שתף קטע נבחר
צילום: חגי אהרון

דרכם האחרונה

קליף ברטון בחר במיטה הלא נכונה באוטובוס, אנטוני גאודי נדרס מול יצירתו המפורסמת ביותר ומארק רולאן פחד מנהיגה כל חייו. ערוץ התרבות נזכר בכשרונות הגדולים שאבדו על הכביש

ענבל פרלמוטר

ערב ראש השנה תשנ"ח, לפני 11 שנים. ענבל פרלמוטר, אחד הכישרונות המבטיחים של הרוק הישראלי, נוסעת מרחובות לתל אביב לאחר ארוחת החג. סמוך למחלף ראשון לציון, רכבה סוטה לעבר השוליים ופוגע בעמוד בטון. היא נהרגת במקום.


פרלמוטר. היתה בדרכה חזרה מארוחת החג (צילום: שאול גולן)

 

פרלמוטר, ילידת רחובות, החלה את דרכה המוזיקלית בראשית שנות ה-90 כמייסדת להקת הרוק "המכשפות". ב-1994 יצא "עד העונג הבא", האלבום הראשון של הלהקה שזכה להצלחה רבה. שנה אח"כ יצא אלבומן השני, "זמנים מוזרים" שהצליח קצת פחות. הלהקה התפרקה ב-96 ופרלמוטר פעלה לבדה: היא הקליטה סקיצות לאלבום סולו, ניגנה בהופעות של קורין אלאל והשתתפה במספר פרויקטים מוזיקליים.

 

באוקטובר 1997 תוכננה הופעת קאמבק של המכשפות ב"לוגוס" המיתולוגי. ענבל לא הספיקה להגיע אליה. תאונת הדרכים הטרגית קטעה את חייה והותירה את חובבי המוזיקה המומים ומתגעגעים, עד העונג הבא.

 

מארק בולאן

מארק בולאן, מחלוצי הגלאם רוק, היה אחד הזמרים הראשונים לאמץ את הלוק המאופר והתדמית האנדרוגינית, לצד ידידו/יריבו דיוויד בואי. בולאן נולד כמארק פלד, בן למשפחה יהודית בלונדון. כמי שפחד כל חייו ממכוניות, הוא מעולם לא למד לנהוג. בגיל 20 הקים את הרכב הרוק הפסיכדלי Tyrannasaurus Rex (שהתקצר בהמשך ל-T. Rex).


בולאן. כל חייו סירב ללמוד נהיגה (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

מ-1970 ועד 1973 היו ללהקתו ארבעה להיטים שהגיעו למקום הראשון באנגליה. בעקבותיהם קם גל של מעריצים שחיקו את אופן הלבוש והאיפור של בולאן, שיגעון שזכה לכינוי "טי-רקסטזי". לאחר מכן פתח בקריירת סולו, אך זו לא זכתה להצלחה דומה.

 

בולאן נהרג ב-16 בספטמבר 1977, שבועיים לפני יום הולדתו ה-30. באותו לילה היה בדרכו הביתה מבילוי עם בת זוגו, הזמרת גלוריה ג'ונס (מי שכתבה וביצעה במקור את הלהיט "Tainted Love"). ג'ונס נהגה במכונית המיני שלה עם בולאן לצידה. לאחר ירידה מגשר קטן, החליקה המכונית, שברה את הגדר ונכנסה בעץ שיקמה. בולאן נהרג במקום. ג'ונס איבדה את ההכרה, אך נותרה בחיים. בבית המתין להם בנם המשותף בן השנתיים, רולאן בולאן, כיום מוזיקאי בזכות עצמו. מאז הפך עץ השיקמה מוקד עלייה לרגל למעריצים.

 

קליף ברטון

המוזיקאי קליף ברטון, מי שהיה אחראי על כמה משיריהם הגדולים של "מטאליקה", מצא את מותו בתאונת דרכים ב-27 ספטמבר 86', על הכביש בין שטוקלהם לקופנהגן. הוא היה בן 24. קירק האמט, גיטריסט הלהקה, נזכר בערוץ VH1 שמתחילת הדרך, האוטובוס בו הסתובבו מטאליקה בסיבוב ההופעות ניבא צרות.

