פתרון פשוט להרעלה ההמונית הגדולה בעולם

בכל שנה, למעלה מ-70 מיליון בני אדם בהודו ובבנגלדש, חשופים לרמות מסוכנות לבריאות של החומר ארסן (arsenic) - יסוד רעיל החודר לגופם באמצעות אכילת אורז ובאמצעות מי השתייה. חשיפה כרונית זו, שהיא אולי ההרעלה הכימית הגדולה בעולם, נקשרה לריבוי מקרי סרטן ומוערכת כפוגעת בבריאותם של 6 מתוך כל 100 בני אדם באזור.

הבעיה המרכזית בריכוזי הארסן, הוא בהצטברותו בבוצה ובסחף שלאורך גדות הנחלים והנהרות באזור. ב-30 השנים האחרונות חודר החומר אט אט למי התהום ומזהם אותם.

הסיבות העיקריות להתפשטות הרעל במים היא, בין היתר, פעולות אינטנסיביות של חפירת בארות באזורים אלה. פעולות אלו בוצעו במסגרת מאמציו של הבנק העולמי לפתח את האזור ולסייע לתושביו, אולם בצד תרומתן החיובית הביאו לפגיעה בתושבים.

בעיה זו התגלתה, כאשר תושבים מקומיים חפרו מספר רב של בארות ושאבו כמויות גדולות של מי תהום - גם משכבות עמוקות שלעיתים הכילו ארסן באופן טבעי. השאיבה העלתה את הארסן לשכבה העליונה של מי התהום ומשם נפלט החומר לנהרות ולנחלים, הצטבר בבוצה ובסחף לאורך הגדות ומשם התפזר על פני השטח וחדר שוב לשכבת מי התהום. שכבה זו משמשת כאמור מיליוני בני אדם לשאיבת מים לחקלאות ולשתייה.

שיטה פשוטה

עד כה נכשלו מאמציהם של האו"ם, ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי להתמודד עם התופעה, אולם לאחרונה מסתמנת פריצת דרך אפשרית לטיפול במצב על ידי מערכת פשוטה וזולה, שפותחה על ידי מדענים מאוניברסיטת קווינ'ס בבלפאסט שבצפון אירלנד.

מדובר במערכת צינורות, המוחדרים למי התהום, שואבים את המים המזוהמים אל שכבת מי תהום גבוהה ומאווררת יותר, שם הם חשופים לרמות גבוהות יותר של חמצן. בסביבה זו, מיקרו אורגניזמים והימצאות של חומרים נוספים כמו ברזל, מחמצנים את המים ומורידים את שיעור הארסן לרמות שאינן מסוכנות יותר.

כעבור כמה שעות, כשרמות הארסן במים יורדות אל מתחת לתקן המסוכן, מזרימים חזרה את המים לשכבת מי התהום ולבארות.

פריצת דרך זו, אשר בוצעה במסגרת תוכנית לטיפול במים במימון האיחוד האירופי, תוכל לספק למיליוני בני אדם מקור מים מטוהרים להשקייה ואף לשתייה. המומחים מציינים כי דווקא בשל פשטות השיטה, ניתן להשתמש במערכת באופן רחב היקף.

כעת ינסו המומחים, בעזרת מענק של 200 אלף דולר מהבנק העולמי, להרחיב את השימוש במתקנים הפשוטים ברחבי דרום מזרח אסיה, ובעיקר בבנגלדש.

• עוד על הטכנולוגיה - קראו כאן