שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אמריקן גותי
    טים ברטון חוגג יובל להיווסדו, חצי ממנו כאחד הבמאים המבריקים והמשונים בקולנוע האמריקני. כך הפך הילד שבילה בבית הקברות ליוצר שזוכה להצלחה מסחרית ואיכותית כאחד

    ה-25 באוגוסט, 1958. בעיר בורבנק שבמדינת קליפורניה יוצא לאוויר העולם טימותי (טים) וויליאם ברטון, מי שלימים יהפוך לאחד הבמאים המבריקים – והמשונים – ביותר בנוף הקולנוע האמריקני. סביר להניח שהמעריצים הנלהבים של סרטיו האפלים לא ממש יופתעו מהעובדה שאת שנות ילדותו בילה בשכנות לבית קברות. "זה היה המקום בו הייתי הכי שָלֵו, הכי רגוע", סיפר בראיון ב-1999.

     

    את צעדיו הראשונים בתעשיית הקולנוע עשה ברטון דווקא בתחום האנימציה, כשהועסק כאנימטור באולפני "דיסני". "אנימציה מלמדת אותך להיות פתוח לדברים שונים בדרכים מסוימות, כך שאני תמיד מרוצה מהנסיון שלי בתחום", סיפר ברטון בראיון ל"גרדיאן" הבריטי ב-2000. ברטון אולי היה מרוצה מהנסיון, אבל קשה לומר שימיו ב"דיסני" היו מאושרים במיוחד: הרומן שלו עם האולפנים הסתיים בטונים צורמים למדי, כששני הצדדים הבינו שהחזון האפל של ברטון הצעיר לא ממש מתיישב עם הסגנון המשפחתי של "דיסני".


    "ביטלג'וס" (1988). הצעדים הראשונים להצלחה

     

    למרות שסרטו הראשון באורך מלא יצא כבר ב-1985 ("Pee-Wee's Big Adventure", בכיכובו של הקומיקאי פי-ווי הרמן), עבור רוב חובבי הקולנוע, הקריירה האמיתית של ברטון התחילה שלוש שנים לאחר מכן, עם סרט הפולחן "ביטלג'וס", בכיכובם של אלק בולדווין, ג'ינה דיוויס, מייקל קיטון וגם נערה צעירה אחת בשם ווינונה ריידר. הסרט, שהופק בתקציב צנוע וזכה להצלחה מפתיעה, הוכיח לאולפנים שברטון אולי ביזארי, אבל מסוגל למכור כרטיסים.


    "באטמן חוזר". ומה קרה לסרט השלישי?

     

    אחרי "ביטלג'וס" הגיעו גם שוברי הקופות של ברטון, ובראשם "באטמן" (1989), גם הוא בכיכובו של מייקל קיטון, סרט ההמשך "באטמן חוזר" (1992) וביניהם גם "המספריים של אדוארד" (1990), שסימן את תחילת דרכם המשותפת של ברטון וג'וני דפ. ברטון אמור היה לביים גם את הסרט השלישי בסדרת איש העטלף, אולם האווירה האפלה של הסרט השני הלחיצה את אולפני "האחים וורנר", ואלה העבירו את הפרויקט לג'ואל שומאכר. את שמו של הסרט, "באטמן לנצח", ברטון השווה ל"קעקוע שאתה עושה כשאתה מסומם".

     

    בהמשך שנות ה-90, ברטון המשיך לזכות בהערכת המבקרים, אך לא סיפק עוד שובר קופות בסדר הגודל של סרטי "באטמן". ב-1994 יצא סרטו "אד ווד", הומאז' לסרטי האימה הישנים אותם נהג לראות כנער, שהחזיר לתודעה את מי שנחשב עד אז אחד הבמאים הגרועים ביותר בהסטוריה. אחריו הגיעה הקומדיה הפרועה "הפלישה ממאדים" (1996), שצליחה לגייס ליהוק מרשים של כוכבי קולנוע (ג'ק ניקולסון, דני דה-ויטו, פירס ברוסנן, שרה ג'סיקה פרקר, נטלי פורטמן, מייקל ג'יי פוקס ועוד), אך לא הצליחה להביא את הצופים בהמוניהם. "סליפי הולו" (1999), אחד מסרטיו האפלים ביותר מבחינה ויזואלית, דווקא זכה להצלחה מסחרית נאה, וסלל לו את הדרך לקראת שובר הקופות הקיצי הבא שלו, "כוכב הקופים".


