שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    גלגול לאחור

    30 שנה אחרי שיצא סרט הפולחן "גלגל אותה", צ'יץ' וצ'ונג חוזרים להופיע ביחד. "לא רבנו, פשוט לקחנו את הזמן", טוען טומי צ'ונג ומספר על חודשיו בכלא והאהבה המוצהרת לסמים

    צ'יץ' וצ'ונג, הלורל והארדי של סטלני ארה"ב ומי שהביאו לעולם סדרת סרטי פולחן ובראשן "גלגל אותה" המיתולוגי, שבים להעלות עשן על הבימה ומקווים להזכיר לכולם כיצד נראה ההומור שמאחורי הסטלה. "הכל קורה בתזמון מושלם", קובע טומי צ'ונג, שלגמרי לא במקרה משיק גם את ספרו החדש, "צ'יץ' וצ'ונג: האוטוביוגרפיה הבלתי מורשית". בלתי מורשית, כי צ'יץ' לא רצה לשתף פעולה.

     

    צ'יץ' לפחות קרא את הספר?

     

    "הוא טוען שלא".

     

    ואתה מאמין לו?

     

    "כן. כשהוא קרא את הספר הראשון שלי הוא טען שסופר צללים כתב אותו".

     

    השנים היטיבו עם צ'ונג, ולא רק מבחינה כלכלית. קו השיער אמנם נסוג לאחור והשיער הקצר, כמו הזקן המטופח, הלבינו לחלוטין, אבל הוא נותר בריא בגופו ורענן ברוחו, למרות 70 שנותיו. הסיבה להגעתו המאוחרת של האיחוד המיוחל, לדבריו, תואמת את אופיו הנינוח. "פשוט שכחנו. לא כעסנו זה על זה או רבנו, פשוט לקחנו את הזמן".

     

    אז מה שונה בצ'יץ' וצ'ונג מודל 2008?

     

    "לא הרבה, חוץ מזה שעברו שנים רבות ואנחנו נראים שונים לגמרי, כמו המפסידים בתחרות תואמי צ'יץ' וצ'ונג. יש לנו גם חומר חדש, אבל אנחנו נשארים בעיקר עם הקטעים הישנים ולוקחים את הקהל לטריפ נוסטלגי ומצחיק".


    צ'יץ' וצ'ונג. אותו דבר, רק עם שיער שיבה

     

    אין עוררין על מעמד הקאלט של צ'יץ' וצ'ונג בארה"ב ובעולם בכלל. צ'ונג עצמו מדווח על עניין רב מחוץ לארה"ב, לא רק בסרטיו אלא גם בספריו. "אני מקבל המון מיילים מגרמניה" הוא מספר. "לעיתים גם מהמזרח התיכון, בעיקר מסטודנטים מסוריה ומירדן, אבל לא יותר מדי מישראל".

     

    הפופולריות של סדרת הטלוויזיה "העשב של השכן", ההצלחה הקופתית של קומדיות סטלנים עכשוויות כמו סרטי "הארולד וקומאר" או "Pineapple Express" וכמובן האיחוד המחודש של צ'יץ' וצ'ונג, עשוים לסלול את דרכו של הצמד הקשיש גם בחזרה לאקרנים, לסרט שיתעד את מסע ההופעות.

     

    המופע, שנקרא בפשטות "Light Up America", נפתח ב-8 בספטמבר בקליפורניה וימשיך ל-20 ערים בארה"ב ובקנדה. בהמשך, השניים צפויים להגיע גם למדינות נוספת, "אולי גם לישראל", הוא מבשר. "סיפרו לי שמדברים אצלכם אנגלית טובה וכנראה מכירים את הומור שלנו. האמת שבשנות ה-70 הגעתי לחיפה בספינת טיולים ומאד נהניתי".

     

    דרכים מצטלבות

    צ'ונג נולד כ-70 שנה באדמונטון, קנדה, בן לאם סקוטית ואב סיני. את דרכו בעולם הבידור החל כמוזיקאי, ולימים ניהל עם אחיו מועדון לילה שבמרכזו מופע ששילב נערות מעורטלות וקומיקאים. אחד מהקומיקאים שביקשו עבודה במקום היה ריצ'רד (צ'יץ') מארין, בנו של שוטר ממוצא מכסיקני.

     

    "הוא לא ממש אהב את העבודה הזו", נזכר צ'ונג. "הוא היה יותר תסריטאי מאשר שחקן. אבל כשהקבוצה הזו התפרקה, הוא היה היחיד שרצה להמשיך עם המופע. אני חשבתי שאחזור לנגן, אבל מאחר שאהבתי גם משחק, החלטנו ליצור שותפות בינינו".

