כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

בעולם שקט וחשוך, לתקווה יש זנב

כלב נחשב לחברו הטוב של האדם, אך לאדם החירש-עיוור מדובר בחבר על ארבע שמשנה את החיים לטובה. מתנדבי עמותת "עלי-הופ" מאלפים כלבי נחייה המסייעים לחירש במטלות היום יום ומובילים אותו לעצמאות מחודשת

ארז ארליכמןפורסם: 16.08.08 , 11:10

ברגעים הראשונים לאחר הכניסה למרכז האילוף המטופח של עמותת "עלי-הופ", ביישוב נעלה, הדבר המיידי שמושך את תשומת הלב הוא התקשורת השקטה המתקיימת בין תמרה מאירוביץ', חירשת ולקוית ראייה וסול, כלבת לברדור צעירה. תמרה קוראת בשמה של סול בעזרת שפת הסימנים והכלבה מזנקת במהירות ממקום מושבה ורצה לעברה של תמרה בשמחה רבה.

לא מדובר בקסם, אלא בשיטת אילוף מיוחדת במינה של כלבי נחייה המאומנים לסייע לעיוורים-חירשים. על פי הערכות, מתוך אוכלוסייה של כ-10,000 איש חירשים, כ-1,000 מתוכם הם חירשים-עיוורים. מאירוביץ', חירשת מלידה הסובלת מתסמונת אשר, לא נתנה למגבלה הפיזית למנוע ממנה להגשים את חלומה לאלף כלבים לחירשים-עיוורים ולעזור להם במטלות השוטפות בחיים.

"עד תחילת המילניום, הסתגרתי בביתי וסבלתי מעצבות ותחושת דיכאון קשה בעקבות מגבלת הראייה שהחריפה במהלך השנים", מספרת מאירוביץ', תושבת גני תקווה. "לאחר תאונה בכביש, הבנתי שעלי להיעזר בכלבת נחייה. כשקיבלתי את פפסי, כלבה מגזע גולדן ריטריבר, החיים שלי השתנו לחלוטין. הפכתי לעצמאית יותר והחלטתי להקדיש את חיי כדי לעזור לאנשים נוספים הסובלים ממגבלת שמיעה וראייה, לצאת החוצה מהבועה ולחיות חיים מלאים".

בעזרת מתורגמנית ועבודה קשה, היא סיימה בהצלחה את לימודי האילוף במכון "וינגייט", במהלכם הכירה את עליזה אלפרן, מרפאה בעיסוק, שהבחינה כי כלבתה המזדקנת של תמרה, עומדת בפני פרישה ודאגה לאלף עבורה כלבה מיוחדת ונמרצת בשם "הופ".

"כלב נחייה המותאם לאדם העיוור הוא שונה לחלוטין מכלב המאולף לצרכיו של האדם החירש-עיוור", היא מסבירה. "עליזה לימדה את הכלבה לא רק ללוות אותי מחוץ לבית, אלא לעזור לי במטלות היומיומית – להבחין האם מישהו נוקש בדלת, האם הטלפון או הפקס מצלצל ובמיוחד אם חפץ נופל לי במטבח או שאני לא מוצאת את המפתחות כשאני רוצה לנעול את הבית".

המפגש עם עליזה שינה את חייה של מאירוביץ', אך זמן קצר לאחר שקיבלה לידיה את הופ, נפטרה עליזה ממחלה קשה. למרות האובדן הקשה, החליטה מאירוביץ' להמשיך בדרכה של עליזה והחליטה להקים לפני כשנתיים יחד עם חברתה, טרייסי ואן איק, אף היא חירשת מלידה, את עמותת "עלי-הופ". העמותה נועדה להביא את הצלילים והמראות לאנשים החיים בעולם של שקט וחושך.

תמרה וסול בשיעור אילוף (צילום: רועי גזית)

תקשורת מסוג אחר

עיוורים-חירשים מתקשרים באמצעות סימני ידיים בלבד והשיחה עם תמרה וטרייסי מתקיימת תודות למתרגמת, חגית היקלי, שמלווה אותנו בכל צעד. לדברי תמרה, בעוד שכלב נחייה לעיוורים מאולף באמצעות הקול, האתגר הגדול הוא לאלפו בעזרת שפת הסימנים. "לוקח לי כמעט שנתיים להכשיר כלב לאדם חירש-עיוור, שידע לזהות סימנים כמו: לשבת, ארצה, לעצור, להביא חפץ שנפל או לזהות כשהמים רתחו בקומקום או שתינוק בוכה בבית". היא אומרת. "הכלב אמור לשמש לא רק העיניים לאדם, אלא גם אוזניים ולשמחתי, חוש השמיעה שלהם מפותח מאוד".

מאירוביץ' וואן איק מקדישות מדי יום מספר שעות לאילוף הכלבים ומשקיעות רבות בתחזוקת המבנה וטיפול בכלבים. בעמותה הקטנה ישנו קומץ מתנדבים והשתיים משוועות לא רק לידיים נוספות, אלא גם למשאבים כלכליים כדי להמשיך במלאכתן.

נעמי מסמנת לכלבה לשבת (צילום: רועי גזית)

ואן איק, מדריכה למחשבים במועדון לחירשים, אוספת מכל קצוות הארץ חירשים-עיוורים לפעילויות במרכז העמותה מדי שבוע. "המפגשים הללו לא רק משפרים את מצב הרוח שלהם, אלא גם חושפים אותם לעולם הכלבים. ברגע שהם מגיעים ועובדים איתם, הם לא רוצים לשוב הביתה", צוחקת ואן-איק. "זה תענוג לראות את השינוי שחל בהם בזכות בעל חיים".

נעמי, חירשת וכבדת ראייה, תושבת אשקלון, מגיעה בחודשים האחרונים למרכז העמותה ולוקחת חלק פעיל בתהליך האילוף של סול. "אני חולמת על הרגע שיהיה לי כלב משלי, שישמור עלי ויעזור לי בצרכים האישיים שלי", היא אומרת. "ברגע שהוא יהיה העיניים והאוזניים שלי, אני אפסיק להשתעמם ולהסתגר בבית. זה כיף גדול להיות ביחד עם הכלב שמבין אותך למרות המגבלות".

החלום של השתיים הוא להקים מרכז גדול בו יוכלו לגדל ולאלף מספר רב של כלבים. "חירשים רבים נאלצים להמתין זמן רב כדי לקבל כלב נחייה וסובלים מחיי בדידות קשים", הן אומרות. "לא סתם אומרים שהכלבים הם החברים הכי טובים של האדם. בשבילנו זהו שינוי חיים אמיתי".