לא שיש בזה משהו רע

לקט אירועים מהתקופה האחרונה: אלן דג'נרס בת ה-50 התחתנה עם השחקנית פורשיה דה רוסי בת ה-35 כשדה רוסי לובשת שמלת כלה לבנה ואלן חליפת מכנסיים לבנה; לינדזי לוהן בת ה-22 פצחה ברומן עם הדי ג'יי הבריטית סמנתה רונסון בת ה-31 ומהומה רבתי מתחוללת כשאביה של לינדזי, מייקל, יוצא נגד הרומן וטוען שסמנתה מדרדרת את בתו (לידיעתו של מייקל חובב הפרסום, זה לא הרומן הלסבי הראשון של בתו); ריקי מרטין הביא לעולם בנים תאומים בסיוע אם פונדקאית; קווין ספייסי, שמכחיש כבר שנים את השמועות שהוא גיי, נתפס חוגג בחברת גברים בקרואטיה, לא חס וחלילה בביתו שבאמריקה.

אלן דג'נרס ופורשיה דה רוסי. לסביות זה בסדר (צילום: AP)

כל אלה מעלים את השאלה האם עולמם של ההומואים בהוליווד שונה מעולמם של הגייז בכל מקום אחר? האם יותר טוב להם שם, או פחות נוח להם שם? אז זהו, שהכל מורכב ומסובך שם כמו בכל מקום אחר.

מצד אחד, הוליווד טוענת שהיא מאוד מתקדמת וליברלית גם במה שקשור להומואים. זה אומר שיש להם עבודה בלי קשר לנטיות המיניות שלהם, אך מן הצד השני הוליווד מעדיפה את ההומואים שלה בארון. שחקן צעיר שרוצה לקבל תפקידים ראשיים בסרטים חושש לצאת מן הארון כדי שהקריירה שלו לא תיפגע. השחקנים הבריטים שיצאו מן הארון רוצים שגם השחקנים האמריקאים יעזו יותר ויצאו ממנו, אבל רופרט אוורט טוען שלשחק בהוליווד מבחינתו זה כמו לשחק באפגניסטן. עד כדי כך מפחדים שם השחקנים לגלות את הנטיות המיניות שלהם.

במיטה עם מדונה

כמו בכל מקום גם בהוליווד יש ספקולציות. יש כמובן את האמיצים שיצאו מן הארון והודו שהם הומואים או לסביות ויש כאלו שכולם חושבים שהם גייז אך הם לא מאשרים ולא מכחישים. האם שון קומבס, למשל, או דידי כפי שהוא מכונה, הוא גיי? או מה הסיפור של קיאנו ריבס? ומה יש ללוסי לו להצהיר? ולמה דרו בארימור ואנג'לינה ג'ולי, כל אחת לחוד, סיפרו בעבר שהיה להן סטוץ עם אישה? וכך גם מדונה שלא הסתירה את הקטע שהיה לה עם סנדרה ברנהארד. ומה עם וין דיזל? ולמה קווין לטיפה לא מתחתנת עם בת זוגה בחמש השנים האחרונות ג'נט ג'נקינס? והספקולציה הכי מוזרה היא כי ג'ורג' קלוני ומארק וולברג חובבי גברים. אני כבר לא מדברת על שמות כמו טום קרוז וג'ון טרבולטה, שכבר מזמן על הכוונת של חובבי האאוטינג (כולל פרק מיוחד ב"סאותפארק") אך שניהם מכחישים נמרצות.

כמובן, ברגע ששחקן בהוליווד הולך לעולמו הרבה יותר קל להוציא אותו מן הארון. בלתי נשכח הוא רוק הדסון, הגבר יפה התואר ששיחק מאהב מלהיב על המסך וחי את חייו האמיתיים כגיי בסתר. הכל מן הפחד שהקריירה שלו תהרס אם יידעו שהוא אוהב גברים. רק מותו ממחלת האיידס ב-1985 חשף את העובדה שהוא היה הומוסקסואל. הוא מעולם לא הודה בכך.