     

    הצמד זכה להצלחה על הבמה ובאופן טבעי עבר למסך הגדול. הנסיון הקולנועי הראשון היה "גלגל אותה" ("Up In Smoke"), שהופק בתקציב כמעט אפסי ועלה לאקרנים ב-1978. העלילה עסקה בהרפתקאותיו של צמד, אנתוני סטונר (בקיצור "מאן") ופדרו המקסיקני שמנסים להבריח ממכסיקו רכב מסחרי העשוי מלוחות מריחואנה. אלא שקצה הרכב ניצת ופולט עשן ריחני שהופך בהדרגה לג'וינט ענק הממסטל את יושביו ועוברי אורח.


    צ'יץ' וצ'ונג, גרסת הקולנוע. הכל התחיל מהיפי חסר בית

     

    דמותו של "מאן", לדברי צ'ונג, היתה מבוססת על היפי חסר בית שפגש בוואנקובר. "שמו היה סטרוברי והוא היה מגודל שיער ולבוש במעיל ארוך. כשדיברתי איתו, כל מה שעניין אותו זה 'איפה אני יכול לחיות היום'. באותה תקופה היה לי מועדון לילה ונתנו לו עבודות, אבל היה לו קשה מאד להתמקד במשימות. הוא היה שוכב מאחורי הבמה ואחרי ההופעה היה אומר לנו 'וואו מאן, זה היה ממש גרוע'".

     

    נפרדים כידידים?

    "גלגל אותה" גרף 42 מיליון דולר בבתי הקולנוע והפך את שני הקומיקאים לעשירים ומאושרים. מוטיב המריחואנה הפך לתת-ז'אנר קולנועי שהוליד עוד שבעה סרטי צ'יץ' וצ'ונג וככל הנראה שימש השראה לגל סרטי הסטלנים העכשוויים.

     

    אולם ב-1985, כשלזכותם כבר שמונה סרטים ותשעה אלבומים, השותפות הגיעה לקיצה. צ'ונג מפזר עשן על הפרידה שהיתה בהחלפת האשמות מתוקשרת. "לא ממש נפרדנו, פשוט התעשרנו", הוא מסביר בחצי חיוך, "ואתה לא יכול להכריח מכסיקני (צ'יץ') עשיר לעשות שום דבר".

     

    ומה באמת קרה?

     

    "האמת היא שזה התחיל לחזור על עצמו. עבדנו בשביל הכסף ולא חדוות העבודה. צ'יץ' הרגיש שחסר לו משהו. כשהוא קיבל את ההצעה להופיע בסרט ("נולד במזרח לוס אנג'לס" - נ.נ.), הוא רצה לראות איך הוא מצליח בכוחות עצמו. כשעבדנו יחד, אני הייתי השותף הבכיר והמנהל והיו לא מעט דברים שלא נתתי לו לעשות. הוא רצה לנסות את מזלו בסרטים ועשה זאת בהצלחה".

     

    צ'יץ' אכן התנתק בהצלחה מהתדמית הסטלנית והשתלב בתפקידי משנה בסרטי קולנוע. הוא אפילו תרם את קולו לסרטי אנימציה של "דיסני" והשלים את התפנית כשהצטרף לדון ג'ונסון כבלש בסדרה "נאש ברידג'ס".

     

    צ'ונג בינתיים דחה הצעות עבודה שונות, מהלך שהוא מצר עליו היום. מאז הפרידה הוא הופיע במועדוני סטנד-אפ והוסיף לרזומה מספר הופעות אורח נשכחות בקולנוע ובטלוויזיה. הוא נישא פעמיים והוליד חמישה ילדים ובהם השחקנית ריי דון צ'ונג.


    צ'יץ' וצ'ונג, מודל 2008. לא נפרדו, פשוט התעשרו

     

    הקאמבק שלו נרשם כשהצטרף לצוות הסיטקום הנוסטלגי "שנות ה-70", שבו כיכב גם אשטון קוצ'ר. לגמרי לא במקרה, צ'ונג גילם בסדרה את דמותו של ליאו צ'ינגווייק, היפי מזדקן. "אהבתי את השם של הסדרה", הוא מספר. "כשקראתי את התסריט גיליתי גם שמעשנים שם והייתי בטוח שכולם יהיו מסטולים. באתי מוכן לצילומים, אבל אף אחד לא רצה שאכטה חוץ מהצלם".

     

    בין לבין התנסה צ'ונג ביזמות וכיאה לחסיד גראס, הקים בקליפורניה יחד עם בנו את "Chong's Bong", חברה לייצור והפצה של ציוד עישון. ב-2003 הוא עלה על הכוונת של השלטונות הפדרליים ובתום מבצע משולב הואשם בקשר להפצת ציוד עישון. הוא חתם על עסקת טיעון שכללה קנס כבד ומאסר בפועל של תשעה חודשים. כך הסטלן המפורסם מצא עצמו מאחורי סורגים בשנות ה-60 לחייו, לכל הדעות חווייה לא משעשעת במיוחד.

     

    איך התיחסו אליך הסוהרים?

     

    "הם רוצים להביך ואפילו להשפיל אותך בכל הזדמנות. למשל, עשו חיפוש מדוקדק על כולם. אני הייתי סלבריטי והכירו אותי אבל עדיין היו אומרים 'היי צ'ונג ,תרים את הביצים, נבדוק מתחת'. היה איתי זקן אחד ובכל פעם שחיפשו עליו הוא הפליץ על השומרים".

