סרטים חדשים: ג'ים קארי, טיבט ובונו

הפלינטסטונס – ויוה רוק וגאס (The Flinstones In Viva Rock Vegas)

סרט ההמשך ללהיט מ-1994, שגרף למעלה מ-350 מיליון דולר, הוא בעצם prequel שעלילתו מתרחשת לפני זו של הסרט הקודם. הסרט (ששמו הוא פארודיה על הסרט בכיכובו של אלביס פרסלי) עוקב אחר הנסיבות שהולידו את המשפחה הפרהיסטורית הפופולארית, שקורותיה מתוארות בסידרת טלוויזיה מצויירת המשודרת כבר ארבעים שנה. פרד וברני זה עתה סיימו את לימודיהם, ווילמה היא בחורה עשירה ואומללה שהוריה מתכננים להשיאה, כנגד רצונה, למיליונר בשם רוקפלר, ועל כן היא בורחת מביתה, ובטי היא חברתה המתגוררת במלרוק פלייס. הארבעה יוצאים לסוף שבוע רומנטי ברוק וגאס, כשבעקבותיהם רוקפלר הזומם להשיב אליו את ארוסתו. עם מרק אדי ("ללכת עד הסוף"), סטיבן בולדווין ("החשוד המיידי"), קריסטן ג'ונסטון ("מפגשים מהסוג האישי") וג'ואן קולינס. הבמאי הוא בריאן לבנט, שאחראי גם לסרט הראשון. (ארה"ב 2000, שעה וחצי)

אני, עצמי ואיירין (Me, Myself & Irene)

אחרי שכשל בנסיונותיו לזכות בהכרת האקדמיה על תפקידיו ה"רציניים" ב"המופע של טרומן" ו"איש על הירח", שב ג'ים קארי אל ז'אנר הקומדיה הפרועה, ואל זרועותיהם הפתוחות של האחים פיטר ובובי פארלי ("משתגעים על מרי"), עמם כבר שיתף פעולה בלהיט "טיפשים בלי הפסקה". קארי מגלם שוטר ואב מסור הסובל מפיצול אישיות. כאשר הוא נותר ללא התרופות שלו ובמקביל פוגש בצעירה המסתתרת מפני החוק (רנה זלווגר, "אשת חיל מי ימצא"), הוא מוצא את עצמו במאבק רומנטי מול האלטר אגו שלו, טיפוס גס ודוחה במיוחד. עוד מופיעים: רוברט פורסטר ("ג'קי בראון"), ריצ'רד ג'נקינס ("משתגעים על מרי") וכריס קופר ("הפטריוט"). (ארה"ב 2000, שעה ו-56 דקות)

סאנשיין (Sunshine)

סרטו החדש של הבמאי ההונגרי אישטוון סאבו ("מפיסטו"), אורח פסטיבל הסרטים הירושלמי שמתקיים עתה, הוא אפוס רומנטי העוקב אחר שלושה דורות של משפחה הונגרית יהודית, משפחת זוננשיין, במהלך המאה ה-20. דרך ההיסטוריה המשפחתית עוסק הסרט בהיסטוריה של אירופה עצמה במאה הקודמת. הסרט נפתח כאשר עמנואל זוננשיין מגיע לבודפשט, וצובר הון בזכות המתכון המשפחתי הסודי למשקה שיכר. בנו האחד משנה את שמו, והופך לשופט מכובד בשירותה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית. בנו האחר הוא מהפכן פרוע, ושניהם יחד מאוהבים בדודניתם. אחד משני בניו של השופט הוא ספורטאי אולימפי המתנצר כדי לקדם את הקריירה שלו, אך אינו מצליח להינצל מזוועות השואה. בנו שלו שורד את השואה ובוחר בקריירה פוליטית על מנת לנקום את מותו של אביו. ואולם, כאשר הוא נדרש לקחת חלק בפעילות נגד גורמים חתרניים למשטר הקומוניסטי – הוא נאלץ להתמודד עם עברו וזהותו היהודית. רייף פיינס מגלם שלושה מבני המשפחה בדורות שונים, ולצדו מופיעים רוזמרי האריס ("המלט" של קנת בראנה), רייצ'ל ווייז ("המומיה"), מולי פרקר ("וונדרלנד"), וויליאם הארט. הסרט דובר אנגלית. (הונגריה/גרמניה/קנדה/אוסטריה 99', שלוש שעות)

הגביע (The Cup)

