הנחיות חדשות: בדיקת דם לסרטן הערמונית - לא לכולם

מדי שנה עוברים מיליוני גברים ברחבי העולם ואלפים בישראל את בדיקת הדם לגילוי החלבון PSA, שקשור בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית. אך מתברר שהבדיקה אינה מדויקת: יותר ממחצית מהגברים שאצלם נמצאו ערכים גבוהים של PSA אינם סובלים מכל גידול בערמונית, אבל בגלל ממצאי הבדיקה הם נאלצים לעבור ניתוחי ביופסיה מיותרים ותקופת חרדה לא פשוטה.

בקרב גברים, סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר מבין סוגי הסרטן השונים. מדי שנה הוא מאובחן אצל יותר מ־218 אלף גברים בארה"ב וכ־28 אלף מתים ממנו. בדיקת ה־PSA, שמודדת את רמתו של חלבון שמיוצר על ידי רקמת הערמונית בדם, הגדילה במידה ניכרת את מספר מקרי הסרטן שמאובחנים בשלבים מוקדמים מאוד. אבל לא ברור אם הדבר הזה עוזר להפחית את מספר מקרי המוות מהמחלה.

סרטן הערמונית מתפתח לעיתים קרובות באיטיות כה רבה, שגברים רבים מתים ממשהו אחר בלי לדעת בכלל שהם לקו גם בסרטן. מאחר שלא ידוע בדיוק איזו רמת PSA מעידה על נוכחות של סרטן, גברים רבים חווים 'אזעקות שווא' מלחיצות, שמוליכות לביצוע ביופסיות ניתוחיות מיותרות. גם כשבבדיקה מתגלה סרטן הרופאים אינם בטוחים מה צריך הגבר לעשות בעניין, אם בכלל.

גברים רבים פשוט נמצאים במעקב כדי לראות אם הגידול מראה סימני צמיחה או התפשטות. אחרים עוברים ניתוח, הקרנות וטיפולים הורמונליים, מה שלעיתים קרובות מותיר אותם עם בעיות כמו בריחת שתן, אימפוטנציה וסיבוכים אחרים.

על פי ההמלצות המקובלות על ידי איגוד האורולוגים האמריקאי והאירופי והאיגוד האמריקאי לסרטן, יש לבצע בדיקת סקר שכוללת בדיקה רקטלית ובדיקת דם ל־PSA אחת לשנה אצל גברים מגיל 50 ומעלה. אך פאנל שהתכנס לאחרונה בארה"ב קבע שהראיות לכך שבדיקת הסקר הזו מפחיתה את מספר מקרי המוות מהסרטן קלושות מכדי שאפשר יהיה להמליץ עליה באופן שגרתי, ושאצל גברים בני 75 ויותר הנזק הפוטנציאלי מביצוע הבדיקה עולה בבירור על היתרונות האפשריים.

"התועלת בבדיקת הסקר אינה ברורה בשלב זה, ואם יש תועלת נראה שהיא קטנה", אמר נד קאלונגי, שעומד בראש הפאנל. "הסיכונים, מצד שני, גדולים ודרמטיים. סברנו במידה מספקת של ודאות שהסיכון להינזק עולה על היתרונות הפוטנציאליים החל מגיל 75".

מחקר שבדי גדול שנערך לאחרונה גילה שסיכויי ההישרדות של גברים בני 65 ומעלה, שקיבלו טיפולים נגד סרטן הערמונית, לא היו גבוהים משל גברים שלא טופלו. "אם הטיפולים לא מספקים תועלת משמעותית, אז איך בדיקת הסקר יכולה להביא תועלת?", טוען קאלונגי. "ואנחנו יודעים שהטיפולים גורמים נזקים משמעותיים".

הפאנל קובע שגברים מתחת לגיל 75 צריכים לקבל ייעוץ לגבי הסיכונים הפוטנציאליים שקשורים בבדיקה וחוסר הראיות באשר לתועלתה. גם איגוד הרופאים האמריקאים לרפואה מניעתית ואיגוד רופאי המשפחה האמריקאים אינם ממליצים באופן גורף על בדיקת הסקר.

מנגד, מבקרי ההנחיות החדשות מציינים שהתמותה מסרטן הערמונית צנחה במדינות רבות אחרי שהן הנהיגו בדיקות סקר נרחבות. "הרבה גברים מתים מסרטן הערמונית, ויש כמות עצומה של ראיות שבדיקות הסקר מצילות חיים", אמר וויליאם קטלונה, פרופסור לאורולוגיה מאוניברסיטת נורתווסטרן.

