זמן אלול הגיע, זהירות פריצות

לפני כשבוע קבע בחור המתגורר בשכונת בית ישראל עם ארוסתו ללכת להירשם בבד"ץ העדה החרדית לצורך נישואים. הבחור, ששכח את תעודת הזהות שלו בדירתו, ביקש מהבחורה להמתין לו כמה רגעים בחוץ. בזמן שהיא ממתינה, עבר במקום אברך, הקשור למשמרת הצניעות, וחשדו התעורר. הוא הלך להזעיק תגבורת. כאשר חזר, כשהוא מגובה בשלושה אברכים נוספים, הם דפקו על דלת הדירה אך מן העבר השני לא נשמע כל מענה.

החשדות כי בתוך הדירה שוהה בחורה וכי בפנים מתרחשים דברים "אשר אינם הולמים את צביון השכונה ותושביה" - הלכו וגברו והחבורה כבר החלה בפעולות ממשיות לפריצת הדלת. רגע לפני שזה קרה, חזר אותו בחור המתגורר במקום ושאל לפשר הדברים. בתגובה דרשו האברכים מהבחור ההמום לפתוח את הדלת, והחלו בסריקה מדוקדקת של כל חדרי הבית, זאת על מנת לוודא כי אין שום בחורה המסתתרת בפנים. "בקיצור, המצב רגיש מאוד", מספר ל-ynet אחד מתושבי השכונה.  

מבצע חילוץ הנערה (צילומים: פיני רוזן)

המקרה המתואר לא צמח על קרקע בתולה. בעקבות אירוע שהתרחש חודש קודם לכן, באותו הרחוב בדיוק, סף הרגישות בכל הקשור לבחורים השוכרים דירות באזור, הפך גבוה מאוד, ובמיוחד לנוכח "זמן אלול" המתחיל מחר (ב') בו שבים בחורי הישיבות מחופשתם אל ספסלי בית המדרש בישיבות הרבות הפזורות באזור מרכז החיים החרדי בירושלים.

באותו מקרה מדובר, אשר אירע באחד הלילות, התחוללה מהומת אלוקים של ממש. בעקבות מודיעין שהתקבל ממקור עלום, כנראה אחד השכנים, הגיעו סמוך לחצות שלושה אברכים ממשמרת הצניעות לאחת הדירות בשכונה. האברכים פרצו לדירה, שם התברר שלא לחינם הגיעו. באותה שעה שהו במקום ארבעה בחורי ישיבה ונערה אחת. דין ודברים קשה וקולני התפתח בין הצדדים כשהדיו מושכים קהל סקרנים רב למקום, למרבה הבושה. הבחורים, מיהרו לנעול את הבחורה באחד מחדרי הדירה, שלא יאונה לה כל רע וזימנו למקום את המשטרה כדי שזו תסייע להם בחילוצה. התגודדותם של מאות הסקרנים במקום באותו ערב, לנוכח אירוע אשר אינו הולם את צביון השכונה החרדית, הותיר בהלם את התושבים.

סכנה ושמה "חוצניקים"

"התושבים סביב הם כולם בני משפחות ברוכות ילדים ומאוד מצטערים על הסיפור שהיה וכל אחד דואג מה יהיה על עתיד משפחתו", אמר בשיחה ל-ynet אחד התושבים למחרת האירועים. אותו תושב, כמו רבים משכניו, מפנה אצבע מאשימה בעיקר כלפי הבחורים המגיעים מחוץ לירושלים כדי ללמוד בעיר הקודש ולשם כך שוכרים דירות בסמוך לישיבות בהן הם לומדים. "באזור של בית ישראל למשל יש הרבה ישיבות שמגיעים אליהן בחורים ממקומות שונים בארץ, וגם מחו"ל. ברור לכולם שהם לא מירושלים, לפי ההתנהגות, לפי הסגנון, לפי זה שהם לא מתאימים עצמם לאופי של האזור ומגיעים גם כל מיני סוגים של בחורים, שהם לא כל כך רצויים", הוא אומר.

