שתף קטע נבחר

צילום: בוקי צ'יש

שפירא בר-אור - שחיין מזן אחר

"נמרוד עבר את כל הדרך מכפר אביגדור ועד לחצי גמר אולימפי, לא בזכות המערכת הישראלית, אלא בגלל יכולתו הנדירה והמאמץ של הקבוצה שעובדת סביבו". ד"ר בוקי צ'יש על השחיין בן ה-19 שהגיע ברגע האחרון לבייג'ינג

התוצאה שקבע נמרוד שפירא בר-אור במוקדמות 200 מטר חתירה נותנות לי הזדמנות להביא בפני הגולשים את דמותו ודרכו האמיתית של הכישרון הצעיר. הישגו של נמרוד הושג תוך הליכה במסלול אחר לשחיין ישראלי. מסלול שהציב מטרה מוגדרת ואחרת: גמר אולימפי.

 

 

הנער בן ה-19 שונה מרוב השחיינים הגדלים בישראל. ראשית נתוניו הפיסיים מתאימים לשחייה. 1.91 מטר עם מוטת ידיים ארוכה אף יותר מגובהו, ושינית הוא מוכיח פעם אחר פעם כבר מספר שנים כי הוא בנוי מנטלית להתחרות בהצלחה בכל רמה. זאת על פי הנדרש ותוך כדי תהליך התבגרותו.

 

הבסיס אותו העניק לו מאמן הילדים באשדוד, אולג סבטוב, הוא מהמגוונים והרחבים ביותר שנראו בארץ. נמרוד מופיע בטבלת השיאים בגילאים השונים במרחקים מ-50 ועד 1,500 מטר חתירה. נמרוד אף מחזיק בשיאי גילאים בסגנונות הגב, החתירה והמעורב אישי. כך שעל מסד רחב ומוצק, זה שבנה סבטוב בגיל צעיר, ניתן היה להתחיל ולבנות שחיין ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר.

 

ברור היה לנו, 'הצוות', שכלל את המאמן הראשי של מועדון ירושלים רבתי מנו מאי, אביו של נמרוד, מיכאל, ואנוכי כי התנאים בארץ לבניית שחיין ברמה הגבוה לא מתאימים. היה ברור שצריך להוליך כישרון כזה בדרך אחרת.

 

כבר בגיל 16 הוכיח נמרוד כי יש לו את הכישרון להתחרות מול שחיינים זרים בתחרויות בינלאומיות. החשיפה הראשונה הייתה באולימפיאדת הנוער באיטליה. בתחרות רבת משתתפים זו זכה נמרוד בשלוש מדליות. לא בזהב, אבל בעמידה על דוכן המנצחים. טעימה שמשאירה תיאבון.


שפירא בר-אור בתיכון 'בולס'. המודל יואב ברוק (באדיבות איגוד השחייה)

 

כאן למעשה נפלה החלטה להוציא את הנער מגבולות המדינה. לא לנתקו משרות המדינה, לא לנתקו ממשפחתו, לא לנתקו מאימונים בארץ אבל להוציאו אל המסגרת שכבר הוכח שהיא המתאימה ביותר לשחיינים ממדינות קטנות. מדינות בהן המערכת ענייה במשאבים, בכוח אדם ניהולי מיומן, רחוקה גיאוגרפית ממרכזי התחרויות, מדינה חסרת מסורת ומדינה שלא ממש מקרינה בהישגיות והצלחה ברמה הבינלאומית הגבוהה.

 

המודל היה יואב ברוק. המודל אמר בית ספר תיכון לפני אוניברסיטה. הוועד האולימפי הבינלאומי אישר והוועד האולימפי הישראלי תמך ונמרוד יצא (באיחור, עקב קשיים שמערכת השחייה הערימה) לבית הספר התיכון הפנימייתי 'בולס' בג'קסונוויל, פלורידה. בית הספר מבין 10 הטובים בארצות הברית בספורט, עם מסורת שחייה בינלאומית מוכחת ומערכת מתקנים וצוות מאמנים מהמעולים ביותר במעצמת השחייה מספר אחת בעולם.

 

שנה וחצי לאחר כניסתו של נמרוד כתלמיד ושחיין ל'בולס' הוא הגיע לאליפות אירופה בשחייה לנוער ללא אישורי כניסה למאמניו וללא מעסה לנבחרת. אליפות בה זכו בעבר איתן אורבך, מיקי חליקה ויואב גת במדליה ומאז (1998) לא זכה בה שחיין נער ישראלי באחת כזו. נמרוד לא רק שזכה במדליה, אלא זכה בשתים (כסף וארד) בסגנון העמוס ביותר בשחייה - חתירה. באותה עונה עלה נמרוד לגמר ב-200 חתירה בתחרות הקיץ הגדולה בפריס (שוב בלי אישורי כניסה למאמנו) ולחצי הגמר ב-100 מטר חתירה. באליפות ישראל בקיץ 2007 הפך נמרוד לאלוף ישראל לבוגרים ב-3 משחים: 100, 200, 400 מטר חתירה, תוך שהוא מנצח את שי לבנת האלוף הקודם.


שפירא בר-אור והמדליה באליפות אירופה לנוער (באדיבות איגוד השחייה)

 

הקיץ הקודם והשנה הם תקופה חשובה וקשה לכל ספורטאי מתבגר. זהו השלב בו עובר שחיין נוער אל שורות הבוגרים ואמור מעתה ואילך להתחרות מול הטובים ביותר באירופה, ארצות הברית והעולם. באליפות אירופה במרץ השנה למד נמרוד שיעור שכמעט כל ספורטאי לומד/עובר. הוא למד את טעם האכזבה. אך הוא גם למד להתגבר. לאט ובשקט חזר הנער לפעילות, וכבר 10 ימים לאחר אכזבת איינדהובן (אליפות אירופה) שיפר את שיאיו ב-100 ו- 200 מטר חתירה.

 

בשלב זה היה נמרוד מחוץ לתמונת בייג'ינג 2008. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון וסגר את עתידו האקדמי ועתיד התפתחותו כשחיין בינלאומי בוגר באוניברסיטת אריזונה, המועדון מספר אחד בשחייה לשנת 2008. מועדון שהצמיח מתוכו את נבחרת השליחים של דרום אפריקה, שזכתה בזהב במשחקי אתונה 2004, ועוד שחייני צמרת עולמיים רבים. שם, בטוסון אריזונה, אמור נמרוד לעבור את 4-5 השנים שיעצבו אותו לשחיין צמרת עולמי. ואז, כמו שאומר מאמנו בתיכון, סרג'יו לופז (מדליסט אולימפי בעצמו) "מה שצריך ליקרות יקרה....".

 

מקס ג'ייבן הוסט (נכשל בבדיקת סמים) אל מחוץ לנבחרת האולימפית ונפתח צוהר לנימרוד. מיד עם הגיע הידיעה בנושא ג'ייבן, יצאו נמרוד ומנו מאי להשתתף באליפות קרואטיה בעיר דוברובניק. שם זכה נמרוד לניצחון בינלאומי ראשון משמעותי וקבע 1:48.76 דקות, תוצאה הרחוקה רק 0.4 מאיות שנייה מקריטריון A של הוועד האולימפי הבינלאומי. אלא שהמוסדות לא ממש הבינו את חשיבות וערך התוצאה ודרשו מנימרוד לעמוד בקריטריון A. כלומר לשפר את הישגו בארבע מאיות השנייה.

 

לאחר מספר ניסיונות בהם לא הצליח נמרוד לקבוע זמן טוב יותר, אך קבע זמנים מכובדים כשלעצמם, הוגש ערעור בפני בית הדין הגבוה של הוועד האולימפי הישראלי. מול מנו מאי, בוקי צ'יש ומיכאל שפירא, ובנוכחות נמרוד עצמו, עמדו גילי לוסטיג ועו"ד של הוועד אולימפי. טענותינו התקבלו ונקבע כי נמרוד יצורף לסגל האולימפי כספורטאי צעיר שבוע לפני פתיחת המשחקים.


שפירא בר-אור חוגג בבייג'ינג. הישג ענק (צילום: איי פי)

 

נמרוד הגיע לכפר האולימפי ביום שלישי שעבר ושוכן בחדר עם אלון מנדל. את מסגרת האימונים שלו הוא קיבל מהאמן מנו מאי ורק נעזר במאמני הנבחרת בשעת הצורך. הוא השחיין

 האולימפי היחיד שמאמנו האישי או מי מצוותו לא נמצא איתו. ערן גורל, מאמן מכבי קריית ביאליק, מדריך את אניה גוסטמלסקי, ואני משער שגם עוזר לשחייני אגודתו, אלון מנדל ואייתי צ'מה. גיא ברנע, גל נבו, ותום בארי עובדים עם ליאוניד קאופמן. נמרוד נמצא בבייג'ינג לבדו. עם כל הקושי שבדבר התווספה הטרגדיה האיומה שפקדה את משפחת מנדל, משפחתו של חברו הטוב של נמרוד, אלון.

 

מן הראוי שלסיכום ידעו הכול כי מלבד עזרה משמעותית מגלעד ויינגרטן, תמיכה מכיוון הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, עבר נמרוד את כל הדרך מכפר אביגדור ועד לחצי הגמר האולימפי, לא בזכות המערכת הישראלית, אלא בגלל יכולתו הנדירה והמאמץ של הקבוצה שעובדת סביבו: מנו מאי, אביו מיכאל, משפחתו ועבדכם הנאמן. עם כל הקשיים שעבר נמרוד עד הלום הוא הגיע להישג אותו ראינו ביום ראשון. יש רק לקוות לפרנסי הספורט והשחייה יערכו נכונה את הכישרון הטמון בו ויעניקו לו את מיטב התנאים לקראת מימוש המטרה האולימפית הבאה בלונדון 2012.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נמרוד שפירא בר-אור
צילום: רויטרס
מומלצים