אז מי צריך לעבור את הבדיקה? "בדיקת סקירה נועדה לאתר מחלה באוכלוסייה בריאה", מסביר ד"ר עופר יוספוביץ', אורולוג בכיר מבית החולים בילינסון. "מטרת הסקירה היא לשפר את תוחלת החיים, להקטין את התמותה מהמחלה או להפחית

את הסימפטומים. עם זאת צריך לזכור שהטיפול עצמו בסרטן הערמונית כולל תחלואה חמורה. כך שכל החלטה על בדיקת סקירה, שעלולה לגרור אחריה ביופסיה וטיפולים בעייתיים, צריכה להתבסס על גילו של החולה, על מצבו הבריאותי, על תוחלת החיים הצפויה שלו וגם על הרקע המשפחתי".

כדי לעשות סדר בבלגן, הבאנו בסיועו של ד"ר יוספוביץ' כמה מקרים פוטנציאליים שמתארים את הדילמות הכרוכות בהחלטה האם לבצע את בדיקת ה-PSA והפתרונות שמציעים המומחים:

1. אני בן 85 וסובל ממחלות רקע רבות:

בניגוד למחלות סרטן אחרות, סרטן הערמונית במרבית המקרים מתפתח בקצב איטי בצורה משמעותית. מחקרים מצאו שסרטן הערמונית עשוי שלא לגרום לסימפטומים כלשהם אצל החולה למשך 15 שנים ויותר. הדעה המקובלת היא שאצל גבר בן 85, שסובל ממחלות רקע ובעל סיכון גבוה למות מהתקף לב, מדלקת ריאות, ממחלות אחרות או משיבה טובה בתוך כמה שנים - אין תועלת בבדיקת ה־PSA. זאת בעיקר משום שגם אם הסרטן יתגלה, סביר שלא ייתנו לו טיפול תרופתי.

2. אני בן 85, בריא ובכושר, עם היסטוריה משפחתית של תוחלת חיים ארוכה:

מנתיחות שלאחר המוות התגלה שאצל כ־90% ויותר מבני 85 ומעלה היה סרטן ערמונית שלא גרם לשום סימפטומים או מחלה חמורה. רוב הסיכויים שאם יומלץ לאדם כזה לעבור בדיקת סקר, תתקבל תשובת PSA שתחייב לבצע ביופסיה. גם אם יאובחן סרטן הערמונית, תוחלת החיים של האדם החולה בו עשויה להגיע גם ל־15 שנים ללא כל תסמינים. ולכן קרוב לוודאי שלאדם הזה לא יציעו לעבור את הבדיקה וגם לא יציעו טיפול רפואי שיגרום לפגיעה קשה באיכות חייו ולא יניב תועלת רבה.

3. אני בן 75 ובריא, אבל אבי ואחי חלו ומתו תוך זמן קצר מסרטן הערמונית:

סרטן הערמונית שכיח מאוד באוכלוסייה. עם זאת, אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה מת מסרטן הערמונית, הדבר מגדיל את הסיכון שלך ללקות במחלה.

בהתחשב בעובדה שהטיפול בסרטן הערמונית עשוי להאריך את חייך בכ־20 שנה, יש מקום לערוך בדיקת PSA כדי לאבחן סרטן אגרסיבי.

4. אני בן 70, שמן אך בריא בדרך כלל, ללא רקע משפחתי של סרטן הערמונית:

ישנם מחקרים שקושרים השמנה עם סיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ומנגד נתונים הפוכים, כך שהיום אין תמימות דעים בנוגע לקשר בין השמנה לסרטן הערמונית. לפיכך הדעה המקובלת היא לדון יחד עם המטופל במשמעויות הבדיקה, הביופסיה שאחריה, הטיפולים והתועלת הצפויה.

5. אני בן 65, ללא רקע משפחתי של סרטן הערמונית:

מה שקובע הוא גילו הביולוגי של החולה: המטופל עשוי להיות בן 65 במצב גופני ובריאותי של בן 80, או במצב בריאותי של בן 50. בהתאם לזה ייקבע הצורך בביצוע בדיקת הסקר לסרטן הערמונית, כמו גם הצורך בביופסיה.

6. אני בן 55, נשוי, פעיל מינית ומתכנן להביא עוד ילדים לעולם. אבי חולה בסרטן הערמונית:

לאדם כזה הנטייה היא להמליץ על בדיקת הסקר לסרטן הערמונית, אחרי שיוסברו לו המשמעויות הגוררות ביופסיה.

7. אני בן 45 ובריא, אבל חרד שאולי לקיתי בסרטן הערמונית:

על פי ההמלצות המקובלות בעולם, לא מומלץ לך לבצע בדיקת PSA. הבדיקה רק תגביר אצלך את החרדה ועשויה לגרור ביופסיה מיותרת.