ההמולה בזמן החילוץ המשטרתי 

מדבריו ניכר חוסר האונים בו נמצאים הוא ותושבים אחרים בשכונה: "כל אחד יודע שהמצב של הדור היום הוא קשה והטכנולוגיה גם גורמת לכל מיני בחורים להידרדר. היות שיש כזו רוח סערה וכל אחד לומד בישיבות אחרות ושוכרים דירות, מפריע לי, כאבא לילדים, שיראו את הנוסח הזה שמאוד לא מתאים לשכונה חרדית כזאת. כל אחד מכניס לשכונות שלנו כל מיני השפעות ואנחנו לא יודעים מה לעשות".

ישיבת "מיר" על הכוונת

האירוע שהתרחש אינו ראשון מסוגו. לפני כשנה, באותה השכונה בדיוק, עמד אחד התושבים על מרפסת ביתו כשלפתע הבחין בבחורה יוצאת ממונית כשהיא שמה פעמיה לאחת הדירות הסמוכות. אותו תושב, שחשדו התעורר, הרים קול צעקה ודרש מהבחורה במפגיע להסתלק מהאזור. למשמע הצעקות, החלו אף השכנים סביב לצאת מבתיהם ואילו הדלת אליה שמה הנערה פעמיה, נותרה סגורה ומסוגרת. איש מיושבי הבית לא העז לפתוח. סמוך לאותו מקרה, אירע אירוע זהה נוסף, או אז פרצו אברכים את הדלת ומצאו שם ארבעה בחורים וארבע בחורות. "ואז כולם הבינו שיש כאלו מקרים באמת, ולא רק מדברים", מספר אחד התושבים. אותו מקרה זיעזע את תושבי בית ישראל ובתגובה הוכרז על כינוס חירום.

האצבע המאשימה הופנתה כלפי בחורי הישיבה הרבים השוכרים דירות באזור באין משגיח ומפקח על המתרחש. הכוונת התמקדה בעיקר בבחורי ישיבת "מיר" הממוקמת בשכונה ורבים מבחוריה מגיעים מארצות שמעבר לים. לשם בירור מעמיק, אף נשכר חוקר פרטי מטעם ועד השכונה שבירר פרטים על הבחורים ומעשיהם. אולם, הבעיה היא, שישיבת "מיר" מונה מספר גדול מאוד של בחורים, למעלה מ-5,000 בחורים לערך, וגם אם לעיתים אותם בחורים שנתפסו בקלקלתם מתוודים כי הם לומדים ב"מיר", לא תמיד המידע הזה נמצא מהימן.

"לפעמים נוח לאותם בחורים שהם משולי המחנה, להגיד שהם לומדים ב'מיר', אבל לא תמיד זה נכון. למצוא מי לומד בישיבה ומי לא - זה קשה מאוד לפעמים לברר", אומר להגנתו גורם המקורב לישיבה. אלא שמנגד, טוענים חלק מהתושבים שעל אף שהבעיה הובאה לפתחם של ראשי הישיבה, בדרישה שידאגו לפיקוח על דירות הבחורים ובמקביל, יטפלו במפירי הסדר, שיתוף הפעולה עם משגיחי הישיבה מתקיים באופן חלקי בלבד והם מטפלים רק במקרים חמורים במיוחד. "המשגיחים לא רוצים להשמיץ את שם הישיבה ולכן ממעטים לשתף פעולה. כשקורה כזה מקרה עם בחורים מ'מיר', בישיבה מייד מתנערים", מעריך גורם יודע דבר.

ההסבר, בפשקוויל

לפני כחצי שנה ההאשמות הפכו לפשקווילים, כאשר באחת הדירות בשכונה אירע פיצוץ בבלון גז. הפיצוץ גרם לנזק אדיר לדירה בה התרחש ולדירות הסמוכות. בבית ישראל היה מי שקישר בין הפיצוץ למצב הרוחני החמור הנגרם כתוצאה ממעללי הבחורים: "האם טחו עיניכם מראות מלשים לבכם על כל הקורה והסובב לזה?!", הזדעק מפיץ המודעה האנונימית. "לא נבראו רעמים ופיצוצים אלא לפשט העקמומיות שבלב! במקום שיש זנות - אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים רחמנא לצלן", נכתב.

