הסייען של הסרטן נתפס

אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצב כיום בפני עולם הרפואה הוא הניסיון לבלום את מחלת הסרטן. כעת נראה כי המין האנושי עשה צעד קטן נוסף, ראשוני אך משמעותי, בדרך לניצחון על המחלה המאיימת.

חוקרים ממכון וויסטר שבפילדלפיה דיווחו כי הצליחו לפענח את מבנה האנזים שמאפשר לתאים סרטניים להמשיך להתחלק ולהתרבות. מדובר באנזים שמעורב בהתפתחותם של רוב מוחלט מבין הגידולים הסרטניים - כתשעה מתוך עשרה גידולים. בדיווח שפורסם במגזין "נייצ'ר" העריכו החוקרים האמריקאים כי פענוח האנזים יכול להוביל לפיתוח תרופה שתפסיק את פעולתו ובכך תמנע מגידולים סרטניים להמשיך ולהתפתח.

לכל תא בגוף האדם יש מעין "שעון טבעי" שמכתיב את מספר החלוקות שאותו תא יכול לבצע. השעון הזה נקרא טלומר, והוא למעשה הקצה של אחד הכרומוזומים. ברוב התאים, ככל שהתא הולך ומתחלק, כך הטלומר הולך ומתקצר, עד שהתא מאבד את יכולתו להתחלק. זאת למעשה הזדקנותו הטבעית של תא.

ישנם תאים, כמו למשל תאי גזע, אשר משמרים את אורך הטלומר המקורי, דבר שמאפשר להם את המשך החלוקה, בעצם ללא סוף. למנגנון השימור הזה אחראי אנזים שנקרא טלומראז, שאינו קיים כמעט בתאי גוף רגילים.

בצורה שעדיין אינה ברורה הצליחו תאים סרטניים רבים לחקות את מנגנון השימור של תאי הגזע ולהעתיק את המכניקה של אנזים הטלומראז. כתוצאה מכך הם יכולים להמשיך להתחלק בצורה לא מבוקרת וליצור גידולים סרטניים מסוכנים.

פריצת הדרך של החוקרים מפילדלפיה היא בכך שהצליחו לפצח את אופן פעולת האנזים ואת המבנה שלו, ויוכלו להשתמש בכך כדי ליצור תרופות מוכוונת מטרה ספציפיות. "טלומראז הוא מטרה אידיאלית לטיפול באמצעות כימותרפיה מכיוון שהוא פעיל כמעט בכל הגידולים הסרטניים האנושיים, אך אינו פעיל במרבית התאים הנורמליים‭,"‬ הסביר אחד החוקרים, ד"ר עמנואל סקורדלאקס. "המשמעות היא שתרופה שתפסיק את פעילות האנזים תוכל להשפיע, ככל הנראה, על מרבית הגידולים הסרטניים עם מעט מאוד תופעות לוואי‭."‬

החוקרים הפיקו את האנזים בכמויות גדולות ממספר רב של חיפושיות קמח אדומות, שגודלן הוא קצת יותר מחצי סנטימטר הן ידועות לשמצה בכך שהן תוקפות מחסנים של תבואה ומוצרים כמו קמח, דגנים, קרקרים, תבלינים, פסטה ועוד החיפושיות שסייעו לקדם את המלחמה בסרטן לא ידועות בעצמן כמעבירות מחלות.

לקריאה במאמר המלא - לחצו כאן