    "המספריים של אדוארד". תחילתו של סיפור אהבה

     

    הוא והחבר'ה

    ג'וני דפ, שהשתתף בעוד חמישה סרטים של ברטון לאחר "אדוארד" (וצפוי לקחת חלק גם בפרויקט הבא), הוא אולי השחקן המזוהה ביותר עם פועלו של הבמאי, אבל אינו היחיד שמרבה להופיע ביצירותיו. מייקל קיטון, כפי שהוזכר, המשיך מ"ביטלג'וס" ל"באטמן" ו"באטמן חוזר". ווינונה ריידר גם היא לא הסתפקה ב"ביטלג'וס" וכיכבה גם ב"מספריים של אדוארד". דני דה-ויטו, הפינגווין המרושע מ"באטמן חוזר", איחד כוחות עם ברטון ב"פלישה ממאדים" ו"סיפורי דגים". ולבסוף, הלנה בונהם קרטר, בת זוגו של ברטון בימים אלו, השתתפה בכל סרטיו האחרונים, מאז העיבוד הקולנועי שלו ל"כוכב הקופים" (2001).


    דפ ובונהם קרטר ב"סוויני טוד". הכוכבים הקבועים של ברטון

     

    למרות ההצלחה המסחרית המרשימה של אותה גרסה ל"כוכב הקופים", בעיני רבים מדובר בנקודת שפל בקריירה של ברטון. ולמרות הסוף הפתוח, עוד בשנה בה יצא הסרט הכריז הבמאי כי לא יסכים לביים סרט המשך לפרויקט, ככל הנראה על רקע החיכוכים בינו לבין האולפנים במהלך ההפקה. "אני מוקסם מהשיטה בה נוקטים האולפנים שמשאירים אותך מדמם, מוכה, על סף מוות לפני שהם מאשרים לך לצאת ולעשות סרט מופלא עבורם. הפעמים היחידות בהן באמת מקשיבים לך בהוליווד הן כאשר אתה מתפוצץ ומשתגע", אמר אז ברטון בראיון ל"אינדפנדנט" הבריטי.


    ברטון עם הלנה בונהם קרטר. לפחות יצא גם משהו טוב מ"כוכב הקופים" (צילום: Gettyimages Imagebank)

     

    שובר הקופות הבא של ברטון הגיע ב-2005, עם "צ'רלי בממלכת השוקולד", גרסה מחודשת לסרט משנת 1971, שהפגיש לראשונה בין שני כוכביו האהובים, ג'וני דפ והלנה בונהם קרטר. פעמים רבות נטען כי דמותו של ווילי וונקה, אותה מגלם דפ, התבססה למעשה על מייקל ג'קסון. "למעשה, זהו שקר", טען ברטון בהומור בראיון ל-BBC באותה שנה. "ביססנו את הדמות דווקא על אחותו, לה-טויה".


    דפ ב"צ'רלי בממלכת השוקולד". מבוסס על לה-טויה ג'קסון?

     

    עם הפנים קדימה

    בגיל 50, ברטון עדיין פעיל ונמרץ כשהיה בתחילת הקריירה. לפני כשנה יצא סרטו האחרון, "סוויני טוד", עיבוד קולנועי מוזיקלי למחזמר של סטיבן זונדהיים, גם הוא בכיכובם של דפ ובונהם קרטר, שזכה לשבחים מצד רוב מבקרי הקולנוע ולהצלחה מסחרית מכובדת למדי.

     

    כעת, ברטון כבר מתכונן לפרויקט הבא, ואולי אחד המסקרנים ביותר שלו, עיבוד קולנועי חדש ל"אליס בארץ הפלאות", שישלב טכנולוגיות תלת-ממד עם צילומים חיים. הצילומים, שתוכננו להתחיל במאי האחרון, צפויים לצאת לדרכם בחודש הבא. מיה וואסיקווסקה האוסטרלית תגלם את אליס, וככל הנראה את דמותו של הכובען המשוגע יגלם, איך לא, ג'וני דפ. נכון לעכשיו, הסרט מתוכנן לצאת לאקרנים במארס 2010.

     

    • ומה הסרט האהוב עליכם של טים ברטון? טקבקו לנו

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים