מושארף: הגנרל שפשט מדים ואיבד את הכל

מושארף, השני מבין שלושה אחים, נולד ב-11 באוגוסט 1943 בניו דלהי. הוא הגיע עם בני משפחתו לקראצ'י, בירתה הראשונה של פקיסטן, ב-1947, יום לאחר חלוקת הודו. בשל שליחותו של אביו לטורקיה, בילה מושארף שבע שנים מילדותו באנקרה. ב-1956 שבו בני המשפחה לקראצ'י, והוא התגייס לאקדמיה הצבאית הפקיסטנית ב-1961.

מושארף שירת כקצין במחלמה נגד הודו ב-1965 וזכה לעיטורים על אומץ לבו. לאחר מכן שירת גם במלחמה שבה הובסה פקיסטן על-ידי הודו ב-1971. הוא שירת במשך שבע שנים ביחידת הקומנדו המיוחדת של הצבא הפקיסטני, וקודם לדרגת גנרל ומפקד הצבא באוקטובר 1998. כעבור שנה הוביל הפיכה צבאית שבה הדיח את ראש הממשלה נוואז שריף, מבלי שנורתה יריה אחת.

נובמבר 1999‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

מושארף, לעומת זאת, האמין שהוא מציל את פקיסטן. הממשל האמריקני השקיע יותר מ-11 מיליארד דולר בארצו - בעיקר בצבאו - וציפה ממושארף להוביל לתוצאות בשטח. פקיסטן לכדה מאות פעילי אל-קאעידה ואיבדה יותר מאלף חיילים בלחימה באזורים השבטיים הגובלים באפגניסטן. עם זאת, החשדות כי המודיעין הפקיסטן המשיך להעניק מקלט לבכירי הטליבאן נותרו בעינם.

באוקטובר 2007 זכה מושארף במרבית הקולות בבחירות לנשיאות, בהצבעה בפרלמנט, אך נאלץ להמתין לאישור מצד בית המשפט העליון לחוקיות הבחירות, משום שעדיין כיהן כמפקד הצבא. ואולם בנובמבר, יום לאחר שהתכנסו שופטי העליון לתחילת הדיונים בנושא, הכריז על מצב חירום, שהסביר כתגובה לעלייה באלימות החמושים האיסלאמים.

מבקריו אמרו כי סבל מ"תסביך מציל", שהאמין כי ארצו לא יכולה בלעדיו, ואולם בשנה שעברה הסכים לקבל חזרה את שני יריביו הפוליטיים, שיצאו לגלות בתחילת שלטונו - ראשי הממשלה לשעבר בנזיר בוטו ונוואז שריף. מושארף הבטיח להשיב את הדמוקרטיה לפקיסטן, אך במהלך מצב החירום שעליו הכריז, פיטר את נשיא בית המשפט העליון, כדי לסלול את הדרך לאישור מינויו מחדש בפרלמנט על-ידי שופטים אוהדים יותר.

לאחר שהבטיח את המינוי, פרש מושארף מהפיקוד על הצבא בסוף נובמבר, הסיר את מצב החירום ב-15 בדצמבר וקבע תאריך לבחירות לפרלמנט. ואולם בבחירות לפרלמנט שנערכו בפברואר השנה, באיחור של 40 יום - בעקבות רצח מנהיגת האופוזיציה בנזיר בוטו ב-27 בדצמבר - ניצחו המפלגות של יריביו המרים, בראשות אלמנה של בוטו וראש הממשלה שהדיח, שריף. ב-7 באוגוסט הכריזה הקואליציה על כוונתה לפתוח בהליך להדחתו, שהוביל להתפטרותו היום.

בין הישגיו הבולטים של מושארף יש למנות את תחילתו של תהליך שלום עם הודו ב-2004, שנתיים לאחר ששתי המעצמות הגרעיניות היו על סף מלחמה רביעית. עם זאת, מושארף איכזב רבים שקיוו שיוציא את ארצו מהסבך הפוליטי והקיצוניות הדתית הגוברת. הוא אכן הוביל מדיניות חילונית, נתפש כליברל, לא התבייש להצטלם עם כלב המחמד שלו ולשתות וויסקי, אך מבקריו טוענים שהפיכת המפלגות המרכזיות לשוליות סייעה למוסלמים הקיצונים דווקא להתחזק.