ואת אמא שלך גם

עד היום אני מפחדת להיכנס לאינטרנט, לפתוח רדיו, עיתון, להתקרב לכל מקום שעלול להקרין שוב את רגעי האימה ההם. היום אני יודעת שאין לי יותר מדי מה לעשות בנדון. המצלמה קלטה הכל, ולמרות שאני לא זוכרת כלום, זאת בהחלט הייתי אני.

החיפושיות בימים טובים יותר (צילום: Gettyimages Imagebank)

הג'ורה שפתח הביוגרף של לנון קצת יותר עתיקה, אבל עדיין שרירה. לנון הוקלט מדבר על מקרטני, אונו ואמא שלו, ומקרטני ואונו עכשיו נורא עצבניים על החשיפה. ונשאלת השאלה - על מי בדיוק מקרטני ואונו כועסים? האם הם כועסים על הביוגרף, שמוציא לאור את מה שחלק מהאוכלוסיה תגדיר כסטייה איומה של לנון וחלק כפנטזיה חופשיה? האם הם כועסים על עצמם, שהסכימו לשתף פעולה עם משהו שעלול לפגוע בתדמית הציבורית שלהם? האם הם כועסים על לנון, שלא יכל לשמור את הרוח החופשית שלו לעצמו, והיה חייב לספר לאנשים מסביב שהוא מפנטז על שלישיה עם שני החברים שלו?

לביוגרף של לנון יש הוכחות חותכות. לנון מדבר בקולו על בבקשה להרחיק ילדים מהמסך - הפעם ההיא שהוא נגע לאמא שלו בחזה, וזה לא היה כשהוא עוד ינק.

אני לא רוצה לעצבן את מקרטני, בטח לא לפני שהוא מגיע לפה להופעה של שלוש שעות אחרי שהמפיקים הסכימו בטובם למכור לנו כרטיסים במחיר של 500 שקל, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שג'ון רצה לצאת לאור, להכניס אותו חזרה לחושך ולכעוס על הבנאדם שלחץ על המתג. יש בזה משום חוסר כבוד לרעיונות שלנון עצמו ביקש לקדם.

האם לא עדיף לו לעשות מקום לתובנות של האיש והעיגולדים, להבהיר שלנון הוא אדם עצמאי וזכותו לפנטז על מה שהוא רצה, במקום לסנגר עליו כאילו מחשבות על שלישיה הם הדבר הנורא ביותר שיכל לקרות לאנושות?

ואולי הוא ייצא גדול אם הוא פשוט ייכנס למיטה עם יוקו אונו, להזמין את המצלמות ולהכריז "ככה אני זוכר את ג'ון לנון, איש יקר שעשה לי הרבה בעיות ומתעקש להמשיך גם כשהוא כבר מת, אבל אני מכבד את חזון האהבה המורכב שלו, ועכשיו תסלחו לי, יש לי הופעה בארץ הקודש, נתראה כשיגיע השלום".

• גלי ארזי היא דמות בגילומה של יעל בר זוהר מתוך הטלנובלה "חשופים" , המשודרת בימים א'-ה' ב-20:05 ב-HOT3, ובהזמנה מיידית ב-HOT V.O.D 
• ליעל בר זוהר אין קשר לעמדות המופיעות במדור