נוסע עשיר, נוסע עני
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה פערים משמעותיים בין נוסעי אוטובוס לרכבת: הנוסעים באוטובוסים עניים יותר, מובטלים יותר, ולפחות מהם יש מכונית
אוטובוסים לעניים, רכבות לעשירים? נתוני הסקר החברתי השנתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חושפים: רוב המשתמשים באוטובוסים נמנים עם השכבות החלשות, בעוד רוב המשתמשים ברכבת משתייכים לשכבות מבוססות יותר. עוד עולה מהסקר כי בקרב הנוסעים באוטובוסים, שיעור המובטלים גבוה משיעור המועסקים - בעוד ברכבת, שיעור המועסקים גבוה משיעור המובטלים.
בסקר החברתי של הלמ"ס השתתפו כ-7,400 איש, בני עשרים ומעלה, המהווים מדגם מייצג ל-4.3 מיליון ישראלים בגילאים אלה. הסקר נערך בין החודשים ינואר לדצמבר מדי שנה, והוא נועד לאסוף מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
למ"ס: עלייה ברמת ההכנסה מלווה בעלייה בשימוש ברכבת (צילום: משה מילנר, לע"מ)
הפער החברתי
נתוני הסקר מצביעים על פער חברתי ברור בין המשתמשים באוטובוסים והמשתמשים ברכבת: ככל שעולה רמת ההכנסה החודשית, כך יורד השימוש באוטובוסים - בעוד עלייה ברמת ההכנסה מלווה בעלייה בשימוש ברכבת. על-פי הסקר, בקווי האוטובוס משתמשים 66% מהישראלים המתגוררים במשקי בית בעלי הכנסה חודשית של עד 2,000 שקל לנפש, וזאת לעומת 49% המגיעים ממשקי בית בהם ההכנסה החודשית לנפש היא מעל 4,000 שקל.המצב ברכבת הפוך: 47% מהישראלים המתגוררים במשקי בית בעלי הכנסה חודשית של מעל 4,000 שקל לנפש משתמשים ברכבות, וזאת לעומת 25% בלבד מאלו שמגיעים ממשקי בית בעלי הכנסה חודשית של עד 2,000 שקל לנפש.
יותר מובטלים באוטובוסים
אישוש נוסף לפערים החברתיים אפשר למצוא בסעיף הבעלות על כלי רכב: באוטובוסים נוסעים 78% מהישראלים המתגוררים במשק בית שאין בבעלותו כלי רכב, לעומת כ-50% מאלה המגיעים ממשק בית שבבעלותו לפחות כלי רכב אחד.ושוב, תמונת המצב ברכבת שונה משמעותית: שיעור הישראלים המגיעים ממשקי בית בעלי רכב אחד לפחות גבוה משיעור המתגוררים במשקי בית ללא כלי רכב - 39% לעומת 30%. גם ניתוח על-פי מצב תעסוקתי מעיד על פערים ברורים: באוטובוסים נרשם שיעור גבוה יותר של מובטלים משיעור המועסקים (68% לעומת
באוטובוס
ביהמ"ש: נהג אגד מרוויח 18 אלף שקל נטו לחודש
בני ברק
חבר אגד משתכר מדי חודש 18 אלף שקל נטו, כך עולה מפסיקת בית משפט השלום ברמלה. דובר אגד: הלוואי שאלו באמת היו המשכורות אצלנו
כדאי לציין כי בסקר של הלמ"ס לא נבחנת תדירות השימוש באמצעי התחבורה הציבורית השונים: די בנסיעה מזדמנת בכדי להיכלל בציבור הנוסעים באוטובוסים או ברכבות. סביר להניח כי בדיקה של ציבור הנוסעים הקבועים - "יוממים", הנוסעים לעבודה מדי יום - יגלה פערים חריפים אף יותר ברמות ההכנסה של המשתמשים באוטובוסים וברכבת.
נתון שמחזק סברה שכזו אפשר למצוא בשיעור המשתמשים באוטובוסים על-פי מקום מגורים: 88% מתושבי בני-ברק, 86% מתושבי בית-שמש ו-79% מתושבי ירושלים דיווחו שנסעו באוטובוס. ראוי לציין כי מדובר בערים עניות - כאשר ירושלים היא העיר הענייה בישראל. לעומת זאת, בערים מבוססות יותר, שיעור המשתמשים באוטובוסים נמוך הרבה יותר: 53% מתושבי ראשון-לציון ו-47% מתושבי מודיעין דיווחו כי נסעו באוטובוסים.
לפנייה לכתב/ת 