בפשקוויל, אף טרח הכותב ליידע את הציבור במי האשם: "שכונת בית ישראל על רחובותיה, סמטאותיה, חוריה וסדקיה מלאים וגדושים במוקעי גולה השפלה הבאים ללמוד במפלצת התורנית של ישיבה הפינקלאית - ישיבת 'מיר' אשר צדיקים צווחו בזמנם: ריבונו של עולם! ווי ווייט איז פון 'מיר' ביז דיר". מביני שפת היידיש יכולים להבין את החידוד המתוחכם, ולאלו שאינם דוברי השפה נתרגם: "ריבונו של עולם! כמה אתה (דיר) רחוק ממני (פון מיר). במודעה מואשמים תלמידי הישיבה בכך שהם הופכים את השכונה החרדית ל'מאורת פריצים' ומתנהגים כאנשי דור המבול.

יש פיתרון?

ריבוי המקרים בהם היו מעורבים בחורים שנתפסו בקלקלתם במעשים לא ראויים הציקה מאוד לעסקני האזור והם אף פנו לרבנים בבקשה לגיבוי רוחני מצידם. לפיכך, לפני כשנתיים הוקם ארגון בשם "אכסניה של תורה" במטרה להשליט סדר בנושא. במסגרת פעולותיו משמש הארגון כמתווך בין בעלי הדירות לבין הבחורים שוכרי הדירות. פעילי הארגון בודקים בין השאר, אם הבחור רשום כחוק בישיבה כלשהי, ואם לאו - לא מתירים לו לשכור דירה באזור.

במהלך השנה מקיימים פעילי הארגון, אשר בידם הם מחזיקים גם עותק מהמפתחות לדירות המושכרות, בדיקות פתע על מנת להשגיח שהכול מנהל שם כשורה ושבמקום למשל, לא מוחזקים מכשירי טלוויזיה ומחשב. בנוסף, הם מארגנים לבחורים פעילויות בליל חמישי ובמוצאי שבתות, כדי שאלו לא יבחרו להעביר את לילותיהם בפעילות לא רצויה אחרת. לפעילותם אף גייסו אנשי "אכסניה של תורה" את גיבויים של הרבנים אשר הורו שאין להשכיר דירות לבחורים שלא באמצעות הארגון, אלא שהצלחת הארגון עד כה, חלקית בלבד ורק כ-50- 60 אחוז מהדירות המושכרות נמצאות תחת השגחתם ופיקוחם. הסיבה: חוסר שיתוף פעולה של כלל בעלי הדירות אשר אינם נמנים על תושבי האזור. "לא כל בעלי הדירות הם חרדים בכלל, והרבה מהם הם בעלי ירושה שבכלל לא מתגוררים בירושלים והם אינם מודעים בכלל לבעיה שאנחנו נתונים בה, ובמרבית המקרים גם לא כל כך אכפת להם", אומר מקורב לארגון.

"הנושא מאוד טעון ואינו נעים לאוזן כלל וכלל", נכתב, "אך בעוונותינו הרבים הרבה מאוד בחורים שהגיעו לכאן בכתר שם טוב, ובאמת רצו רק להתעלות בלימוד ובעבודת ה', אך על ידי חבר רע אחד שסחב אותם רק פעם אחת לאיזה ליל שישי למקומות מפוקפקים, הם נשתנו לגמרי, לא עלינו.

"ושאלתנו הגדולה: היכן הם ההורים שלהם שבמסירות גדולה כל כך מוזילים עשרות אלפי דולרים למוסדות וישיבות בארץ ישראל כדי שהבחורים שלהם יוכלו ללמוד ולקנות שלימות בארץ ישראל, אבל מה עם לעקוב ולעמוד על המשמר מה באמת עושים הבחורים, לזה אין כבר מספיק זמן וכסף? כמה עולה כבר להתקשר לכמה עסקנים ולידידים בארץ ישראל ולשאול מה עם הבחור שלהם? מה עם הדירה שהוא גר בה? האם יש לזה איזשהו פיקוח? מי הם החברים שלהם? והאם היו מוכנים שכאלה יהיו החברים שלהם אילו למדו סמוך לביתם? ובכלל האם אינם יודעים כל מה שמתרחש כאן בעניין הדירות של הבחורים ומדוע נזקקו הבד"ץ להכריז על חובה לפקח על כל הדירות של הבחורים?".

השאלות הללו, כפי הנראה, ימשיכו להעסיק את העסקנים, התושבים, הרבנים וגם את הבחורים בזמן אלול הקרוב.