סוכנת המוסד שזינקה קדימה

היא מתופפת בשעות הפנאי, צמחונית מטעמי מצפון, כדורסלנית לשעבר, מעדיפה במבה ושוקולד ובלילות היא מזמרת במועדוני שירה בציבור - אלה הם רק כמה ממאפייניה של מי שנחשבת בעיני רבים לעוף מעט מוזר בפוליטיקה הישראלית. ציפי לבני אינה ידועה כמי שסוחפת אחריה בנאומים כריזמטיים וגם לא נמנית עם הברנז'ה השואבת את כוחה מהשירות הצבאי, אך הסקרים האחרונים מלמדים כי מי שזכתה לכינוי "מיסיס קלין" נמצאת בעמדה הטובה ביותר להיות האשה הראשונה המקבלת לידיה את המשרה החשובה ביותר בישראל מאז גולדה מאיר.

לבני, בת 50, נולדה בתל-אביב והיא בתו של איתן לבני - מבכירי האצ"ל ולימים חבר כנסת מטעם הליכוד. היא נשואה לנפתלי שפיצר, שהיה יד ימינה בקמפיין הבחירות, ואם לשניים. אף שהיא הצעירה מבין ארבעת המועמדים לראשות קדימה, היא בעלת ניסיון רב יותר במערכת הפוליטית מלפחות שניים מיריביה. בתשע השנים מאז נבחרה לראשונה לכנסת, עשתה לבני קפיצה מטאורית מהספסלים האחוריים של סיעת הליכוד אל שולחן הממשלה ועד לתפקיד שרת החוץ ולמקום ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של המגזין "טיים". 

את תפקידה הראשון בשירות המדינה עשתה לבני דווקא במוסד. בין השנים 1980-1984 שירתה בפריז, ועל פי העיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" היתה מעורבת בכמה פעולות לחיסול טרוריסטים פלסטינים באירופה - דיווח אותו הכחישה. לאחר מכן שבה לישראל ופתחה משרד עורכי דין. משלא הצליחה להיבחר לכנסת ב-1996, מונתה למנכ"לית רשות החברות הממשלתיות וב-1999 התמודדה שוב לכנסת - הפעם נבחרה. 

לאחר ניצחונו של אריאל שרון בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, קודמה לבני ומונתה לשרה לשיתוף פעולה אזורי. בשנים הבאות כיהנה גם כשרת החקלאות, שרת הבינוי והשיכון ושרת העליה והקליטה, בו הוענק לה גם פרס אבירת איכות השלטון ב-2004.

הקידום הבא של לבני בא לאחר פרישת "שינוי" מהממשלה, כשמונתה לתפקיד שרת המשפטים במקום יוסף (טומי) לפיד. לבני לקחה חלק מרכזי בניסוח חוק ההתנתקות וניצבה לימינו של אריאל שרון לנוכח המתחים ההולכים וגוברים בליכוד על רקע התוכנית לפינוי גוש קטיף. בנובמבר 2005 היתה מראשוני הפוליטיקאים שפרשו עם שרון לצורך הקמת קדימה, שבניסוח מצעהּ לקחה חלק מוביל. לאחר ניצחונו של אהוד אולמרט בבחירות 2006 מונתה לבני לשרת חוץ וממלאת מקום ראש הממשלה.

עם אולמרט ואבו-מאזן, נובמבר 2007 (צילום ארכיון: לע"מ) 

במוקד: 1701 והמו"מ המדיני

במהלך כהונתה עסקה לבני בעיקר בקידום התהליך המדיני. יחד עם אולמרט הובילה לוועידת אנאפוליס ולאחר מכן הובילה את הצוות הישראלי למשא-ומתן עם הפלסטינים. לא אחת מתחה ביקורת על ניסיונו של אולמרט לזרז את השיחות, ואמרה כי "אסור לאפשר ללחץ זמנים לגרום לישראל לנסות לגשר על פערים גדולים באופן שיגרום לפיצוץ, או לוותר בנושאים קריטיים רק כדי להגיע לתוצאות". 