רוק הדסון, 1956. מעולם לא הודה (צילום: Gettyimages Imagebank)

גם ריימונד בר, מי ששיחק את פרי מייסון המהולל, היה גיי בסתר. כך גם ג'יימס דין ומונטגומרי קליפט. כך גם קרי גרנט אהוב הנשים, קלארק גייבל שהיה רט בטלר הבלתי נשכח ב"חלף עם הרוח" שאהב גם גברים ודני קיי וסר ג'ון גילגוד ודירק בוגארד ולורנס אוליבייה ומרלון ברנדו ורודולף נוראייב הרקדן הרוסי שערק לאמריקה. לסביות שלא היו ממש מוצהרות אך כולם ידעו עליהן היו מרלן דיטריך, גרטה גרבו ואגנס מורהד.

אבל יש כאלה שעוד בחייהם גאים להיות גאים: אלטון ג'ון, המחזאי טוני קושנר, השחקן סר איאן מקקלן, כתב סי אן אן קופר אנדרסון, שחקן "הפמליה" רקס לי, בתה של שר האגדית צ'סטטי בונו, המפיק דיוויד גפן, ריצ'ארד צ'יימברליין שיצא מן הארון בגיל 69, ג'ודי פוסטר שבעצם לא ממש יצאה מן הארון אך היא עם רגל אחת מחוצה לו, רוזי אודונל, השחקן נייתן ליין, התסריטאי והמפיק דרן סטאר שבין היתר נמנה על יוצרי הסדרות "סקס והעיר הגדולה" ו"מלרוז פלייס", הקומיקאית לילי טומלין, סינתיה ניקסון ששיחקה את מירנדה ב"סקס והעיר הגדולה", אן הייש שהיתה בעבר אהובתה של אלן דג'נרס ועזבה אותה כדי להתחתן עם גבר ועכשיו הגבר עזב אותה וכולנו עוקבים בנשימה עצורה לראות מי יהיה או תהיה הבא או הבאה שלה.

תפקיד ראשי? תישאר בארון

הוליווד אמנם מטפלת בנושא של הומואים, ואפשר לראות יותר סרטים וסדרות שעוסקים באהבה של גבר לגבר או אישה לאישה. בדרך כלל כוכבים סטרייטים לא מתנגדים לשחק תפקידים כאלה (כמו ב"הר ברוקבק"). אבל האם הומו מוצהר יכול לקבל תפקידים ראשיים? רופרט אוורט טען שמכיוון שהוא מחוץ לארון הוא מקבל הרבה פחות תפקידים ראשיים. ואילו הארי המלין מ"פרקליטי אל איי" סיפר בראיון שאחרי ששיחק תפקיד של הומו בסרט הוא לא קיבל תפקידים ראשיים במשך 20 שנה אחר כך. אולי פשוט להיות לסבית לגיטימי יותר, כי גם ככה נשים לא מקבלות הרבה תפקידים ראשיים?

לינדזי לוהן וסמנתה רונסון. לא הרומן הלסבי הראשון (צילום:Gettyimages Imagebank)

אלה ששונאים את כולם טוענים שהוליווד מנוהלת על ידי יהודים ועל ידי הומואים. זה אומר שמאחורי הקלעים תמצאו יותר הומואים מאשר בפרונט. שם כנראה זה בסדר. הארון שבו שוהים אלה שטרם יצאו ממנו עשוי אמנם מזכוכית וכולם רואים מי הוא מי, אבל בסופו של דבר זו החלטה של כל אחד ואחת אם לצאת ממנו או לא. 

בכל אופן, הומואים רבים בהוליווד עדיין מרגישים כמו שהרגישו שחקנים ויוצרים בשנות החמישים כשהסנטור מקארתי רדף אותם עד חורמה. נראה שבשיחות הסלון, בהוליווד כמו גם בתל אביב, ימשיכו לדוש בשאלה מי הומו ומי לא. מין תחביב שכזה.