"לפעמים אני מגיעה למצב שאין מה לאכול"
מהו אותו "קו עוני" מדובר ואיך נראים האנשים עליו הוא מדבר? בסדרת כתבות "הפרופיל של העוני", יקבלו הנתונים היבשים פנים אנושיות, בשאיפה לגייס 200 אלף ארוחות חג לנזקקים בערב השנה החדשה. מבצע משותף של ערוץ המעורבות של ynet ועמותת "לתת"
תכירו, זאת רלי (שם בדוי, השם שמור במערכת), אם לארבעה ילדים מעיר בשרון - רלי ומשפחתה משתייכים לנתון הסטטיסטי המדאיג הכולל 420 אלף משפחות, שלפי נתוני הביטוח הלאומי חיות מתחת ל"קו העוני", כמו כל משפחה חמישית בישראל.
"קו העוני", אותו מושג עליו מדברים בהתייחס למשפחות נזקקות ומקררים ריקים, מוגדר על ידי 'המוסד לביטוח לאומי' כ- "50% מההכנסה החציונית נטו" - ההכנסה שמחצית האוכלוסייה משתכרת יותר ממנה, והמחצית השנייה משתכרת פחות ממנה. למשפחה בת 4 נפשות לדוגמא, עומד מחצית הסכום הזה על - 5,191 שקלים.
"הגדולה שלי בת 12 השנייה בת 11, ויש גם ילד בן שמונה וקטנצ'יק בן ארבע", מספרת רלי. לפני שנתיים נפגע בנה השלישי בתאונת דרכים. "הוא היה למטה עם האחים שלו ופשוט רץ לכביש, הוא נפגע בראש ובאגן, חווה מוות קליני, ועבר תקופת שיקום לא קלה - כאב, חרדות וסיוטים בלילות", היא מסבירה. "בשנתיים האחרונות נלחמתי למען השיקום של הבן שלי."
"אני תקועה עם החיים שלי ככה"
סיפור חייה של רלי נשמע כאילו נלקח מטלנובלה מורכבת. היא עלתה לארץ בגיל חמש ממדינה מחבר העמים, ובגיל ההתבגרות התארסה בעצת משפחתה. "בגיל 14 התארסתי ולתיכון כבר הגעתי בהריון. הבן שלי נפטר בגיל 21 יום, כתוצאה מלידה מוקדמת", היא מספרת בצער. "איבדתי את אבא שלי ואת הבן שלי יום אחרי יום. מאז ההתמודדות שלי עם החיים הפכה להישרדות אמיתית".
לאחר גירושים, נישואים, וגרושים נוספים, פגשה רלי את אבי ילדיה. פרופיל הנזקקים לסיוע לפי "דו"ח העוני האלטרנטיבי 2007" של עמותת "לתת", מצביע על 33% של משפחות חד הוריות. "אבא של הילדים היה חוזר לתמונה ונעלם עם כל הריון, זה אבא בשלט רחוק", היא מסבירה. רוב הנזקקים לסיוע הן נשים בעלות השכלה תיכונית ומטה, בבית בו 3.66 ילדים בממוצע.
בעקבות התאונה החל בנה של רלי לסבול, מחרדות, דכאונות וסיוטים. "הוא מדבר על התאבדויות ועל מוות כל הזמן". הצורך במבוגר אחראי ותומך סביבו, גרם לרלי לדאוג לצרכיו מסביב לשעון, בעודה מתקיימת ממזונות בסך 2,700 שקל, קצבת ילדים, ו"מהתוספת שאבא שלהם משלים לי בחודש". "לפעמים אני מגיעה למצב שאין לי מה להכין להם לאכול", היא מודה. מנתוני הדו"ח עולה כי בחמש השנים האחרונות חלה עליה של 104% בדרישה למזון.
בדו"ח מצוין שרוב העמותות מדווחות על גידול ממוצע של 24% בדרישה למזון ובכמות המזון שחולקה; 46% מהמשפחות מקבלות מהעמותות חצי או יותר מסל המזון הנחוץ לקיומן; ו 60% מהמשפחות היו ניזונות משתי ארוחות חמות בשבוע בלבד, ללא סיוע מעמותות המזון.
