מערכת השמש השבוע
בשבוע האחרון של חודש אוגוסט נוגה וחמה צמודים במיוחד, צדק נראה במיטבו ושבתאי עושה כותרות. חדשות מהכוכבים
בשבוע האחרון של חודש אוגוסט נראים שני כוכבי הלכת, נוגה וכוכב חמה, צמודים מעל האופק המערבי, בסביבות השעה 20:20. מי שרוצה להבחין בהם יכול לנסות לחפשם בכיוון מערב, בשמי הדמדומים, כחצי שעה לאחר השקיעה, בתנאי שהאופק המערבי נקי מעננים. נוגה הוא הצפוני (הימני) והבוהק מבין השנים כאשר כוכב חמה חיוור יותר ומצוי מתחתיו, מעט משמאל. קל מאוד לזהות את נוגה על רקע שמי הערב הבהירים כשהוא נראה כמו פנס מרוחק.
מי שיצפה בשני כוכבי הלכת במהלך השבוע יוכל להבחין בכוכב חמה שמתרחק מדי יום מערבה, כשהוא הולך ומתמעט, ממש כמו שהירח שלנו מתמעט לאחר שהוא במלואו. הסיבה לכך היא שכוכב חמה, כמו הירח ויתר כוכבי הלכת, מקבל את אורו מהשמש, אלא שבהיותו מצוי במסלול פנימי (בינינו לבין השמש), אנו יכולים להבחין גם בצדו החשוך, הפונה מהשמש והלאה. הוא הדבר לגבי נוגה, אלא שנוגה מתנהל באופן איטי יותר במסלולו ביחס לכוכב חמה וכעת הוא נראה כמעט במלואו ורק עוד כמה שבועות נוכל להבחין בכך שהוא מתמעט. בסוף השבוע יתקרבו שני כוכבי הלכת אל מאדים המצוי ממערב להם והם יצרו משולש מוארך על רקע שמי הדמדומים מעל האופק המערבי (ראו מפה). שלושת כוכבי הלכת, נוגה, כוכב חמה ומאדים, מצויים בתחומיה של קבוצת בתולה.
כוכב הלכת צדק נראה במיטבו מעל האופק הדרום מזרחי מיד לאחר שקיעת החמה וזו התקופה הטובה ביותר לצפות בו ובארבעת ירחיו.ניתן לראותו מבעד למשקפת שדה, או מבעד לטלסקופ קטן, אז אפשר לראות גם את הליקויים ההדדיים בינו לבין ארבעת ירחיו הגדולים. מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום של צדק ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר הבית של המחבר, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק.
שבתאי, אנקלדוס וגייזרים
כוכב הלכת שבתאי, שכה הרשים אותנו עד לפני כמה שבועות, נמצא עתה קרוב מדי לשמש מכדי שנוכל לצפות בו. הוא שוקע רק כמה דקות אחרי שקיעת השמש ואורה המסנוור אינו מאפשר לנו להבחין בו. אולם שבתאי דווקא מספק לנו כותרות מעניינות, בכל הקשור לירחיו, הודות למשימת החללית קאסיני המוצלחת. לפני כשלושה שבועות פורסם שעל פני ירחו הגדול של שבתאי, טיטאן, מצויים אגמים נוזליים של תרכובות הידרו-קרבון (תרכובות פחמן-מימן, כנראה אתאן). זהו הגוף הראשון מחוץ לכדור הארץ שמכיל על פניו אגמים המכילים חומר במצב נוזלי.
השבוע התבשרנו בגילוי נוסף, הקשור לאחד מירחיו הקטנים של שבתאי, אנקלדוס, שהוא אחד הירחים המעניינים יותר במערכת השמש. זהו ירח קטן, כמה מאות ק"מ קוטרו, אך המדענים חושדים זמן רב שייתכן וקיימים בו מים במצב נוזלי מתחת לפני השטח המכילים בעיקר קרח מים. ב-11 באוגוסט חלפה המקפת קאסיני כמה עשרות ק"מ בלבד מעל הקוטב הדרומי של הירח ושידרה צילומים בהפרדה גבוהה שבה נראים 4 "שריטות" בקרח שמקבילות זו לזו וקרויות – "שריטות נמר". אגב, האתרים המחורצים על אנקלדוס, שבהם נתגלו המקורות של סילונות אדי המים במעבר האחרון של קאסיני, קרויים על שם ערים במדינות ערב – אלכסנדריה, דמשק, בגדד וקהיר.
שריטות הנמר על הירח אנקלדוס (צילום: נאס"א)
עקבות של סילונות אדי מים הנורים מתחת לפני הקרח, באופן דומה לגייזרים על פני כדור הארץ, נתגלו על אנקלדוס כבר לפני כמה שנים. בגלל הלחץ האפסי על פני הירח הזעיר, חלק מאדי המים בורחים מפני הירח וממשיכים להקיף את כוכב הלכת, שבתאי. אולם, חלק מאדי המים המגיעים מסביבה חמה יחסית מתחת לפני הקרח, קופאים ומתגבשים לגושי קרח עם הגיעם לפני הירח, ונופלים על פני הירח מעט רחוק מהמקום שבו יצאו. במעבר האחרון נראו עקבות של קרח קפוא שכנראה נוצר כאשר אדי מים שנורו מתחת לפני השטח קפאו ונפלו חזרה על פני הירח.
המדענים מתמקדים כעת בפני הקרח המחורצים של הירח כדי להבין את התהליכים הגיאולוגיים של פני השטח של אנקלדוס, כיוון שחריצים עשויים לרמז על נקודת תורפה בפני הקרח הקפואים שבהם מתאפשרת פריצת סילונות אדים מאזורים פנימיים יותר החוצה. אם זהו אכן המנגנון שיוצר את הגייזרים ואדי המים, יתכן ומתחת לפני השטח של אנקלדוס קיימים מאגרים של מים נוזליים. אנו מקווים לקבל תשובות נוספות במעברים הבאים של קאסיני סמוך לאנקלדוס בחודש אוקטובר השנה. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל , היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי , מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
לפנייה לכתב/ת 
