הלילה הגדול של פיילין
כבר כמה ימים מסוגרת שרה פיילין בסוויטה בסנט פול כשהיא מוקפת ביועציו של ג'ון מקיין, המכינים אותה לנאום שתישא הלילה בוועידה הרפובליקנית. הנאום יהיה מצוין, אך האם תתגבר על המוקשים האינסופיים בהמשך הדרך?
זה הולך להיות הלילה של סינדרלה. זה הולך להיות נאום חייה. בפעם הראשונה מאז החלה ביום שישי אופרת הסבון שיצר ג'ון מקיין, והמרוץ ההיסטרי של התקשורת אחר שרה מי - יוכל הציבור האמריקני לראות ולשמוע את מושלת אלסקה שרה פיילין בלי פילטרים ולהתרשם מהמועמדת הרפובליקנית לסגנית נשיא ארצות-הברית.
מאז יום ראשון היא נמצאת בסנט פול, בירת מינסוטה, אבל הציבור לא ראה אותה עד הבוקר. היא מסוגרת בסוויטה במלון "הילטון", מוקפת ביועצים הבכירים של מקיין, המשננים באוזניה בחיפזון ובדאגה את עמדותיו לגבי איראן, עיראק, פקיסטן, אפגניסטן, רוסיה וגאורגיה, ישראל והפלסטינים, הוגו צ'אבס, קובה וכל היתר - ובעיקר מכינים אותה לנאום הלילה.
שרה פיילין על במת הוועידה הרפובליקנית, מתכוננת (צילום: AP)
אפשר לנחש שזה יהיה נאום מצוין. הטקסט של כותבי הנאומים יהיה מושלם, הגברת נראית טוב, והיא מסוגלת כנראה להקסים. היא תפעיל הלילה את כל הקסם שלה על אמריקה ואמריקה תיפול לרגליה.
בשעת בוקר מוקדמת הגיעה פיילין להיכל "אקסל", שבו משחקת בימים רגילים קבוצת הוקי קרח מקומית, ועכשיו משחקת בו הוועידה הרפובליקנית. פיילין ערכה חזרה אחרונה על הבמה, בחנה את שני הטלפרומטרים השקופים, שבאמצעותם תוכל לקרוא את נאומה בעוד הקהל באולם ובעיקר זה הצופה בה בבית, חושב שהיא מדברת באופן ספונטני.
במשך שעה ארוכה היא עמדה שם, בודקת את העזרים הטקטיים בזירה שבה היא הולכת לתת הלילה את המופע של חייה. במבט מהצד היא נראית בטוחה בעצמה, מחייכת ומסתירה היטב את הפרפרים בבטן. יש לי תחושה שהיא הולכת לעבור את הלילה הזה ובגדול. בסוף הלילה תעזוב הסינדרלה המודרנית את ההיכל, אך היא לא תיעלם. לפחות לא הלילה.
תומכות של פיילין בוועידה בסנט פול (צילום: AFP)
הפעם יהיה זה הציבור שיצטרך לשפוט אם היא מסוגלת להיכנס לנעליים של ג'ון מקיין, אדם בן 72 וניצול של מחלת סרטן, ולנהל את העולם. השאלה היא לא כיצד יעבור הנאום, אלא מה יקרה מחר בבוקר ובימים הבאים. אנשי מקיין כבר לא יוכלו להסתיר אותה יותר ולדחוס למוחה בהיסטריה שמות, מקומות, וסכסוכים אזוריים מסובכים המאיימים על שלום העולם.
יותר מכל היא צריכה לשנן את המשנה המדינית של מקיין על עולם אכזר, ששרה פיילין לא גילתה ב-44 שנות חייה כל עניין לטייל בו. היא מעולם לא יצאה מגבולות ארה"ב, אלא לביקור אחד של חיילי המשמר הלאומי של אלסקה המוצבים בכוויית. הזמן קצר והמלאכה מרובה. המוקשים בדרך הם אינסופיים ואני מחכה בכליון עיניים לראות אותה צולחת בשלום ראיון בתוכניות טלוויזיה כמו "פגוש את העיתונות" או "מול פני האומה".
לפנייה לכתב/ת 
