מר ביטחון רוצה לצאת ראשון

אחת מנקודות הזמן המרכזיות, שהובילו את שאול מופז להחלטה להתמודד על ראשות קדימה, הייתה במהלך מלחמת לבנון השנייה, כאשר קרא על ההכנות של צה"ל לכניסה לבינת ג'בייל. מיד לאחר מכן, סיפר לאחרונה, ביקש להיפגש עם ראש הממשלה. "אמרתי לו: תשמע, אני מכיר את בינת ג'בייל כמו את כף ידי, הייתי שם. שימו אותי בעיניים קשורות, ואני אדע להגיע למפקדה שלהם. לא צריך להיכנס לשם, ואם כן - אז צריך להכניס שתי אוגדות".

אולמרט אמר שיבדוק, אבל מופז כבר הבין שבעודם יושבים - הכוחות כבר החלו לנוע. "הרגשתי שאפשר היה להשיג במלחמה הזו הישגים אחרים, וההחמצה הזו של המלחמה היא בעיקר מה שדוחף אותי עכשיו: גמלה בלבי ההחלטה לא לתת למצב כזה לקרות שוב", סיפר.

מופז נולד באיראן לפני 60 שנה ועלה לארץ בגיל 9. הוא נשוי לאורית ולשניים ארבעה ילדים. את מרבית שנותיו כאדם בוגר עשה בצה"ל. הוא התגייס לצנחנים ב-1966 והתקבל כעבור זמן קצר לקורס קצינים בזכות תפקוד יוצא-דופן במהלך פעילות מבצעית. במלחמת ההתשה שימש מפקד מעוז המזח בתעלת סואץ ובמהלך מלחמת יום-הכיפורים היה מפקד סיירת צנחנים.

לאחר מכן מונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל וב-1976 היה מפקד כוח האבטחה ב"מבצע אנטבה", במהלכו פתח באש לעבר רכב חשוד שהתקרב לאזור הטרמינל. מופז כיהן גם כמפקד בית הספר לקצינים, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד עוצבת הגליל, אלוף פיקוד הדרום, ראש אגף התכנון וסגן הרמטכ"ל, בטרם מונה ב-1998 על ידי שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, לתפקיד ראש המטה הכללי.   

מחיסול יאסין לספינת הקארין

במהלך כהונתו עמד מופז מאחורי ביצוע נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון, בהתאם להוראת ראש הממשלה דאז אהוד ברק. זאת, על אף שלא תמך בביצועה באופן חד-צדדי. לאחר כישלון שיחות קמפ-דיוויד ופרוץ אינתפאדת אל-אקצה ניצח מופז על פעולות צה"ל בשטחים. הוא פיקד על מבצע "חומת מגן" בערים, ובתקופתו החל צה"ל ביישום מדיניות ה"סיכול הממוקד".

לקראת ההתנתקות - מופז, רא"ל יעלון ותא"ל שמני, פברואר 2005

בין הצלחותיו הגדולות של מופז ניתן למנות את המבצע ללכידת אוניית הנשק והמחבלים "קארין A" בינואר 2002. בין כישלונותיו - אירועי קבר יוסף בספטמבר 2000 במהלכם נהרג - ויש הטוענים שהופקר - החייל הדרוזי מדחת יוסף ותקרית חטיפת החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומאר סוואעד. כמו כן, זכורה "תקרית המיקרופונים" בעיצומה של האינתפאדה בה נשמע מופז מציע לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לנצל את ההזדמנות ולגרש את יאסר ערפאת מיהודה ושומרון.

מופז השתחרר מצה"ל ביולי 2002, וכארבעה חודשים לאחר מכן מונה לשר הביטחון בממשלת שרון. בתקופת כהונתו המשיך במדיניות הסיכולים, ובמהלכה חוסלו בין היתר מנהיג חמאס, השייח אחמד יאסין, ובכירי הארגון עבד אל-עזיז רנטיסי וסאלח שחאדה. בממשלת שרון השנייה, היה אחראי מופז על ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות, אשר לה התנגד תחילה. התוכנית עוררה חיכוכים ומחלוקות בין מופז לבין הרמטכ"ל דאז, משה יעלון, דבר אשר הוביל את שר הביטחון שלא להאריך כמקובל את כהונתו של יעלון בשנה ובמקומו מונה לתפקיד לראשונה מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ.  

מופז היה בין האחרונים בליכוד שהצטרפו לקדימה לאחר פרישתו של שרון מהמפלגה בנובמבר 2005. תחילה העדיף להישאר בליכוד ולהתמודד בפריימריז לראשות המפלגה, אך לאחר שהתברר לו כי הוא זוכה לאחוזי תמיכה בודדים וסיכויו לנצח קלושים ביותר - בחר "לערוק". בעקבות ניצחונו של אהוד אולמרט בבחירות 2006, התמנה מופז לשר התחבורה - תפקיד בו הוא מכהן עד היום.

הטיקט הביטחוני

בקדימה מיצב עצמו מופז באגף הימני. הוא מתח ביקורת על ועידת אנאפוליס והתהליך המדיני שהחל בעקבותיה. בהתייחס לחידוש המגעים באפיק הסורי הצהיר מופז כי על האוייב להבין שרמת הגולן שלנו: "הסורים לא בשלים לשלום, מתן רמת הגולן היום, משמעותה איראנים בגולן מחר בבוקר". בחודשים האחרונים התבטא בכמה הזדמנויות בזכות הרעיון במסגרתו יוחכר הגולן לישראל לתקופה ממושכת.

מופז בכנס עמותת "אור ירוק" (צילום ארכיון: יח"צ) 

בסוגיית הגרעין האיראני עורר מופז מהומה בינלאומית, לאחר שבראיון ל"ידיעות אחרונות" בחודש יוני אמר כי לישראל לא יהיה מנוס מלתקוף באיראן. דבריו של שר התחבורה עוררו תגובות קשות ברחבי העולם וגרמו לזינוק משמעותי במחירי הנפט בבורסות בניו-יורק. בישראל - המליץ ראש הממשלה לשרים להימנע מלהתבטא בנושאים ביטחוניים רגישים.

לאחר הכרזתו של אולמרט על הקדמת הפריימריז בקדימה, יצא מופז למסע בחירות אגרסיבי שבמהלכו הירבה לבקר את יריבתו העיקרית, ציפי לבני, כמעט בכל סוגייה. הוא האשים את לבני בכך שדחפה לשחרור 700 אסירים מבלי להשיג את שחרורו של החייל החטוף, גלעד שליט. הוא דרש ממנה לחשוף את עמדותיה בסוגיית התהליך המדיני וטען כי לבני חסרת ניסיון.

לאורך כל קמפיין הבחירות שלו הדגיש מופז את הרקע הצבאי שלו ואת הניסיון הרב שהוא מביא בתחום הביטחוני. הוא גם הירבה לבקר את לבני על החלטה 1701 לסיום מלחמת לבנון השנייה וציין בכמה מקרים כי "ההחלטה לא פתרה את בעיית התחמשות חיזבאללה, אלא חיזקה אותו". השאלה הגדולה ליום שאחרי - וינצח מי שינצח - היא האם יוכלו השניים לשלב ידיים, או שמפלגת השלטון נמצאת על סף פילוג.