 

באותו הזמן, הלהקה החלה לריב על סידורי השינה והחליטה לערוך הגרלה בעזרת קלפים. ברטון שלף את הקלף הגבוה ביותר ואמר להאמט: "אני רוצה את המיטה שלך". האמט נאלץ להסכים. בחמש לפנות בוקר, הלהקה התעוררה לרעשים איומים של צמיגים חורקים ולקפיצות של האוטובוס. הרכב התהפך "כמו בגד בתוך מכונת יבוש", לדברי המתופף לארס אולריך.

 

חברי הלהקה הבחינו בגופתו של ברטון שהיתה מתחת לאוטובוס וקיוו שהוא בסדר, אבל ברטון כבר לא היה בין החיים. עד היום לא ברור מה גרם לתאונת האוטובוס. ישנן תיאוריות כי האוטובוס נתקע באמצע הדרך בגוש קרח שחור, אך ג'יימס הטפילד, זמר הלהקה, טוען עד היום כי לא ראה שום גוש שכזה באזור ובאותם רגעים שאל את עצמו מה קרה. לא משנה מה הוביל לתאונה, ברטון תמיד יישאר הילד הנצחי, הרזה עם השפם הקטן שהיה אחד ממעצבי מוזיקת המטאל כפי שאנחנו מכירים אותה היום והשפיע על מיליוני אנשים.

 

ג'יימס דין

ג'יימס דין, האיש והמיתוס, היה אולי אחד משחקני הקולנוע היפים והמוכשרים ביותר שידעה הוליווד. בתום לימודי המשחק שלו בבית הספר של לי שטרסברג, דין התמודד מול פול ניומן על התפקיד הראשי בסרט "קדמת עדן". הוא קיבל את התפקיד, וכך זכינו לצפות באחת ההופעות המרגשות ביותר בתולדות הקולנוע האמריקני, שגם זיכתה אותו בפרס "גלובוס הזהב".


דין. המהירות הרגה אותו (צילום: AP)

 

באותה שנה בה יצא "קדמת עדן", הצטלם דין לסרט נוסף, "מרד הנעורים", בו גילם בדייקנות וברגש את דמותו של צעיר מיוסר ומרדן הנאבק בעולם המבוגרים השמרני. דין היה רק בתחילת דרכו הקולנועית. בשנת 1955, במהלך צילומי סרטו השלישי, "ענק", נקטעה ההצלחה באיבה.

 

דין נסע במהירות מופרזת במכונית הספורט שלו יחד עם חברו, רלף וותריך. רכב שחצה את הצומת התנגש במכוניתו בעוצמה. וותריך נפגע אבל שרד. דין הובהל לבית חולים כשהוא פצוע אנושות ושם הלך לעולמו. הוא היה בן 24 בלבד.

 

אלבר קמי

אלבר קמי, יליד אלג'יריה, איבד את אביו במלחמת העולם הראשונה והעביר את רוב ילדותו בעוני. את השכלתו האקדמית בלימודי הפילוסופיה, רכש באוניברסיטה באלג'יריה. בתקופה זו פרסם מאמרים שונים המתארים את עליבות חייהם של העניים במולדתו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הגיע קמי לפריז. הוא הצטרף למחתרת והפך לעורך של עיתון המאבק. בשנת 1942 יצאו לאור הרומן המצליח "הזר" ואסופת המאמרים "המיתוס של סיזיפוס". בשנת 1947 פורסם "הדבר" - רומן שנכתב בשנות המלחמה.

 

קמי אמר פעם כי שום דבר אינו שערורייתי יותר ממות ילד ושום דבר אינו אבסורדי יותר ממוות בתאונת דרכים. הוא צדק.

