שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: חגי אהרון
    האמת על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה
    איסור על דיבור בסלולר בזמן נהיגה: האם זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, או שאולי המחוקק הישראלי דווקא מקל? אם להאמין למחקרים אז מתקבל הרושם שהמחוקק דווקא שאנן

    הישראלי הממוצע (בהנחה שיש דבר כזה) לא ידוע בכבוד רב למחוקק או לחוק. במיוחד כשהוא מוצא את עצמו מול מציאות חוקית חדשה, שנראית לו בלתי אפשרית בעליל. האיסור לדבר בטלפון בזמן נהיגה, למשל - בשביל מי שהתרגל לדבר בסלולרי בקולי קולות, באוטובוס, בקולנוע, בשירותים ובמקלחת, זו באמת נראית כמו גזירה איומה.

     

    אבל מה לעשות שלפעמים המחוקק צודק, וזהו כנראה אחד מהמקרים האלה. אדרבא - החוק הישראלי הוא לא החמור ביותר, וכדי שתהיה לו אפקטיביות אמיתית במניעת תאונות הוא יצטרך להחמיר יותר.

     

    בכתבה הזו ננסה להבין מה בעצם הבעיה, מה אומר החוק ואיפה אנחנו עומדים בהשוואה לעולם.

     

    מה אומר החוק

    מקור האיסור להשתמש בסלולרי בנהיגה הוא בסעיף 28 (א) לתקנות התעבורה: "נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה".

     

    סעיף ב' לתקנה, שהורחב בשנה שעברה, קובע: "בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב - (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; (ב) לא ישלח או יקרא מסרון (S.M.S)".

     

    שימו לב שלמרות שהתקנה אומרת "בעת הרכב בתנועה", הפרשנות המקובלת היום היא שאסור להשתמש בסלולרי גם כאשר הרכב עומד ברמזור, למשל. כמו כן, דיבורית אלחוטית תופסת - דיבורית חוטית לא. מאז תחילת שנה זו עומד הקנס על 1000 ש"ח, לעומת 500 בלבד בשנים הקודמות.

     

    מעניין לציין ש"טלפון" מוגדר בתיקון האחרון כ"מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג", מה שמראה שמנסחיו לא שמעו על ה-iPhone. מצד שני, צאו מתוך הנחה שאם תגיעו לבית-המשפט עם טיעון כזה הוא כנראה לא יעזור לכם.

     

    וזה באמת מסוכן?

    בישראל, כמו בהרבה מדינות אחרות, המחוקק נוטה להיטפל לטכנולוגיה ולעיתים קרובות עושה זאת בצורה מגושמת שאינה מועילה לאף אחד. אבל לפחות במה שקשור לשימוש בטלפון סלולרי בנהיגה, גזירת החוק לא רק שאינה מופרזת אלא שספק אם היא מחמירה מספיק.

     

    למה? משום שהסכנה הכרוכה בשימוש בסלולרי ברכב היא הרבה יותר גדולה ממה שאפשר לחשוב. וזה לא עניין לניחושים או השערות - זו המסקנה המתחייבת
    שעולה מתוצאות של מחקרים רבים בנושא.

     

    אחד המחקרים שזכו לתהודה גדולה נערך על-ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת יוטה (Strayer, Drews & colleagues). במסגרת המחקר נבדקו כישורי הנהיגה של 40 נחקרים בארבעה מצבים: נהיגה רגילה; נהיגה תחת השפעת אלכוהול; נהיגה תוך שימוש בטלפון סלולרי; ונהיגה תוך שימוש בטלפון סלולרי באמצעות דיבורית. הבדיקות התבצעו באמצעות הסימולטור PatrolSim.

     

    המסקנות העיקריות של המחקר: הנהיגה בזמן שימוש בטלפון סלולרי - עם או בלי דיבורית - כמעט זהה לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. תגובות הנהג איטיות יותר ומרחק העצירה במקרה של סכנה גדול משמעותית. זה, אגב, היה המחקר הרביעי של אותו צוות חוקרים שעסק בהשפעות הסלולרי על הנהיגה, וכל המחקרים הניבו ממצאים דומים.

     

    לא רק סלולרי

    מחקר מעניין נוסף נערך במכון המחקר NASA Ames בקליפורניה, ותוצאותיו פורסמו בשנת 2005. במחקר הזה ניסו החוקרים לבדוק את היכולת שלנו להתמודד עם גירויים סימולטניים, כלומר יכולתנו להיות "מרובי משימות" (מולטי-טסקינג).

     

    הממצא העיקרי של המחקר הוא שזמן התגובה שלנו לסכנה מתארך מאד כאשר עלינו להתמודד עם יותר מגירוי אחד. לדוגמא, אם הזמן הממוצע שנדרש לנו כדי לזהות סכנה בכביש וללחוץ על הבלמים הוא 300 מילישניות (שליש שנייה), אז הזמן הזה עשוי להגיע לכ-800 מילישניות אם נעסוק באותו זמן בשיחת טלפון.

     

    ההפרש הוא כחצי שנייה. במהירות של 90 קמ"ש זה אומר מרחק עצירה גדול בכ-12.5 מטרים - מספיק לגמרי לתאונה קטלנית. חשוב להדגיש שלא מדובר רק על שיחת טלפון - לכל פעולה שדורשת תשומת עשויה להיות השפעה דומה.

