"התנזים" של דרעי בתהדיה

בחודשים שקדמו לכניסתו של אריה דרעי אל בין כותלי הכלא הם ליוו אותו לכל מקום. מאות, לעתים אפילו אלפים, הלכו אחרי יושב ראש ש"ס לשעבר מבית המשפט המחוזי בירושלים אל בית המשפט העליון - ועד לשערי כלא מעשיהו. מאז עברו שמונה שנים בדיוק, שבמהלכן הספיק דרעי להשתחרר מבית הסוהר ולהרחק ממרכזה של הפוליטיקה הישראלית.

בימים אלה, כאשר דרעי מבקש לעשות הקאמבק של חייו ולהתמודד על ראשות העיר ירושלים, הוא יזדקק אולי יותר מכל לאותם התומכים שהלכו אחריו גם זמן רב אחרי שיצא מהזירה הציבורית.

השבוע חזרנו אל חמישה מאנשי השטח שליוו אותו. בשורה התחתונה, הם מבהירים, אם דרעי יקרא להם לדגל - הם יתייצבו. אבל, כמו דרעי שעדיין ממתין לאישור חוקי להתמודד, גם תומכיו נראים הפעם שקולים יותר. הם לא יקפצו לפני שמישהו יגיד הופ, והם לא מתכוונים ללכת בעיניים עצומות.

אריה דרעי בשערי כלא מעשיהו, אז ההמונים הלכו אחריו (צילום: שאול גולן)

יעקב עידן, שמנהל בימים אלה חברת נדל"ן, נחשב לאחד מתומכיו האדוקים. במשך מספר שנים הוא הוביל קבוצה של פעילים שקיבלה מש"ס את הכינוי המפוקפק "התנזים של דרעי". ה"תנזים" נהגו להפיץ ברחובותיה של ירושלים פשקווילים בגנותו של יו"ר ש"ס הנוכחי, אלי ישי, ושל חלק מבני משפחתו של הרב עובדיה יוסף שלטענתם הדירו את דרעי אל מחוץ לתנועה.

"אנחנו היינו התנזים של דרעי ועד היום אני לא מצטער על זה", אומר עידן, "ש"ס הייתה זו שהרחיקה אותנו. אנשים נשארו בלי הבן אדם שלהם ומול מערכת מתנכלת. הם החליטו שאנחנו סדין אדום. אבל אני מאמין שהאווירה שהובילה אותנו אז אל הישיבה שממול לכלא מעשיהו, עשויה לחזור על עצמה. כולם היו עם אש בעיניים".

אך בצד ההתלהבות, עידן מבהיר שהפעילות תצא לדרך רק באישורו של דרעי: "לא התחלנו פעילות ורק כשהוא יקרא ויבקש - נגיע. כל מי שהיה אז יתמוך ויתגייס".

עניין של זמן

אליעזר קאין, המקורב לדרעי במשך שנים ארוכות מסביר מה גרם לו, למרות השינויים בש"ס, לדבוק באותו המנהיג: "קודם כל אני לא בוגד בחברים, וחשבתי שהדרך של אריה היא הנכונה. יש לו כריזמה והולכים אחריו. הקאמבק של דרעי היה רק עניין של תזמון, ידענו שזה יקרה".

עם זאת, קאין, שבעבר נאבק למען דרעי גם הרבה אחרי שהוא ירד ממרכז הבמה הפוליטית, אומר כי מלחמה נוספת במערכת בתי המשפט בישראל, אינה עומדת מבחינתו על הפרק: "אם הבג"ץ לא יאפשר לו לרוץ - אז הסיפור נגמר".

דוד חכם, אחד משדרני הרדיו המובילים בתקופת ערוצי הקודש של ש"ס, היה בן 20 כאשר אריה דרעי נכנס לכלא. בתוך זמן קצר הוא מונה לדוברה של ישיבת "שאגת אריה". לדבריו, "האדם הזה גרם לציבור הספרדי להרים את הראש, להסתכל בגובה העיניים ולהבין שאנחנו לא פחות מוכשרים וטובים מהציבור האשכנזי. בכל השנים האחרונות לא לקחתי חלק בפעילות פוליטית ולא התעסקתי בזה, מכיוון שאני מחכה לו. עם האמת שלי אני הולך עד הסוף, גם כשהיו פעמים רבות שרציתי לקבל תפקידי מפתח בכל מיני תחומים ונפסלתי כי החטא האחד והיחיד שלי היה נאמנות לאריה".

חכם סיפר על תחושותיו, כשהבין שדרעי חוזר. "הרגשתי משהו שחיכיתי לו הרבה מאוד זמן. במהלך השנים אתה שומע אנשים שאומרים שאריה כבר גמר את הקרירה הפוליטית, ואני האמנתי בכל ליבי שביום מן הימים זה יקרה והוא ישוב. האמונה שלי התגשמה", אמר.

הוא זכאי?

יו"ר המועצה הדתית בעיר לוד, דני בן סעדון, אמר כי "אל שאגת אריה הגעתי כי הרדיפה לא הייתה אישית נגד אריה דרעי, אלא נגד כל המוסד התורני חרדי. הם ראו באריה איום שיכול לחולל מהפכה במדינה. אני אעשה כל מה שביכולתי שהאדם הגדול

הזה יחזור לחיים הציבוריים, כי עם ישראל זקוק לו ועולם התורה זקוק לו. כשנקבל את האור הירוק נהפוך אבן על אבן כדי להביא את הניצחון ולהוכיח לקומץ שהעם רוצה ואוהב את אריה".

מי שקשר את שמו, לפחות במישור הציבורי, עם אריה דרעי, הוא הזמר בני אלבז, שבאותה תקופה פרץ עם השיר "הוא זכאי", הקורא לביטול מאסרו של דרעי. למרות זאת, בניגוד לפעילים האחרים, אלבז לא משוכנע שיתגייס בכל כוחו למען דרעי. "אם הוא יתקשר ויגיד לי להתגייס, אני לא יכול להגיד במאה אחוז שאעשה את מה שעשיתי בעבר. אישית - נפגעתי, אתה הולך עם האני מאמין שלך ומקבל פצצה", אמר.

למרות הכל, לפחות במישור הציבורי, לאלבז אין ספק במי לתמוך: "אני האיש של הרב עובדיה, אבל לא בהכרח של ש"ס. בנושא הלכה אני כפוף לרב עובדיה יוסף, בנושא הפוליטי אני רוצה שאריה יצליח".