שעות", אמר חיירי, "טקס פרידה מדרוויש ייערך בעמאן לפני הטסת הגופה לרמאללה שם התגורר".


    דרוויש. "גלות אינה רק קונספט גיאוגרפי" (צילום: עתא עוויסאת)

     

    מוקדם יותר היום סיפרה ל-ynet סיהאם דאוד, עורכת ספרותית וידידה קרובה שנמצאת מאז פרסום הידיעה על התדרדרות במצבו, בבית משפחתו של דרוויש בכפר ג'דיידה: "הוא עבר ניתוח בעורק הראשי. ניתוח זהה לזה שעבר לפני עשר שנים. בית החולים ביוסטון נחשב לאחד הטובים בעולם בתחום ניתוחי הלב והרופא שניתח אותו הוא מומחה עולמי. הניתוח עבר בהצלחה אבל יממה אחר כך התחילו סיבוכים והוחלט לנתח אותו שוב".

     

    מאז התקבלה הידיעה על ההחמרה במצבו של דרוויש, משדרים רשתות הטלוויזיה והרדיו הפלסטיניות בגל פתוח עדכונים, קטעי שירה ותגובות של הרחוב.

    .  

    פרופ' ששון סומך מהחוג ללימודי ערבית ואיסלאם שבאוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת 2005, ופרס א.מ.ת למזרחנות לשנת 2008 אמר ל-ynet: "דרוויש היה ללא ספק אחד המשוררים הגדולים של הספרות הערבית בימינו, אם לא הגדול שבהם, והדובר הכי צלול ובולט של העם הפלסטיני בדור האחרון, יחד עם פרופסור אדוארד סעיד. מותו הוא זעזוע מאוד גדול לאומה הפלסטינית.

     

    "למעשה, אני מכיר אותו עוד כשהיה בן 17 והחל לכתוב שירים. בפעם האחרונה פגשתי אותו ברמאללה לפני שלוש שנים. היו לו המון איכויות. הוא אמנם התחיל כמשורר ניאו קלאסי, אבל ככל שעבר הזמן השפה שלו הפכה עשירה יותר. אצלו לא היתה אבחנה בין פוליטי לאישי. הוא כתב הרבה על האהבות, האכזבות, המשפחה וכיוצא בזה, והכל התערבב אצלו עם הפוליטי. למעשה, הוא גם הכניס לשירה שלו המון אלמנטים נוצריים, הוא דימה את העם הפלסטיני לעם שנצלב".

     

    השר ראלב מג'אדלה השוהה כעת במשחקים האולימפיים בבייג'ינג הביע את צערו על מותו של המשורר ואמר: "כתביו של דרוויש הם נכס תרבותי ורוחני ראשון במעלה לאומה הערבית ולעולם כולו. דרוויש השאיר אחריו מורשת תרבותית גדולה ולכתו היא אבדה לעולם התרבות ולאוהבי השירה. אני משתתף בצערה של המשפחה".

     

    דיאלוג על המוות

    בשבועות הקרובים עומד להופיע בהוצאת "עיתון 77" ספר שירים של דרוויש בעברית, בעריכתו של פרופ' ששון סומך. שם הספר "כפרחי השקד או רחוק יותר", בתרגום של עפרה בנגו ושמואל רגולנט. מתוכו, דיאלוג על המוות בינו לבין אדוארד סעיד שמת ב-2002, שנכתב אחרי מותו של סעיד:

     

    דבר והיפוכו

    "הוא אומר: אנחנו נחיה גם אם החיים יפקירונו

    לנפשנו. נהיה אם כן אדוני המילים

    שתהפכנה את קוראיהן לנצחיים

    אמר: ואם אמות לפנייך?

    אצווה לך את הבלתי אפשרי!

    שאלתי: האם הבלתי אפשרי רחוק?

    אמר: במרחק שנות דור

    שאלתי: ואם אמות לפנייך?

    אמר: אנחם את הרי הגליל".

     

    מושיעה של השפה הערבית

    מחמוד דרוויש, המשורר הפלסטיני הלאומי, נולד ב-13 במרץ ב-1941 בכפר אל-בירווה שבגליל. ב-1948 בעקבות כיבוש הכפר על ידי כוחות ישראל, עקרה משפחתו ללבנון. הריסת ביתו ופינוי הכפר בו נולד באים לידי ביטוי ברבים משיריו וכתביו. יצירתו ושפת שירתו העשירה הפכו אותו לאחד המשוררים החשובים של העת החדשה. מבקר השירה הסורי, סובחי חדידי, אמר: "זו לא תהיה הגזמה לומר שמחמוד דרוויש נחשב כמושיעה של השפה הערבית".

     

    דרוויש הוא חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הפלסטינית משנות השבעים המוקדמות, במהלכן ניהל את מרכז המחקר של אש"ף בבירות, לבנון וב-1988 כתב את מגילת העצמאות הפלסטינית. דרוויש היה בין השאר כותב הנאומים של יאסר ערפאת וביקר רבות את המלחמה בין הפת"ח לחמאס.

     

    במחווה נדירה בעולם הספרות הערבי הציג דרוויש עבודות של כותבים ישראלים במסגרת העיתון "אל-כרמל" אותו הוא עורך. במרץ 2000 הציע יוסי שריד, שר החינוך דאז, לכלול מספר משיריו של דרוויש בתכנית הלימודים בבתי הספר בישראל. אחרי שגורמים מהימין הודיעו שאם ההצעה תתקבל הם יפרקו את הקואליציה, אמר ראש הממשלה המכהן, אהוד ברק: "מדינת ישראל אינה מוכנה עדיין ליצירותיו של דרוויש". בתגובה לכך אמר המשורר: "הישראלים לא מעוניינים ללמד את הסטודנטים שלהם שקיים סיפור אהבה בין משורר ערבי לארץ הזו. הייתי רוצה שהם יקראו אותי רק על מנת ליהנות מהשירה שלי ולא כנציג של האויב".

     

    מזה שנים חי דרוויש ברמאללה וגם תחת הרשות הפלסטינית הגדיר עצמו

    כגולה. "מעולם לא הייתי בגדה המערבית קודם לכן", אמר בראיון שהעניק לניו יורק טיימס ב-2001, "זאת לא המולדת הפרטית שלי ובלי זכרונות אין לך מערכת יחסים אמיתית עם המקום בו אתה חי. בניתי את המולדת שלי, אפילו ייסדתי מדינה משלי באמצעות השפה. גלות אינה רק קונספט גיאוגרפי. אתה יכול להיות גולה במולדתך, בביתך, בחדרך. זו לא רק שאלה פלסטינית. אפשר לומר שאני מכור לגלות? אולי. האם הגלות אינה אחת ממקורות היצירה הספרותית לאורך ההיסטוריה? אדם שמתקיים בהרמוניה עם החברה בה הוא חי, עם התרבות שלו, עם עצמו, לא יכול להיות יוצר".

     

    ביולי 2007 חזר דרוויש לחיפה והעניק הזדמנות נדירה למאות מעריצים לשמוע אותו מקריא משיריו. "לא אוכל לומר לא לחיפה", אמר לפני הביקור לשמחת מעריציו הרבים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דרוויש. הלך לעולמו
    צילום: מרב יודילוביץ'
    לאתר ההטבות
    מומלצים