שתי נקודות התורפה העיקריות של לבני בתקופת כהונתה כשרת חוץ נוגעות במישרין ובעקיפין למלחמת לבנון השנייה. האחת - החלטה 1701 לסיום הלחימה בין ישראל לחיזבאללה, שעל המגעים לניסוחה היתה אמונה שרת החוץ. השנייה - התנהלותה הפוליטית של לבני לנוכח מסקנות ועדת וינוגרד. על רקע זה תקפו אותה יריביה, בעיקר מופז ושר הביטחון אהוד ברק, כי החלטה 1701 לא פתרה את בעיית התחמשות חיזבאללה בדרום לבנון ובפועל רק חיזקה את הארגון השיעי.

מופז וברק טענו כי לבני אינה מייצרת מנהיגות חזקה והיא חסרת ניסיון מכדי לקבל החלטות גורליות בנושאים מדיניים-ביטחוניים. ברק אף הגדיל וכינה בראיון רדיופוני את לבני "השרה ציפורה", אך זו הדפה את הביקורת בסיוע אולמרט ואמרה בישיבת הממשלה: "אין לי בעיה, שני השמות מופיעים בתעודת הזהות שלי".

"מסמר הערב" בכנס פעילי קדימה (צילום ארכיון: מיכאל קרמר) 

ביחס לטענות על חוסר ניסיונה הביטחוני, אומרת לבני: "אני חושבת שראש ממשלה צריך לשמוע הרבה דעות, לסמן את היעד ולשאול את הצבא אם יש לו פתרון צבאי למטרה הזאת. החלק שראש ממשלה פחות נדרש לו זה לדעת מאיזה צד יבואו הכוחות ויסתערו על הגבעה... מטרתו לשאול אם הצבא מוכן, אם האופציה הצבאית היא הנכונה, מהי התוצאה שאנחנו רוצים להשיג ואם יש דרכים אחרות להשיג אותה מטרה. ואלו שאלות שאני אדע לשאול‭."‬

על החלטה 1701: "אני עדיין גאה וסבורה שזו החלטה נכונה. לפני המלחמה, חיזבאללה ישב על הגדר ושלט על דרום לבנון. אם בסיום המלחמה צה“ל היה פשוט עוזב, כמו שקרה בשנת 2000, התוצאה היתה שהיום הם היו נמצאים שם שוב. נכון שבחלק מהנושאים קיימת בעית אכיפה, כמו אמברגו הנשק, אבל לראשונה נקבע בהחלטת מועצת הביטחון שחל איסור בינלאומי מוחלט על העברת נשק לחיזבאללה".

‭

"פישלנו ועכשיו נתקן"

מדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד הצליחה לבני להיחלץ. זרקורי הוועדה והציבור הופנו לעבר השלישייה אולמרט-פרץ-חלוץ, ושרת החוץ יצאה מהוועדה ללא כתם ציבורי או פוליטי - ואפילו עם כמה מחמאות. אולם את הנזק העיקרי בסוגיית הוועדה

לבדיקת התנהלות הדרג המדיני והצבאי, גרמה לבני לעצמה זמן קצר לאחר פרסום הדו"ח. במסיבת עיתונאים שכינסה הכריזה כי "התפטרות אולמרט היא הדבר הנכון" - אך למרות זאת החליטה להישאר בממשלה.

לבני נימקה את המהלך ברצונה לפקח על תיקון הליקויים שהתגלו, אך החלטתה התקבלה במערכת הפוליטית והציבורית ברגשות מעורבים, ורבים ראו בכך התחמקות מקבלת החלטה אמיצה ברגע אמת.

בשבועות האחרונים, ועל רקע המלצת המשטרה להעמיד את ראש הממשלה לדין, הצהירה שרת החוץ: "היינו תקווה ופישלנו, עכשיו נתקן. אנחנו רוצים להחזיר את קדימה למה שהיתה צריכה להיות ולא להתעלם מהעובדה שניתנה לנו הזדמנות שנייה לעשות את זה". אם להסתמך על הסקרים, יש לה סיכוי סביר בהחלט להיות שם ולהוביל את המהלך.