לשון הנעל

ילדה נופלת מתוך סוף הפיקניק, חנה בן חיים-יולזרי, 2005 -2007

דיוקן פרולטרי / ויליאם קרלוס ויליאמס*

אִשָּׁה גְּדוֹלָה צְעִירָה גְּלוּיַת-רֹאשׁ

בְּסִנָּר

שְׂעָרָהּ מֻחְלָק לְאָחוֹר עוֹמֶדֶת

בָּרְחוֹב

רֶגֶל גְּרוּבָה אַחַת טוֹפֶפֶת

עַל מִדְרָכָה

נַעַל בְּיָדָהּ מִסְתַּכֶּלֶת

בְּרִכּוּז לְתוֹכָהּ

הִיא עוֹקֶרֶת סוּלְיַת נְיָר

לִמְצֹא אֶת הַמַּסְמֵר

שֶׁהִכְאִיב לָהּ

תרגום: עודד פלד; מתוך הספר "רוצה רק לומר" , מבחר שירי ו.ק. ויליאמס, הוצאת קֶשֶׁב

* ויליאם קרלוס ויליאמס (1863 - 1963), מחשובי המשוררים האמריקנים במאה ה-20. בכתיבתו המאוחרת עבר לשירה פתוחה הבנויה על קבוצות נשימה, מקצבים עממיים ושפת דיבור. אך שירתו היא בעיקרה אימג'יסטית, הווה אומר ניסיון לצלם תמונת מצב של אובייקט או אדם, תוך יצירת תמונה סטטית ומפורטת.  

באימג'יזם יש ניסיון שלא לערב את ה'אני' השר בסיטואציה שהוא מצייר (או מצלם), ולהגיע לאובייקטיביות יחסית, כאשר המשורר מעמיד עצמו במצב תודעה אינטלקטואלי על חשבון ההתייחסות הרגשית. אך דווקא מתוך ריחוק יחסי זה של ויליאמס ממושאי ההתבוננות שלו, נוצרים האמפתיה ויחס החמלה העמוק שלו כלפיהם. כרופא כפרי מהסגנון הישן שבא במגע יומיומי עם פשוטי העם, הוא משרטט ביד אמן דיוקנאות של קשישים, מהגרים ועמלים קשי-יום.

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען"  ומגזין "אתגר" . לכל הגלריות לחצו כאן
  

• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com