עיין ערך רוחניות

כשחוקר היהדות אברהם יצחק (ארתור) גרין אומר רוחניות, הוא בהחלט מתכוון לכך. את ספרו "אלה הדברים - לקסיקון לרוחניות יהודית", הוא פותח בערך "י-ה-ו-ה", המקור לאנרגיה הקוסמית, לדבריו. השם המפורש, תמיד ללא ניקוד ועיצורים, הוא כמו הנשימה עצמה – הווה, היה, יהיה – מונח המסמל על-זמניות ואינסופיות, שהן המימד הבלתי נתפס של המציאות בקבלה.

ההסברים של גרין יפים, פתוחים, מוארים ומאירים. הם מציגים את מושגי היסוד ביהדות, מהיומיום ועד לספירה האלוהית, באופן שיכבוש את לב החילונים, ומבלי להרגיז יותר מדי את הדתיים. "אלה הדברים" הוא ספר של קירוב אמיתי, שבירת

מחסומים ואיחוד נשמות, שמספק הצצה מסקרנת לחיים היהודיים העתיקים והחדשים כאחד.

לפי גרין, את המקרא, ובמיוחד את דימויי האל שבו, אין להבין באופן מילולי – יש לפרש אותם שוב ושוב. הספר נכתב בגישה אולטרה-מודרנית ליהדות, מקבלת וחובקת עולם. הטקסט שבבסיסה אולי סגור, אבל מה שאנו עושים איתו, המקום שאליו אנו לוקחים את רעיונותיו, משתנה מאדם לאדם, מדור לדור, מהוגה להוגה. בעזרת פרשנות המקרא נוכל להגיע גם אל העתיד ונמשיך לחיות "כיהודים חושבים ומחפשים".

הפרשנות של גרין מתייחסת בכל ערך ומושג אל העוצמה המיסטית של המילה, בגישה מאוד קבלית. כשאנו אומרים "אמת" או "אתה" אנחנו לא סתם פולטים אוויר, אלא משנים מציאות בעזרת הדיבור. בבסיס הלקסיקון של גרין גישה שמאמינה כי יש משמעות יתרה לשפה העברית, ואפילו בשימוש פרוזאי חובה עלינו להיות מודעים לכל מילה והברה בה.

אבל יש מושגים בקבלה שאפילו החוקר הנעים והבהיר הזה לא מצליח לספק להם הסבר פשוט וברור. בערך "ספירות", למשל, הוא כותב: "הספירות הן סדרה של האצלות היוליות, שלבים שבהם העצמיות האלוהית מתגלה מתוך ההסתר המוחלט של האינסוף ומגיחה כאל הפרסונלי המורכב, הזכרי-והנקבי, אשר בתורו בורא את כל העולמות התחתונים". או בערך "פנימיות": "נוכל לחזות במארג ההרמוני של הטבע זוהר מתוך עצמו בנוכחות על-טבעית". יותר מדי ניו-אייג', פחות מדי עברית פשוטה.

לחבק עצים זה יהודי?

גרין מטיף לעכשוויות ולזרימת רעיונות חופשית, ומחבר בין היהדות לפילוסופיה המערבית ולבודהיזם. עולמות המציאות הרוחנית של הקבלה, הוא כותב, דומים בתפיסתם לעולמות המקבילים של האסטרופיזיקה ולעולמות הנפש בפסיכולוגיה המודרנית, שגם אותה יצרו יהודים.

בחלקים הפחות טובים של הספר, ההטפה הזו הופכת לטורדנית במקצת, כמו למשל בערך "שדי": "חוש ההמצאה האנושי הביא לידי שימוש נרחב וניצול לרעה של עולמנו, כך שהעולם מתחמם ובשל כך עולים פני הים... כעת אנו חייבים לומר די!

כוחו של אל שדי חייב להתבטא במעשינו שלנו". ובערך "אהבה": "בימים אלה דרוש במיוחד לבטא את אהבת הבורא באהבת עולם הטבע ובשמירה עליו, שכן מעשי האדם מאיימים על קיומו". רצינו יהדות - קיבלנו גרינפיס וחיבוקי עצים.

באופן סמלי ואקטואלי, הערך האחרון בספר הוא תשעה באב. האם יש לצמצם את מנהגי האבל שלו לאור השיבה לארץ ישראל? לא ולא, מתריע גרין, לכך עלולה להיות משמעות משיחית מסוכנת. במקום חורבן לאומי הוא תובע בחרי אף לציין "כישלון מוסרי לאומי". ואנחנו בכלל לא ידענו שאנחנו כאלה.

"אלה הדברים - לקסיקון לרוחניות יהודית", אברהם יצחק ארתור גרין, ידיעות ספרים, 220 עמודים.