     

    מה החוויה הכי קשה שעברה עליך בכלא?

     

    "הדבר הכי גרוע הוא ששולטים בכל רגע בחיים שלך. קשה להסתגל לזה ואתה צריך לחפש את החיזוקים בתוך עצמך. אין לך ברירה כי אחרת אתה משתגע וזו סביבה עויינת. המפתח להישרדות בכלא היה להתנהג כמשוגע, אז התהלכתי בחצר בהליכה שנראתה כמו ריקוד טנגו".

     

    ואיך זה התקבל?

     

    "היתה בכלא כמה אופנוענים שהסתכלו עלי ולא הבינו מה הבעיה שלי. אחד מהם, בחור מגודל, בא אלי ואמר לי 'היי צ'ונג, אתה לא חייב לרקוד לבד'. אז נצמדתי אליו ורקדתי איתו אבל הוא נבהל וצעק עלי 'תתרחק ממני'. בסופו של דבר, דווקא הפכנו לידידים טובים".

     

    הגל הירוק

    גם לאחר שחרורו נותר צ'ונג תומך מוצהר בשימוש במריחואנה. הוא כתב ספר אודות חוויותיו בכלא וכיכב בסרט התעודי "A/k/a Tommy Chong", שהתחקה אחר מהלכי השלטונות נגדו. באביב האחרון החרימו סוכנים פדרלים 10,000 עותקי DVD של הסרט, למרות שהובהר להם כי לצ'ונג אין כל בעלות או אינטרס עסקי בסרט.

     

    עושה רושם שאתה עדין על הכוונת של הממשל. זה לא מדאיג אותך?

     

    "אני לא פרנואיד. אני חושב שהם דווקא פוחדים ממני, משום שאין לי עבר פלילי ממשי, אין לי כוונות פליליות ובכלל לא הייתי צריך להגיע לכלא. כשהממשלה

    נתקלת באנשים כמוני, שמשלמים מיסים ואין להם אג'נדה חבויה, הם שמים אותם ברשימה של 'אין טעם להתעסק איתו, לא שווה את הזמן ואת המאמץ'".

     

    האופטימיות הזו מאפשרת לצ'ונג לשמור על חיבתו הפומבית למריחואנה למרות משקעי העבר. "הדבר הטוב ביותר במריחואנה הוא שאתה לא חייב להשתמש בזה, משום שזה לא ממכר. תראה אותי, אני מעשן 50 שנה ולא מכור", הוא אומר וצוחק. "הקנביס הוא צמח מושלם", הוא מדגיש בלהט. "אני מתיחס אליו כמו לתרופה. בכל מה שנוגע לשימוש במריחואנה לבידור ובילוי, אני חושב שכל אחד חייב להחליט בעצמו והצעירים יעשו ברוב המקרים את ההחלטה הנכונה".

     

    מתי אתה נחשפת לזה?

     

    "בגיל 18, כשעוד הייתי תלמיד. ידיד נתן לי ג'וינט ותקליט של לני ברוס (קומיקאי הסטנד אפ האגדי - נ.נ.). עישנתי את הג'וינט, הקשבתי לתקליט והחלטתי שזהו, אני רוצה להכנס לעולם האמיתי ויצאתי עם הלהקה שלי לוונקובר. מאז לא הבטתי לאחור".

     

    ובגיל 70 לא הגיע הזמן להפסיק?

     

    "אני דווקא הפסקתי", הוא מפתיע, "לא עישנתי כבר כמה חודשים".

     

    אתה נעלב כשמכנים אותך סטלן, "pot head" או היפי?

     

    "אני לא אעלב מהם או מכל דבר אחר. אתה יודע, פעם אפילו כינו אותי יהודי מלוכלך ולא נעלבתי".

     

    אי אפשר לסיים ראיון עם טומי צ'ונג מבלי להעלות הרהורים נוגים על גורלו של דור ההיפים שהוא עצמו השתייך אליו. באותה נשימה הוא מספר כי לפני שנים פגש בסטרוברי, ההיפי ששימש מקור השראה לדמותו של "מאן". "הוא חי בוונקובר אבל הוא השתנה. יש לו שיער קצר והוא איש עסקים בשנות ה-50 לחייו", מספר צ'ונג.

     

    זה מה שקרה לכל ההיפים המזדקנים?

     

    "לחלוטין. היום הם אנשים רגילים, סבים לנכדים, יש להם שיער קצר ולכל היותר ישאירו איזה זנב פוני קטן".

     

    אז זה סוף עידן ההיפים?

     

    "הו לא! תמיד יהיו היפיז, במיוחד בקנדה, אבל הם גרים מחוץ לעיר ורובם עשירים כי הם מגדלים מריחואנה ולא משלמים מיסים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צ'יץ' וצ'ונג. אולי אפילו יקפצו לביקור אצלנו
    לאתר ההטבות
    מומלצים