ב-4 בינואר 1960, קמי עשה את דרכו מהעיירה הצרפתית ווילבלווין לביתו שבפריז. כוונתו היתה לחזור ברכבת יחד עם ידידו, רנה שאר, אבל הוא השתכנע ברגע האחרון לנסוע עם חברו הטוב והמוציא לאור שלו, מישל גלימאר. הנסיעה הסתיימה בתאונת דרכים קשה. גלימאר נפצע אנושות ומת כעבור חמישה ימים, קמי נהרג במקום. בתיקו נמצא כרטיס הרכבת בו לא השתמש מעולם. 

 

ליסה לופז

ליסה "לפט איי" לופז תמיד תיזכר כזמרת מוכשרת ויפה וכראפרית חמודה, חצופה וקטנה. לופז הייתה אחת משלושת נשות "TLC" שכבשו עשרות מיליוני לבבות ברחבי העולם בשנות ה-90 עם שירי כמו "Waterfalls" ו"No Scrubs".


"לפט איי" לופז. נהרגה בהונדורס (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

ב-25 באפריל 2002, בעוד ששהתה בהונדורס, לופז נסעה ברכב בו היו עוד שבעה נוסעים. רק היא, שנהגה ברכב, איבדה את חייה בעקבות פגיעות בראש. הרכב שהחליק לצדדים התהפך כמה פעמים ולופז, כוכבת היפ-הופ מנצנצת, בדרך לאלבום סולו שני ואלבום רביעי עם "TLC", הייתה בת 25 במותה.

 

אנטוני גאודי

הישראלים הרבים המטיילים בברצלונה בוודאי מכירים היטב את עבודותיו הגרנדיוזיות של אנטוני גאודי, אחד מגדולי הארכיטקטים בעידן המודרני. אך סיפור מותו הטראגי בגיל 74 לא סופר רבות.

 

גאודי נהרג לאחר שצעד לאחור, נדרס על ידי רכבת חשמלית ונפצע באורח אנוש. חמישה ימים לאחר מכן הוא מת. מצער לדעת כי המקרה ארע אל מול השלד של עבודתו הגדולה והידועה מכולן, כנסיית ה"סגרדה פמיליה", בעיר מגוריו, ברצלונה. בניית הכנסייה, אגב, לא הושלמה עד עצם היום הזה. ואם לא די בכך, מצער אולי עוד יותר לדעת ששנות יצירה רבות נוספות היו לפניו, בהתחשב בכך שאביו של גאודי נפטר בגיל 93. בשל תרומתו הרבה בחייו לדת הקתולית, בשנת 1992 גאודי הוכרז כקדוש.

 

ג'יין מנספילד

בשנות ה-50, ג'יין מנספילד היתה נסיכת הקולנוע האמריקני, לצד מרילין מונרו כמובן. כמו מונרו, גם היא זכתה להלהיב עשרות גברים ונערים עם שערה הבלונדיני וגופה השופע. היא כיכבה בעשרות סרטים ותוכניות, ואף זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה ב"The Wayward Bus".


מנספילד. סמל המין של שנות ה-50 (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

מנספילד כיכבה גם על שערי המגזינים כשהיא מתהדרת במחשופים מפתיעים ביחס לרוח התקופה. בשנות ה-60 כוכבה דעך בתעשיית הקולנוע, אך העניין

הציבורי בדמותה לא פסק והיא המשיכה לככב בסרטים, גם אם פחות נחשבים.

 

ב-28 ביוני, 1967, כשהיא בת 34, מנספילד עזבה את בילוקסי, מיסיסיפי, שם התארחה באירוע חברתי, ונסעה עם סם ברודי (מאהבה באותה תקופה) ושלושה מילדיה לניו אורלינס, שם אמורה היתה להתראיין ביום למחרת. סמוך לשעה שתיים לפנות בוקר, ב-29 ביוני, מכוניתם פגעה ברכב גרר, מה שגרם למותם המיידי של מנספילד וברודי. הילדים, שישבו בחלקו האחורי של הרכב, נפצעו קלות.

 

(השתתפו בהכנת הכתבה: אור עופר, אור ברנע, אילת יגיל, עמית קוטלר, עמיחי שלו ודרור עמיר)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרלמוטר. הכישרון שאבד
צילום: מאיה צלצ'ינסקי
לאתר ההטבות
מומלצים