תרבות ובידור

כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

דן, עדנה ואסתל גם

אסתל פרידמן עדיין מתקשה להבין כיצד הפכה ממורה אלמונית לכוכבת בטלוויזיה החינוכית. ירון ביטר שמע ממנה על העבודה בתחנה וגילה מדוע נגנז הפתיח המקורי של "Here We Are"

ירון ביטרפורסם: 13.09.08 , 09:37

כשאסתל פרידמן עלתה לארץ ב-1964, איש לא דמיין כי המורה האלמונית לאנגלית תהפוך לאחת הכוכבות הגדולות של הטלוויזיה החינוכית, כמגישת התוכנית "דן ועדנה", ומאוחר יותר כמפיקת התוכניות "Here We Are", "Neighbours" ועוד.

פרידמן החלה לעבוד בהוראת אנגלית כשהגיעה לארץ. המעבר מבית הספר לטלוויזיה החל מביקור שגרתי לכאורה של מפקחת האנגלית של משרד החינוך, ביקור ששינה את חייה של פרידמן. בתום השיעור, אותה מפקחת סיפרה לפרידמן כי המרכז לטלוויזיה לימודית מחפש מורות להנחיית תוכניות והציעה לה להשתתף בסדנת הכנה מיוחדת.

"היו שם 35 מועמדים מכל הארץ", נזכרת פרידמן. "בעלי ג'יי תמך בי מאוד ועזר לי להתאמן לתפקיד. במהלך החזרות שלנו בבית הוא אפילו תרגל אותי לתמרן את מבטי בין שלוש מצלמות על-ידי נקישה באצבעותיו מכיוונים שונים בניסיון לדמות את המצלמות. לא ניתן לתאר עד כמה הייתי מופתעת כשהגעתי למבחן הבד וגילתי שיש להם רק מצלמה אחת".

פרידמן לא האמינה שעברה את מבחן הבד וכלל לא ציפתה שמישהו מאנשי הטלוויזיה הלימודית יחזור אליה, אבל ההזמנה לשלב המיונים השני הגיעה כבר ביום למחרת משילה אקרמן, מפיקת המחלקה האנגלית. "היו לי ממש פרפרים בבטן כשנכנסתי לאולפן", מספרת פרידמן. "אליק ותיקאי היה הבמאי במבחן השני והיחס המקצועי שלו העביר אותי במהירות למצב של רוגע. הוא נתן לי טיפים כיצד לחייך למצלמה, עצות בנוגע לטון הדיבור שלי וכיצד לדבר ישירות למצלמה. שיחת הטלפון הבאה שקיבלתי משילה היתה כבר הזמנה סופית להצטרף למשפחת האנגלית של הלימודית".

שיעור לדוגמה

פרידמן הצטרפה לחינוכית בסוף שנות ה-60, כשהטלוויזיה הישראלית היתה עדיין בחיתוליה. הופעתה הטלוויזיונית הראשונה היתה במסגרת התוכנית "More About English", בה היא השתתפה כמורה באולפן וכתבה תסריטים. "לבתי הספר לא היו אז מכשירי וידאו והמורים היו חייבים לתכנן את השיעורים בהתאם ללוח המשדרים שלנו", מספרת פרידמן. "הפורמט של התוכנית תוכנן כך שיוכל לשמש מעין מודל עבור המורים".

באותה תקופה, ביקרו בארץ מפיקי התוכנית האמריקנית "רחוב סומסום", מה שהוביל לשינוי בתפיסה ובאופיין של התוכניות. התוצאה היתה התוכנית "English 5", הידועה יותר בשם הלא רשמי "דן ועדנה". פרידמן היתה שם על תקן המבוגרת האחראית, כשגילמה את דמותה של גברת גרין. "מאוד נהנתי לבלות עם מגי המכשפה שעזרה לי ללמד את אוצר המילים תוך שהיא גורמת לדברים להופיע ולהיעלם, דוופי השובב אך טוב הלב וגראמפי, אשר מזגו הזעפני עזר לי ללמד ביטויים שליליים יותר. אבל יותר מכל אהבתי לעבוד עם דן, אותו גילם גבי אוטרמן, ועם עדנה אותה גילמה עלמה בר שני".

"דן ועדנה". הכל בזכות "רחוב סומסום"

לאחר "דן ועדנה", פרידמן פנתה לעבודה מאחורי הקלעים, כמפיקה בתוכניות האנגליות המאוחרות יותר של הטלוויזיה החינוכית, ביניהן "Neighbours", "Here We Are", "גבי ודבי" ועוד. "העובדה כי התוכניות הוצגו בעיקר בכיתות לימוד, אל מול 30-40 תלמידים, העלתה שאלות טכניות ולוגיסטיות רבות: היכן צריכה להיות ממוקמת הטלוויזיה בכתה? האם השחקנים צריכים לדבר לאט או בטבעיות? כמה גדול צריך להיות הטקסט הכתוב על המסך? כמה מילים צריכות להיות בשורה?", מספרת פרידמן.

המשובים הללו סייעו לפרידמן ואנשי החינוכית להציב סטנדרטים חדשים לתוכניות האנגלית שהגיעו בהמשך, כשהשינוי המרכזי היה נטישת הפורמט של מורה באולפן לטובת תוכניות שהציגו סיטואציות עלילתיות. "ב'Here We Are' בחרנו בפורמט טלוויזיה שונה לגמרי, תוכנית בעלת אופי של מגזין שהורכב מסקצ'ים קצרים, שירים ואנימציות המתרכזים בחיים במרכז העיר", מספרת פרידמן. "הפורמט הזה אפשר ליצור שתי גרסאות מכל פרק: המשדרים העיקריים יועדו לתלמיד הממוצע ומעל הממוצע והתוכניות המקבילות אך הקצרות יותר לתלמידים המתקשים".

פונים לפריפריה

שיר הנושא של התוכנית, חושפת פרידמן, עבר שינוי מהותי של הרגע האחרון. "בתחילה, שיר הנושא נפתח במילים 'Here we are in Dizengoff Circle', אולם כשהצגנו את פרק הפיילוט לוועדה המייעצת, אחד המפקחים הציע שבמקום ככר דיזנגוף עלינו להשתמש במונח כללי יותר בכדי לאפשר לילדים אשר לא חיים

חשיפה

לא סתם ככר

כיצד נשמע שיר הפתיחה של "Here We Are" לפני שהוחלט להחליף את ככר דיזנגוף בביטוי כללי יותר? פריט ארכיוני מרגש בהשמעה ראשונה

http://www.youtube.com/watch?v=NYLa86NctKk

בתל-אביב להרגיש כי זהו גם מרכז העיר שלהם. הגרסה המקורית של שיר הפתיחה נגנזה והוחלפה בגרסה המוכרת, שנפתחת במילים 'Here we are in the center of town'".

במהלך שנותיה בחינוכית, פרידמן הפיקה גם את התוכניות המיתולוגיות "The Adventures of Scooterman" ו"Doctor Halfbaked". "לא יכולתי לקבל צוות הפקה טוב יותר לעבוד איתו", מספרת פרידמן. "הבמאי אירוו קפלן הכיר לי את לו גולן, שעלה לארץ באותן שנים. איזה תענוג היה לעבוד עם תסריטאי שניחן בחוש הומור משובח שכזה".

פרידמן (משמאל) עם אירוו קפלן. משפחה חמה (צילום: גלעד קוולרציק)

מה לדעתך היתה ההשפעה של תוכניות האנגלית של הטלוויזיה החינוכית?

"אני חושבת שלתוכניות האנגלית של החינוכית היתה השפעה חזקה מאוד על הוראת האנגלית בישראל, ואני מבינה זאת בעיקר מדברים שקורים לי בחיי הפרטיים. חוויה שזכורה לי במיוחד היתה במהלך חתונה, כשהלהקה החלה לנגן שירים שלמים מתוך "Here We Are" ו"Neighbours". מה שהדהים אותי הייתה תגובת האורחים ששרו יחד את השירים, אחרי כל כך הרבה שנים.

"שמעתי גם הורים שסיפרו לי שכשהם היו צעירים הם אהבו להישאר בבית במקום ללכת לבית הספר בכדי שיוכלו לצפות בתוכניות ללימוד אנגלית, זה גורם לי

להתגאות על כך שהייתי חלק מהצוות שיצר את התוכניות הללו. בסך הכל רצינו ליצור תכנים ללימוד אנגלית שיהיו מבדרים ואפקטיביים, אבל לא ידענו שהסדרות הללו יהפכו לנכס תרבותי אהוב כל כך".

פרידמן, אם לשלושה וסבתא לשמונה, מתגוררת כיום ברעננה עם בעלה, איתו היא מנהלת חברה שמפתחת מוצרי מולטימדיה לימודיים, ביניהם גם "English Time", פרויקט מיוחד שנועדו ללימוד אנגלית לילדים. "הצלחתי לשאוב משהו מכל החוויות שעברתי בטלוויזיה החינוכית ומתוכן יצרתי את הפרויקט המורכב הזה", היא מספרת. "במשך תקופת עבודתי בטלוויזיה החינוכית הרגשתי שייכות למשפחה קרובה וחמה, היתה רוח של חלוציות באוויר. אני חייבת המון לאנשי החינוכית שתמכו והדריכו אותי".