שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיתוח חדש יציל את מי הגשמים הבלתי מנוצלים
    פיתוח ייחודי המסוגל להשיב ולטהר את מי הגשמים הבלתי-מנוצלים, יובא כבר בחורף הקרוב לישראל. המערכת צפויה להציל עשרות מיליוני מ"ק של מים ואף לסייע בטיהור מי התהום. יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר: "המערכת תאפשר לנו לספק מענה למשבר המים"

    כ-100 מיליון מטרים מעוקבים של מי גשמים אובדים בכל שנה בישראל, בשל היעדר תשתיות לטיפול והשבה. פרט להשפעת האובדן על משק המים המדולדל - הרי שבדרכם סוחפים מי הגשמים בערים גם חומרים רעילים וגורמים לשינוי המאזן האקולוגי בים ובנחלים. אולם כעת, בעזרת מערכת חדשה שתוכנס בקרוב לשימוש בישראל - צפויות כמויות המים האבודות להיטהר ולשוב למאגר מי התהום.    

     

    מערכת חדשה זו, המסוגלת לטהר ולהשיב את מי הנגר העירוניים באמצעים ידידותיים לסביבה, קיבלה את אישורה הסופי של הנהלת קק"ל ואם לא יחול שינוי פתאומי - הרי שאת הפיילוט הראשון נראה כבר בחורף הקרוב. אם להסתמך על הערכת הגורמים הרשמיים בישראל, עומד הנזק הכלכלי הנגרם כיום בשל אובדן המים וזיהום המקורות על בין 35 ל-75 מיליון דולר בשנה (בהתאם לכמות המשקעים בכל שנה). נזק אותו מקווים יוזמי הפרויקט לצמצם.

     

    יו"ר דירקטוריון קק"ל, אפי שטנצלר, אמר לאחר אישורו של הפרויקט כי "משבר המים המחריף בישראל, יחד עם ההחמרה בשנה החולפת שהייתה השחונה ביותר בעשור האחרון, הביא להבנה כי יש צורך באספקת פתרונות למקורות מים חלופיים". לדבריו, "טכנולוגיית הביו-פילטר מספקת פתרון שכזה, הפיילוט יאפשר לנו לתת מענה לבעיה זו". 


    כך זה נראה. המערכת החדשה (צילום: ירון זינגר)

     

    שכבות של קרקע, צמחים ופחם

    המערכת פועלת באמצעות מנגנון של סינון ביולוגי והיא פרי פיתוחם של צוות חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית באוניברסיטת מונאש (Monash University) שבאוסטרליה - בהם ירון זינגר, דוקטורנט ישראלי, שאף זכה בשבחים ובמועמדות לפרס על פיתוחה. כיום היא כבר פועלת בהצלחה באוסטרליה, שם בוחנת חברת המים של מלבורן אפשרות להציב כעשרת אלפים מתקנים נוספים עד שנת 2020. המימון לפיילוט הישראלי מגיע מכספי התרומות של קק"ל אוסטרליה.

     

    בפועל, מה שנראה כעציצי דשא גדולים, עשוי לסייע במאבק כנגד המלחת מי התהום באקוויפרים ובמניעת זיהום מתמשך של חופי הים התיכון והכנרת. "הבנייה הצפופה רווית האספלט והבטון, מונעת ממי הגשמים לחלחל אל שכבת מי התהום וגורמת להם לנוע על פני רחובות העיר כשהם אוספים בדרכם חנקן, זרחן וריכוזים גבוהים של מתכות כבדות - הנגרמים כתוצאה מבלאי של בלמים וצמיגי כלי הרכב", מבהירים החוקרים.

     

    לדבריהם, "הזיהום שמים אלה גורמים ניכר בנחלים ובשינוי המאזן האקולוגי של הים - שכן החנקן והזרחן מאיצים את גדילת האצות והמתכות הכבדות מצטברות בדגה וחוזרות אלינו לצלחת".

      

    אז איך זה עובד? "המערכת בנויה משכבות שונות שמכילות סוגים שונים של קרקע, צמחים ופחם", מסביר זינגר בשיחה עם Ynet. תחילתו של התהליך בקליטת המים על-ידי הצמחים ובהעברתם אל שכבות החול והפחם שבמתקן. "שכבות אלו מפרידות את המזהמים ממי הגשמים ובתחתית המתקן ישנו צינור שמזרים את המים המטוהרים למאגר". 

     

    לאחר אישורו של הפרויקט תבצע קק"ל בדיקה של המערכת על-מנת לוודא כי ביכולתה להתמודד כראוי עם תנאי האקלים בישראל. השאלות העיקריות העומדות בשעה זו על הפרק, נוגעות ביכולת המערכת לעמוד בעומס המים של מי הנגר העירוניים בישראל ובמידת הצלחתה בהפרדת המתכות הכבדות מהמים. 

     

    בהמשך, אם הכל יילך כשורה, ניתן יהיה לעשות שימוש במערכת לרענון והחייאת נחלים. לשם כך, זינגר מבהיר כי יש לפזר את מתקני המערכת ברחבי הערים ובאמצעות פרישתם הנרחבת - ללכוד את מי הגשמים. 

     

    פיתוח המערכת זיכה כאמור את הדוקטורנט הישראלי בהגעה לשלב הגמר בתחרות "מדען המים הצעיר" לשנת 2007, שנערכה בכנס בינלאומי בבריסביין. למרות זאת זינגר לא שכח מאין הגיע: "מדובר במצב חירום של משק המים הישראלי", הוא מצהיר. "המערכות הללו מסוגלות להשפיע לחיוב ובאופן משמעותי על מחסור המים אליו נקלענו בארץ". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים