שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חסה אחת, שש השגחות
    אורי אורבך קנה עלי בייבי ומצא על האריזה לא פחות משש חותמות כשרות שונות. זה אומר שהסלט כשר למהדרין, מה זה אומר עלינו?

    הנה טיוטה ראשונה להצעת חוק: על מוצר מזון כשר בישראל לא יתנוססו יותר משתי חותמות כשרות. חותמת אחת של כשרות בסיסית, חותמת אחת של מהדרין, למי שהדרישות שלו מחמירות יותר. כל חותמת נוספת פירושה ייקור מיותר של המוצר, הצקה לבעלי מפעלים ובתי עסק ובעיקר חילול שם שמים.

     

    הנה שלשום רכשנו כדרכנו אריזת "חסלט" – לקט עלים צעירים לסלט שטופים ומוכנים לאכילה. לנו מספיקה כשרות אחת, אבל על האריזה הבחנו בכמות מפתיעה של חותמות כשרות: "כשר למהדרין ללא חשש תולעים וחרקים ללא חשש טבל ושביעית י.נ. (יבול נוכרים)" חותם הרב יגאל קמינצקי רב אזורי חבל עזה. מתחתיו החותמת מעוטרת במגיני דוד של "מועצה אזורית שער הנגב, לשכת הרבנות, הרב ציון כהן רב אזורי". משמאל לציור הסלט מתנוססת חותמת חרדית: "בהשגחת הבד"צ בא"י מחזיקי הדת" השייך לחסידות בעלז. מתחת לחותמת זו תמצאו את חותמת המחלקה למצוות הארץ של ירושלים בתוספת כיתוב "ללא חשש טבל ושביעית" ומתחתיה מתנוססת חותמת "בהשגחת בד"צ שארית ישראל מיסודו של הרב קרליץ זצוק"ל", המזוהה עם הליטאים ומימין חותמת "כשרות למהדרין בהשגחת הגר"י אפרתי שליט"א שע"י המרכז לחקלאות על פי התורה".

     

    אני משער שהמפעל עצמו, כמו מפעלים רבים אחרים, עשה את השיקול הכלכלי שלו וגילה כי משתלם לזכות בכל שש החותמות האלה גם יחד. כל חותמת והסיפור שלה, הקהל המחפש דווקא אותה או שרשרת הרשתות ובתי העסק שנאלצים להכניס למדפיהם רק תוצרת עם החותמת הראויה. אבל מבחינת הכשרות עצמה, הכשרות נטו, זה כמובן מטורף, לא סביר ולא הגיוני שלמאה גרם עלים לסלט יהיו שש כשרויות שונות. אמנם מדובר במוצר מוצלח וטעים להפליא, אבל לא יכול להיות שהקדוש-ברוך-הוא רוצה שיהיו 6 (ובמילים: שש!) השגחות שונות על עלי רוקולה וחרדל אדום. שמשגיח אחד לא יסמוך על משגיח שני שלא יסתפק במשגיח שלישי שיחשוד במשגיח רביעי, שיתעלם ממשגיח חמישי שיזלזל במשגיח שישי. זה לא הם, זה הציבור שהם מייצגים.

     

    כי בשטח עצמו, כך אני רוצה להאמין, שורה רוח של אהבת ישראל. משגיחים מטעם כשרות אחת או שתיים ודאי עושים את עבודת ההשגחה כמו שצריך וראוי. כל השאר סומכים מן הסתם על השגחתם של הללו ומצרפים את החותמת שלהם. הרי במציאות, האמינו לי, הדברים הרבה יותר פשוטים ופרקטיים. בעיקר כשמדובר בכך שהחקלאים עצמם הם יהודים שומרי מצוות ויראי שמים שיש להם אינטרס מובהק לשמור כשרות עוד לפני שמשגיח אחד בכלל התקרב לחסה שלהם.

     

    אלא שמדובר בפוליטיקה קטנה ובכסף גדול שמכלים כל חלקה טובה (הנה דימוי ממש מהתחום הרלוונטי) בציבור שומרי המצוות. שישה הכשרים שונים או ארבעה הכשרים לא עושים שום מוצר כשר יותר, אלא רק מלמדים על הפלגנות, והשימוש לרעה בהלכה שעושות קהילות חרדיות שלמות לביצור מעמדן וחומותיהן.

     

    שישה הכשרים גורמים לכך שמנהל בית מלון, החקלאי מגדל החסה, מפעיל של מסעדה, או בעלים של מפעל - כולם רואים בעיניהם ומרגישים בכיסם איך זה בדיוק עובד. כולם קלטו את הקריצה, מי מגיע להשגיח ומי לא. על מה צריך חותמת ואיפה כולם סומכים על המשגיח מהכשרות המתחרה. כל מי שמבין בכשרות מבין גם את זה. זה לא החסה, זה אנחנו.

     

    אחרי שהחוק שהצעתי (ושמו "חוק ימות המשיח") יתקבל, ויאפשר רק שתי חותמות של כשרות, יתרחש דבר נפלא. כל הבד"צים ייאלצו להתאחד לבד"צ אחד ויחיד. בעלז יסמכו על שארית ישראל, הרב אפרתי יחזור לעבוד ברבנות ירושלים, ה"כשר" יהיה מיועד לשומרי כשרות ו"המהדרין" יהיה למהדרים. שום רמש לא יסתנן בגלל זה לאף חסה והכשרות לא תיפגע כלל. כך זה היה בעבר וכך זה יהיה. אבל כאמור, צריך להשאיר משהו גם למשיח. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    חסה אחת. הרבה כשרויות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים