אוזניות אלחוט: מדוע משרד הבריאות ממליץ נגדן?

לפני כשבועיים, הארץ רעשה וגעשה כאשר משרד הבריאות פרסם את ההמלצות שלו לגבי שימוש בטלפון סלולרי. מרבית ההמלצות סבירות, אך המלצה אחת של המשרד היא תמוהה במקצת: המלצה שלא להשתמש באוזניות אלחוטיות בטכנולוגיית Bluetooth.

באופן מקרי, באותה העת פורסמו מסקנותיה של קבוצת מחקר בינלאומית, המורכבת מ-23 חוקרים ידועי שם לרפואת הסרטן

- שחוללו אף הן בהלה עולמית מפני קרינת מכשיר הסלולר.

המוסד לחקר הסרטן באוניברסיטת פיטסבורג, שמנהלו, ד"ר רונלד הרברמן היה חבר הקבוצה, פרסם מסמך בן ששה עמודים (PDF), שהציג עשר עצות לשימוש זהיר יותר במכשירים סלולריים ואלחוטיים. בתחילת המחקר מצויין שעדיין אין מסקנות חותכות בנוגע לסכנות בשימוש בסלולר, שכן מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, אך שמחקרים הנעשים כיום מצביעים על כך שיש סיכויים גבוהים שהטכנולוגיה עלולה להזיק לבריאות, במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים.

בין העצות שפורסמו במסמך: לא לאפשר לילדים לבצע שיחות סלולריות, אלא אם כן מדובר במקרי חירום, להימנע מאחסון המכשיר הסלולרי צמוד לגוף; לא לבצע שיחות ארוכות במכשירים סלולריים או אלחוטיים ולהמנע משימוש סלולרי בזמן נסיעה או באזורים בהן הקליטה חלשה. כל אלה, תואמות את המלצות משרד הבריאות.

אלא שהמלצתה של אותה קבוצה לגבי אוזניות אלחוטיות הייתה שונה: אוזניות Bluetooth הן בטוחות לשימוש, ואפילו מומלצות - הן פולטות אך מאית מכמות הקרינה אותה פולט טלפון סלולרי ממוצע, כפי שמצוין במחקר.

משרד הבריאות: אלחוטיות עשויות לפלוט יותר קרינה

יותר קרינה מאשר טלפון סלולרי.

תקן מחמיר מבחו"ל

יוני שיף, נשיא חברת "גל-סייף", העוסקת בתכנון מיגון מפני קרינה, מסביר כי ברוב המקרים (כ-80% בהערכה גסה), אוזניות אלחוטיות עדיפות על הצמדת המכשיר לראש. האוזניות האלחוטיות משדרות בעוצמה קבועה ונמוכה יחסית, ואילו טלפונים סלולריים, כידוע, משדרים בעוצמה משתנה - אלא שלרוב, עוצמת השידור (ופליטת הקרינה) של טלפונים סלולריים תהיה גבוהה משמעותית מזו של האוזניות האלחוטיות.

המקרה היחיד בו עוצמת השידור של הטלפון תהיה נמוכה מזו של אוזניה אלחוטית, הוא כאשר הטלפון נמצא בקירבה גבוהה לאנטנה סלולרית. למשל, כשאנו נמצאים בטווח ראיה מהאנטנה בטווח של כמאה מטרים. במרבית דפוסי השימוש האחרים (בתוך בניינים, לדוגמה), הטלפון ישדר בעוצמה גבוהה יותר מאוזניה. 

משה גלילי, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, מפרט ומסביר כי טלפונים סלולריים מדורות שונים (דור 1 ו-2 לעומת דור שלישי), יפחיתו את עוצמת השידור שלהם בקירבה לאנטנה, אך במידה משתנה. לדבריו, דווקא טלפוני דור שלישי אכן מסוגלים להפחית את עוצמת השידור שלהם בסמיכות לאנטנה עד לרמה דומה לזו של אוזניה אלחוטית. טלפונים מדורות קודמים עדיין ישדרו בעוצמה גבוהה יותר. עוד מסביר גלילי כי באופן כללי, לגבי מכשירים קורנים, קובעי המדיניות בישראל מחמירים יותר מעמיתיהם בחו"ל.

שיף טוען כי האוזניה המחווטת בקירבה מסוימת, מתחת ל-50 ס"מ, כמו למשל כשאנו מקרבים את המכשיר לפנינו כדי לצפות בצג, האוזניה המחווטת הנמצאת באוזן, עשויה, תיאורטית, לשמש כגורם המרכז את הקרינה ישירות לעצב השמע.

גלילי מוסיף כי האוזניה המחווטת אכן משמשת כאנטנה הקולטת סוגים שונים של קרינה, אך פוטנציאלית, בכל הנוגע לעוצמת הזרם המתפתחת בה, אין סכנה.

השד האלחוטי

לסיכום, נראה כי רוב המומחים מסכימים כי אוזניה, מכל סוג, עדיפה לשימוש. אך בעוד ד"ר סדצקי ממשרד הבריאות מצדדת באוזניה המחווטת, יוני שיף ועמיתיה של סדצקי מעבר לים סבורים, כי גם השד האלחוטי אינו נורא כל-כך.

בשיחה עימו העלה שיף עוד טיעון - פשוט, יומיומי אך טיעון מנצח: אוזניה מחווטת היא גזירה שכיום רוב הציבור יעדיף שלא לעמוד בה, בשל הסרבול.

שיף צודק, לדעתנו: אוזניה אלחוטית מקנה לנו חופש תנועה אמיתי, ומאפשרת מרחק ראוי מהמכשיר הסלולרי הקורן (אוזניות Bluetooth מאפשרות מרחק של כמה מטרים מהמכשיר, ועדיין שומרות על איכות שמע סבירה), בשעה שרוב האוזניות המחווטות, שהכבל שלהן קצר יחסית - מחייבות אותנו להחזיק את המכשיר בקירבה גבוהה לגוף. כמובן, בחלק מהמקרים, אוזניה אלחוטית או לא - הסלולרי ינשא בקירבת הגוף.

חברי הפאנל הבינלאומי, אגב, ציינו כי למרות ההמלצות, הם לא קוראים לאנשים להפסיק להשתמש במכשירים הסלולריים, ומודעים ליתרונות שבטכנולוגיה. לעומת זאת, הם כן קוראים לחברות הסלולר לשתף פעולה עם חוקרים ולקחת אחריות על המוצרים שלהם, כדי לא לחזור על המקרה שהתרחש בתחילת שנות ה-80 בתעשיית האסבסט, שקרסה עד לכדי פשיטת רגל לאחר שהתברר שהיא מזיקה לבריאות.  

סייע בהכנת הכתבה: ארז רונן