     

    נקודה מעניינת: פרופ' מיי-צ'ינג ליין, אחת מהחוקרות, אמרה למגזין ScienceDaily שכתב על המחקר שמבין הנחקרים אלו שהתמודדו בצורה הטובה ביותר עם ריבוי המשימות היו אלו שהעידו על עצמם שהם משחקים הרבה במשחקי מחשב. מצד שני, גם הם לא חסינים להשפעה המסוכנת של הסלולרי.

     

    שאננות של מחוקקים

    המחקרים שהזכרנו הם רק קצה הקרחון, ומדי פעם מתפרסמות תוצאות של מחקרים חדשים. למשל, המחקר הזה שנערך באוניברסיטת קרנגי מלון ופורסם מוקדם יותר השנה, שקובע שלא צריך אפילו לדבר - מספיק להאזין לטלפון הסלולרי (או לעדכוני חדשות סלולריים, למשל), כדי שיכולת הנהיגה תפגע.

     

    למרות זאת, ברוב מדינות העולם החקיקה נגד שימוש בטלפונים סלולריים בנהיגה היא מוגבלת ולא אפקטיבית, אכיפה כמעט ולא קיימת, והציבור מתעלם וממשיך לסכן את עצמו ואת זולתו.

     

    יוצאות הדופן הן ברובן מדינות אירופאיות. בדנמרק, למשל, העבירו חוק שאוסר שימוש בסלולרי בנהיגה כבר ב-1998. חוק דומה שקיים באירלנד קובע קנס בשווי של כ-1500 שקלים ושלושה חודשי מאסר למי שהורשע בעבירה שלוש פעמים. בהולנד הקנס על שימוש בסלולרי הוא הגבוה בעולם: 2000 יורו.

     

    לעומת זאת, בארה"ב - המדינה שבה אנשים עומדים על זכותם החוקית לשאת נשק - החקיקה בתחום מפגרת מאד. בשליש ממדינות ארה"ב השימוש בסלולרי במהלך הנהיגה אסור על נהגים חדשים ובני נוער, ובחלקן הוא נאסר גם על נהגים שמסיעים ילדים.

     

    רק שש מדינות בארה"ב הוציאו את השימוש בסלולרי בזמן נהיגה מחוץ לחוק. הראשונה שבהן הייתה מדינת ניו-יורק וזה קרה ביוני 2001. בקליפורניה נחקק חוק דומה רק אשתקד, והוא מטיל על העבריין קנס של 20 דולר בלבד. בלואיזיאנה, למשל, השימוש בסלולרי אסור לנהגים חדשים; לשאר הנהגים אסור לשלוח הודעות SMS בזמן הנהיגה.

     

    הלובי של חברות הסלולר

    רק כדי לסבר את האוזן, לא רק שארה"ב מובילה את המחקר בתחום סכנות הסלולר בנהיגה, אלא שרוב מדינות ארה"ב מחמירות מאד עם עבריינות תנועה - ובמיוחד עם עבירות של נהיגה תחת שכרות. זו הסיבה לכך שחלק גדול מהמחקרים מתמקדים בדמיון בין שכרות לשימוש בסלולרי.

     

    איך זה קורה? קודם כל, חקיקה שמגבילה את זכויות הפרט היא מאד לא פופולרית בכל מקום ובמיוחד בארה"ב. מאז 1999 ועד היום היו בארה"ב קרוב למאה יוזמות חקיקה מקומיות בנושא, ורובן נפלו בגלל החשש של המחוקקים מבוחריהם.

     

    לכך מצטרף הלובי החזק של חברות הסלולר - יצרנים, משווקים, מפעילים וספקי שירותים - שמרוויחים הון עתק מהשימוש בסלולרי בזמן הנהיגה, מרכישה והתקנה של דיבוריות ומכשירים ייעודיים לרכב, וכו'. כמו בישראל, גם בארה"ב, כל ניסיון לשנות את כללי המשחק הסלולרי נתקל בהתנגדות איתנה.

     

    מה אפשר לעשות

    בקנדה, שסובלת מבעיה דומה לזו של ארה"ב (רק שתיים מבין 10 הפרובינציות שמרכיבות אותה העבירו חוק נגד שימוש בסלולרי בנהיגה) פועל מאז 2005 גוף בשם הקואליציה לנהיגה ללא סלולרי (Coalition for Cellphone-free Driving).

     

    הגוף הזה עוקב אחרי מהלכי החקיקה, תומך בהם פומבית, ומפרסם סקרים שמעידים על התמיכה מצד הציבור. והפעילות הזו משפיעה - אולי גם בגלל שזו קנדה ולא ארה"ב או ישראל.

     

    אבל מלבד פעילות פנים וחוץ פרלמנטרית, מה שכולנו יכולים לעשות הוא לנהוג בתבונה. יש לכם שיחה חשובה? עצרו בצד הדרך בצורה בטוחה. שיחה פחות חשובה? דחו אותה. זה המעט שאתם יכולים לעשות כדי לשמור על החיים שלכם, של נהגים אחרים, ושל מי שנוסע אתכם במושב האחורי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    סלולרי בנהיגה: פשוט דחו את השיחה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים