מיה שולחת גלויה מניו זילנד

מה אני עושה בחו"ל? באתי לראות עולם ולבקר את אמא שעבדה פה בזמנו, ונשארתי ללמוד הרבה אחרי שהיא חזרה לארץ. מה שהכי משך אותי בניו זילנד זה הריחוק שלה, לא רק מישראל אלא מכל העולם. וזה מורגש בכל דבר - כשבחדשות עוקבים במשך שלושה שבועות אחרי סמור שברח מגן החיות - בהחלט מרגישים שחיים על הירח. אחרי שמתרגלים לזה שאין ממה לדאוג (אפילו להיות הומלס פה זוהי בחירה אידאולוגית - ממשלה מממנת בתים פרטיים לחסרי עבודה), מתחילים ליהנות מהחיים חסרי הדאגות. 

מתי ואיך הגעתי לכאן? בשנת 2004, היישר מטיול מדהים בתאילנד. גיליתי שלא כל כך קשה להגר לניו זילנד מתחת לגיל 26. אבל כדי להיות אזרחית, אני צריכה לחיות כתושבת קבע במשך שלוש שנים, אז החלטתי ללכת על זה. אחרי הצבא כבר גרתי כמה חודשים בספרד, ולא פחדתי לחיות במדינה זרה, להיפך - ופה גם מדברים באנגלית.

מה גורם לי להרגיש ישראלית? הכל - אני ישראלית מכל בחינה - מוזיקה, שפה, אוכל. אני לא שוכחת מאיפה באתי וכמה היה לי טוב שם. הקהילה היהודית פה קטנה מאוד. אני מסתובבת בעיקר עם ישראלים, ופחות עם יהודים מקומיים, פשוט בגלל שכיף לי לדבר קצת עברית. אני מבקרת בבית הכנסת בחגים, והרב של הקהילה הוא אדם מקסים וחכם שעזר לי מאוד כשהמצב בארץ היה קשה ואני נתקפתי בגעגועים.    

נעים להכיר, מיה לן בהר רוהפהו (צילומים: מיה לן)

סיטואציה מצחיקה שקרתה לי כזרה בחו"ל: האנשים פה כל כך מנומסים ולוקחים זמן מהחיים שלהם לעזור בכיף לכל אדם זר. כשיורדים מהאוטובוס, לדוגמא, כולם אומרים "תודה, נהג". לקח לי איזה חודש לשכנע את עצמי שאף אחד לא יצחק עלי אם גם אני אגיד.

ביום הראשון שלי פה הסתובבתי בעיר עם תיק כבד, ואז הבנתי שיש לי עוד 40 דקות הליכה עד הדירה החדשה שלי והתיישבתי בייאוש. פתאום התחיל לרוץ לכיוון שלי גבר מאורי מאסיבי, שני מטר גובה על שני מטר רוחב וקעקועים על כל הפנים. קמתי במהירות ולפני שהספקתי להרים את התיק הוא חייך ואמר "can I help you mate? you look lost". ואז הוא סחב לי את התיק כל הדרך, הזמין אותי לקפה ובדרך גם נתן לי המון עצות. אחרי ארבע וחצי שנים פה אני יכולה להבטיח שהוא לא התחיל איתי, הם פשוט כאלה.

למה אני הכי מתגעגעת? לכל החברים שלי, למזג האוויר הלא הפכפך, לישירות הישראלית, להרגשה של בית והכי הכי לאחיין שלי יואב.

אני גם מתגעגעת לארץ ואנסה לחזור בשנה הבאה. הבעיה היחידה היא המקצוע שלי. ניו זילנד נמצאת במקום הראשון בעולם בחינוך לגיל הרך והמשכורת שלי מאוד יפה. יהיה לי קשה לעבוד בארץ כשיש לי תואר, עם אנשים שלא למדו את מה שאני למדתי (פה, אגב, אסור לעבוד בכלל עם ילדים בלי הסמכה של תואר מינימום), ואני יודעת שלהיות מחנכת בארץ מצריך הרבה מאוד אהבה למקצוע, תמורת מעט מאוד. מאוד מעציב אותי לחשוב שבמקצוע כל כך חשוב כמו הוראה צריך להתחנן כדי להרוויח כסף נורמלי. אנחנו נשלם על זה בעתיד. ביוקר. ולמרות הכל - אני אנסה לחזור, אין לי בית אחר. בסוף ההחלטה תהיה באמת בין בית לרמת חיים.

"ככה זה כשיש מקום". הרחוב של מיה, במרכז הבירה

המלצות על העיר שלי

1. תרבות מקומית: המוזיאון הלאומי "טה פפה" הוא אתר שכל תייר חייב לראות. זוהי הזדמנות מצויינת ללמוד על המאורים ועל ההיסטוריה של המדינה. אין מדובר במוזיאון רגיל, ואפשר בהחלט להסתובב בו יום שלם ולראות רק חלק קטן ממנו. יש בו סרטונים שבהם מספרים קשישי ניו זילנד כיצד הגיעו אליה בזמן המלחמה. כשאח שלי הגיע לביקור, הלכנו למוזיאון וראינו סרט שבו סיפרה אישה איך נגמר להם הסבון באמצע הדרך. זה היה הרגע שכל הניו זילנדים הסתכלו אחד על השני בהלם. גם אנחנו היינו בהלם - אבל לא מאותן הסיבות. מההתחלה היו להם בעיות שונות לגמרי משלנו.

2. חיי לילה: mighty mighty הוא המועדון הכי טוב בעיר, גם בגלל העיצוב המדהים וגם בגלל שרוב הקהל שם הם חבר'ה מכל העולם שהבימאי פיטר ג'קסון מעסיק בסרטים כמו קינג קונג, הסמוראי האחרון ועכשיו אבאטר. המוזיקה משתנה כל יום.

מרגישים בכל רגע את הריחוק מכל העולם 

3. ה-מקום: The Mediteranean Pizza Warehouse - משפחה איטלקית שמכינה ומוכרת אוכל מ-ד-ה-י-ם, במיוחד גלידות אמיתיות שגורמות לטועם להתנזר לחלוטין מכל גלידה אחרת. בית הקפה הכי מדהים בעיני הוא Fidel's. מי שלא אוהב את פידל קסטרו יכול להתעלם מהתמונות על הקיר, אבל המוזיקה הקובנית ושפע הראסטות שיושבים ברוגע ומדברים לאט (מסיבות שאין צורך להסביר) יוצרים אווירה מצויינת למי שרוצה להעביר כמה שעות בשקט, ולאט.

4. רומנטיקה: פסגת הר ויקטוריה - אפשר להגיע למקום ברכב אבל הליכה בטבע השופע שווה כל רגע. כשמגיעים לראש ההר ורואים את כל העיר ואת האי הדרומי - אי אפשר שלא להתאהב בוולינגטון. 

5. עיתוי: הזמן הטוב ביותר להגיע לניו זילנד הוא בין נובמבר לפברואר. אל תעזו לבוא בין יוני לאוגוסט, אלא אם כן אתם ממש אוהבים את הרעיון של רוחות מאנטרטיקה וגשם שלא מפסיק לשבוע.  

• לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!