הדו"ח מתאר שהרוב המוחלט של הנזקקים זקוק לטיפולי שיניים אך אין באפשרותם לממן טיפולים אלה. אותה שורה לקונית הופכת כואבת ממש, בתיאוריה של רלי: "קיבלתי טיפולי שיניים דרך הרווחה, אני צריכה 14 אלף שקל. התחילו לי את הטיפולים ועקרו לי את כל השיניים למעלה. אני סובלת מכאבים ולא יכולה להמשיך בטיפול אם לא אשלם במזומן. אם אשלם, הילדים שלי לא יוכלו לאכול. אז עצרו לי את הטיפול מחוסר תקציב, ואין לי ברירה אלא לכאוב ולשתוק".
תעסוקה: התחום הדחוף ביותר לצמצום בעיית העוני
השנה החל בנה של רלי ללמוד במסגרת החינוך המיוחד, ורלי מחפשת דרך לחזור למעגל העבודה .40% מהציבור רואה בתעסוקה כתחום הדחוף ביותר לטיפול לצמצום בעיית העוני. "אני לא מוצאת את עצמי בשום מקום של עבודה. רציתי לקדם את עצמי הלאה בלימודים ואין לי אפשרות כלכלית", מסבירה רלי. 76% מהנזקקים דיווחו שהיו מעדיפים עבודה על פני קבלת קצבה.
"הייתי שמחה לספק את הצרכים של הילדים שלי בדרך אחרת" מוסיפה רלי בצער. רלי חולמת לעבור קורס גרפיקה ממוחשבת ואף קיבלה הצעת עבודה מסודרת בתחום. "זאת תהיה הצלחה גדולה בשבילי שלא אצטרך תמיכה מעמותות", היא אומרת. "אני מאוד מקווה שתהיה לי הזכות לתת מעצמי לאחרים". אגב, על אף מצבם הכלכלי, כל נזקק חמישי עסק השנה בפעילות התנדבותית.
נזקקים בתור לחלוקת מזון. צילום: זיו קורן
"לא תמיד יש שליטה על זה, לפעמים צריך עזרה"
ב-2007 ירד היקף התרומות לעמותות. מחצית מהעמותות מעריכות שללא תוכנית ממשלתית לחלוקת מזון לנזקקים הן לא תוכלנה להחזיק מעמד. 72% מהעמותות לא מצליחות לתת מענה לכלל הפונים.
רלי מספרת על שגרת ההתמודדות היום יומית "זה מאוד קשה לי, אני מגיעה למצבים שאני מאבדת שפיות, 'אמא אני רוצה את זה ' ו'אמא אני צריך את זה לבית ספר' 'ואמא אני צריכה מחר מחברת'. כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני. לרוב הילדים אין ציוד מתאים לביה"ס והם לא מקבלים חינוך משלים.
"לפעמים אנשים לא תמיד מבינים שלמישהו אחר קשה" טוענת רלי, "'הם חושבים ש'זה לא משנה, זה בעיה שלו שהוא הגיע למצב הזה.' לא תמיד יש שליטה על זה, כי לפעמים אתה כן צריך את העזרה מבחוץ".
הציבור הרחב והמגזר העסקי ממשיכים להיות הגורמים העיקריים המעניקים תמיכה לעמותות. "'לתת' תומכת בי המון", מוסיפה רלי, "אם זה ציוד לבית, אוכל, ביגוד, נעליים, ואפילו ריהוט".
הרוב המכריע של הציבור סבור שהטיפול בעוני צריך להיות בידי הממשלה והרשויות המקומיות. מי שנתפס בחמש השנים האחרונות כמטפל בפועל בצמצום בעיית העוני בישראל הם בעיקר ארגוני הסיוע והעמותות. "אם לא היו עמותות אז המוות מהרעב במדינה היה בתדירות יום יומית. המדינה לא רואה לנכון שהיא חייבת לעזור לאנשים האלה. אבל לפעמים צריך מישהו שיעזור לך לעמוד על הרגליים, ואז אתה כן יכול להצליח".
ביום יום למעלה מ-50,000 משפחות נתמכות על ידי "לתת" ועמותות בת שונות, באמצעותן מעבירה "לתת" מצרכים למשפחות. לקראת החג, שואפת העמותה לחלק באמצעות מתנדבים, חבילות מזון לכ-200 אלף משפחות בישראל. לתרומות לחצו כאן.
לפנייה לכתב/ת 
