"אנחנו דופקים על הדלת - משפחה מתרסקת"

אלו האנשים שלא נרצה שיגיעו אלינו הביתה: כשאנחנו חושבים על תאונות דרכים, מיד עולות בראש תמונות ההרס והחורבן ממקום התאונה. הרכב המרוסק שהפך לבליל פח חסר צורה, חפצים אישיים מפוזרים לכל עבר. כאוס מוחלט. אבל זה לא הסוף.

ממקום התאונה הם נכנסים לתוך הבתים של ההרוגים, שכמו הרכב המרוסק אחרי תאונה, גם הם, לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו לפניה. וזה קורה ברגע. רגע אחד שהופך את העולם על פיו, הרגע שבו קצין המשטרה דופק על הדלת, ואיתו בשורת איוב. "המבשרים", שיש שמכנים אותם בכינוי המצמרר "מלאכי המוות", הם קציני הנפגעים במשטרה. העבודה שלהם היא לזהות את קורבנות התאונות ולבשר למשפחות את הנורא מכל. וכל עוד המוות בכביש אינו מחוסר עבודה, כך גם הם, עובדים מסביב לשעון. עובדים קשה והרבה. הרבה מדי. מאז תחילת השנה הם פקדו כבר למעלה מ-300 בתים בישראל.

העסוק ביותר הוא קצין הנפגעים של המחוז הצפוני. התעסוקה הנמוכה ביותר היא במחוז ירושלים. אבל כולם נדרשים למשימה הקשה הזו כמה פעמים בשבוע, לפעמים כמה פעמים ביום. הם פוגשים הורים, ילדים, נשים ואחים שאיבדו את היקר להם מכל, וחולקים איתם רגע מאוד אינטימי, מאוד קשה וקיצוני מבחינה רגשית, וזו הסיבה שהרבה מהמשפחות שומרות איתם על קשר למשך חודשים ושנים מרגע ההודעה.

הקצינים מספרים על אשה שאיבדה את בעלה בתאונה, זמן קצר אחרי החתונה. הבשורה המרה הגיעה אליה בדיוק כשצלם החתונה הביא את האלבומים לביתה. הם לא ישכחו כיצד בישרו לילד שטרם מלאו לו 13 שהוריו ואחותו נהרגו בתאונה - ומעכשיו הוא אחראי לששת אחיו הקטנים.

אחת לכמה חודשים הם עוברים "סדנאות חוסן", שיחות עם אנשי

 מקצוע, בעיקר פסיכולוגים, שנותנים להם את הכוח להמשיך בעבודה החשובה והקשה הזו. אבל את מירב הכוחות הם שואבים אחד מהשני. חבורה מגובשת שכוללת שישה קצינים- אחד מכל מחוז, ואת ראש המדור- סגן ניצב ערן פיינמסר. הם נפגשים הרבה, מדברים בטלפון, חולקים קשיים וחוויות. וממשיכים הלאה. לעוד מוות, לעוד הודעה ועוד אחת. סנ"צ פיינמסר הגדיר את העבודה: "כשדופקים על הדלת מתרסקת משפחה".

הבשורה: גיא לא ישוב הביתה

במהלך הצילומים לכתבה, התקבלה הודעה על תאונה נוספת. הפעם מדובר בתאונת אופנוע בה הרוכב נהרג. צוות ynet התלווה לרב-פקד משה בר-אור לבית החולים, שם המתינה המשפחה להודעה הרשמית. כשהגיע, האם - שכבר הבינה שבנה איננו - איבדה את הכרתה ואושפזה.

כשהוא מלווה בקרובי משפחה, נכנס האב לחדר המשטרה, ושמע מקצין הנפגעים את המילים המפורשות: גיא נהרג. נעשו כל המאמצים להציל אותו, אבל הוא מת. גיא אלקבץ היה בן 29 במותו. הוא הותיר הורים ושתי אחיות. הוריו אישרו לנו לתעד את הסיטואציה הפרטית הזו, בה קיבלו את הבשורה המרה. בתקווה למנוע מעוד משפחות לחוות את הרגע הזה, הקשה מנשוא.

בני המשפחה - ועמם גם קציני הנפגעים - הסכימו לתת לנו הצצה לעולמם, מתוך כוונה, כדבריהם, לאפשר לנו לעמוד מאחורי הכתף שלהם ולחוש במעט איך זה נראה כשהדלת נפתחת ועוד משפחה מתרסקת מול העיניים. אולי זה יגרום לנו להיות קצת יותר זהירים. אם לא בשבילנו, אז בשביל המשפחות שלנו.