חידוש מרענן: סרט ראשון ממדינת בהוטן המסוגרת שבהרי ההימליה. הבמאי הוא לאמה מכובד, קינסטה נורבו שמו, השלישי במעמדו אחרי הדלאי לאמה, שבהיותו בן שבע הוכרז כגילגולו של כהן דת בודהיסטי חשוב בן המאה ה-19. את השכלתו הקולנועית רכש כששימש יועצו של ברנרדו ברטולוצ'י על הסט של "בודהה קטן", ומאז ביים שני סרטים קצרים. הוא מעריצם הנלהב של אוזו, ריי וטרקובסקי, ונסיונותיו המרתקים לשלב בין דת לקולנוע מיקמו אותו בעמדת אחד הפרשנים החדשניים של הבודהיזם. סרטו הארוך הראשון מראה כיצד השפעתו של המערב הגיעה גם אל מדינה נידחת כבהוטן (בראשית הסרט משחקת קבוצת נזירים מקומית כדורגל עם פחית קוקה קולה ריקה), והוא מנסח ביקורת חריפה על הכיבוש הסיני בטיבט. העלילה המשעשעת מתרחשת במנזר טיבטי על רקע משחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו ב-98'. תשומת ליבם של הנזירים נתונה למשחקים, ותוכניתם היא לשכור צלחת לווין כדי לצפות במשחק הגמר בין ברזיל לצרפת. הצילומים נערכו במנזר הנמצא למרגלות ההימלאיה, המשמש מקום מקלט לטיבטים רבים, וצוות השחקנים כלל את הנזירים החיים במקום. הסרט דובר טיבטית, והוא מבוסס ברובו על אירוע שהיה. (בהוטן 99', שעה ו-33 דקות)

אמריקן פסיכו (American Psycho)

מתבקש להשוות את סרטה של מרי הארון ("יריתי באנדי וורהול"), על פי ספר הפולחן של ברט איסטון אליס מ-91', ל"התפוז המיכני", ואת גיבורו, יאפי מוול סטריט שאינו מצליח להתמודד עם הדחפים הרצחניים שלו, לרוצח הכפייתי מהסרט "M" של פריץ לאנג. ועל אף שעלילת הסרט מתרחשת במחצית שנות ה-80, הוא מבקש לומר משהו על חייהם הריקניים של בני דור ה-X, שהפכו לצעירים מצליחים, בדומה ל"מועדון קרב" ו"חדר לחץ". זוהי קומדיה שחורה וסאטירה חברתית שעניינה גבריות מתוסכלת ופטישיזציה של אורח החיים היאפי (גיבור הסרט שקוע מדי בוקר בפולחן עצמי, אחד ממבחני הגבריות הוא היכולת להשיג שולחן טוב במסעדות יוקרה, וכרטיסי ביקור הם כאן תחליף פאלי). פטריק בייטמן (כריסטיאן בייל המצוין, "וולווט גולדמיין") הוא תוצרה המפלצתי של החברה המעוצבת והקרה הזו, והתשוקה שלו למותגים ומקומות נחשבים היא איומה לא פחות מהפשעים שהוא מבצע. הבמאית היא מרי הארון ("יריתי באנדי וורהול"), שכינתה את סרטה "פמיניסטי", והיחס שהיא מגלה כלפי האלימות של הגיבור והאסתטיות של אבזרי הרצח שהוא משתמש בהם מזכירים אף הם את קובריק ו"התפוז המיכני". אגב, בעיצומה של העבודה על הסרט הוחלט להחליף את הארון ובייל באוליבר סטון ולאונרדו די קפריו. רק אחרי שדי קפריו פרש לטובת "החוף", שבו השניים לסרט. ( ארה"ב 2000, שעה ו-41 דקות)

מלון מיליון דולר (The Million Dollar Hotel)

עלילת סרטו החדש של וים ונדרס ("מלאכים בשמי ברלין") מתרחשת במלון מרופט בלוס אנג'לס, שידע פעם ימים זוהרים יותר, והיום הוא מאוכלס בגלריה צבעונית של אנשי שוליים. בלש נכה (מל גיבסון בהופעה תמוהה), שנראה כאילו הגיח מ"טווין פיקס", מגיע למקום על מנת לחקור את תעלומת מותו של אחד מדייריו, בנו של איל תקשורת, שנפל, או שמא הופל, מהגג. במקביל, נרקם סיפור אהבה מרגש, שמזכיר בעוצמת הפיוט שלו את "מלאכים בשמי ברלין", בין שניים משוכני המלון המוזר: טום טום (ג'רמי דיוויס, "להציל את טוראי ריאן"), צעיר רפה שכל, ואלואיז השברירית (מילה ג'ובוביץ', "האלמנט החמישי"), חובבת הספרים ("אני דמות בדיונית", היא מכריזה על עצמה). הרעיון לסרט צץ במוחו של בונו, סולן להקת יו-2, כאשר צילם קליפ על גג מלון "פרונטיר" בלוס אנג'לס, שהיה פעם אחד המפוארים בעיר, ועל אורחיו נמנו נשיאים ושועי עולם. כדי להפוך את הסיפור לתסריט פנה בונו לידידו, התסריטאי ניקולס קליין ("קץ האלימות"), ואחרי שהושלם התסריט הגיש אותו לוונדרס הנלהב. עוד מופיעים: ג'ימי סמיתס ("פרקליטי אל.איי"), אמנדה פלמר ("ספרות זולה") וגלוריה סטיוארט הקשישה ("טיטאניק"). הסרט זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין האחרון. (גרמניה/בריטניה/ארה"ב 2000, שעתיים ודקה)