יום אמצעי המניעה: סקר על בנים, בנות וגם אמהות
לקראת יום אמצעי המניעה הבינלאומי שיתקיים ביום שישי, 26 בספטמבר, נערך בארץ סקר ראשון מסוגו, שבדק את ההתנהגות המינית והשימוש באמצעי המניעה בקרב נערות ואימותיהן. עיתון לאשה מגיש: על הסקר, חשיבות המניעה ומצב ההפלות הישראל
הגלולה למניעת הריון כבר בת חמישים וקצת, אבל במקום לרבוץ בנחת בכורסא מול האח ולרוות נחת מכך שמאות מיליוני (א)נשים חווים לה את האפשרות לקיים יחסי מין חפים מסכנת היריון לא רצוי, היא עדיין נאלצת להצטדק, להסתתר ולתרץ תירוצים.
מתברר כי הגלולה, הנחשבת על ידי רופאים לאמצעי המניעה הנוח, הפשוט והבטוח ביותר, עדיין מאיימת על צעירות רבות שרק החלו להיות פעילות מינית, וכי חלקן מעדיפות קונדומים, או אמצעי מניעה מפוקפקים למדי כמו משגל נסוג, או שיטת הימים הבטוחים, או שהן מקיימות יחסי מין ללא הגנה בכלל.
מדי שנה מבוצעות בארץ כעשרים אלף הפסקות הריון מאושרות (לא ברור אם כל המבצעות אותן אכן מאושרות מזה). ההערכה המקצועית אומרת כי מספר ההפלות בפועל כפול. כ-2,000 מאלה של צעירות בנות פחות מ-18. עוד 1,800 קטינות יולדות מדי שנה תינוקות, שחלקם הגדול - כך מעריכים ב"חברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית" - כתוצאה מהריונות לא רצויים.
לקראת יום אמצעי המניעה הבינלאומי (ראו בהמשך), נערך בארץ סקר ראשון מסוגו, שבדק את ההתנהגות המינית והשימוש באמצעי המניעה בקרב נערות ואימותיהן.
הנערות (בנות 25-15) והאימהות (בנות 64-33) נתבקשו לענות על שאלות הנוגעות להרגלי המין שלהן והעמדות הרגשיות שלהן בנושאי מין ואמצעי מניעה. בנוסף, הן נשאלו אלה על אלה - האימהות על יחסן לחיי המין של הבנות ולהפך.
תוצאות הסקר, שנערך בהזמנת חברת התרופות "באייר שרינג פארמה" על ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" הן מפתיעות (צעירות רבות רוצות לשתף את החבר שלהן בבחירות אמצעי המניעה), מרגיזות (הסיבה הנפוצה לקיום יחסי מין לא מוגנים היא בושה) וגם משמחות (יותר מאי פעם: צעירות משוחחות עם אמא על מין וגם מתייעצות איתה).
ההפתעה של הסקר: שיפור מדהים ביחסי אמהות-בנות (צילום: Gettyimages Imagebank)
יותר בנות יותר מוקדם
נתחיל בגיל. כצפוי מנערות הגדלות בעולם מתירני יחסית, שבו דימויים ארוטיים משמשים למכירת כל מוצר, החל במים מינרליים וכלה בתוכניות פנסיה, הגיל הממוצע שבו מתחילה הנערה הישראלית לקיים יחסי מין יורד.
בעוד שדור האימהות החל לקיים יחסי מין בגיל 19 וחצי, הבנות עושות את זה כבר בגיל 17.2. בין גיל 15 ל-24 יותר ממחצית הבנות כבר חוו התנסות מינית,
ו-39 אחוז פעילות מינית ממש. בקרב האימהות שלהן הכול היה מתון ואיטי יותר: רק 3.2 אחוזים חוו התנסות מינית בגיל 15 (פי ארבעה פחות מהבנות).
ד"ר נגה פורת, יו"ר "החברה הישראלית לרפואת נשים בקהילה", מסרבת להתרשם עמוקות מהנתונים האלה: "אני מטפלת בהרבה חיילות ולא כולן התנסו במין. אני משוכנעת שחלק מהבנות חשבו שמצופה מהן להיות פעילות מינית ולכן ענו כמו שענו על השאלון".
ובכל זאת, צפוי שיהיו הבדלים כאלה בין נשים שגדלו לפני עשרים ושלושים שנה לבין הבנות של היום, לא?
"אני מתרשמת שהגיל האמיתי קרוב יותר ל-18. זה עדיין צעיר יותר מבעבר, אבל לא באופן דרמטי".
ומה הן יודעות על מין ואמצעי מניעה לפני הפעם הראשונה?
"הן יודעות לא מעט. אני לא בטוחה שכל הצעירות מכירות בדיוק איך עובדת הביולוגיה. הן אולי לא מכירות את הפרטים הטכניים של הביוץ, אבל הן יודעות מהן מחלות מין, הן יודעות שהן עלולות להיכנס להיריון ושהן צריכות להיזהר".
20 אחוז (!) לא משתמשות
האופטימיות של ד"ר פורת, מתברר, די מוצדקת. יותר משלושה רבעים מהצעירות השתמשו באמצעי מניעה בפעם הראשונה שבה קיימו יחסי מין. מתוך אלה שקיימו יחסי מין ללא אמצעי מניעה, חמישה אחוזים השתמשו בשיטת הימים הבטוחים או במשגל נסוג. זו ירידה משמעותית לעומת האימהות - אז השתמשו פחות משליש
באמצעי מניעה ביחסי המין הראשונים שלהן, ולא פחות מ-17 אחוז השתמשו במה שמכונה בנימוס "שיטות טבעיות". האימהות החלו להשתמש באמצעי מניעה רק אחרי שהתחתנו או אחרי שהרו לראשונה.
מה גורם לכמעט עשרים אחוז מהצעירות לא להשתמש באמצעי מניעה בכלל? רשימת הסיבות מדהימה למדי, בעיקר משום שהיא לא השתנתה בארבעת העשורים האחרונים: חשש משימוש בגלולות, בושה מביקור אצל הגניקולוג, חשש שמא אמצעי המניעה יתגלו על ידי ההורים והדבר יגרור כעס, בעיקר מצד האב, וגם האצלת סמכויות - חלק גדול מצעירות אלה אמרו שהן סומכות על בן הזוג שלהן שייזהר.
"מדהים לגלות שגם היום, כשיש בשוק כל כך הרבה אמצעי מניעה פשוטים, זולים ונוחים לשימוש, יש עדיין כל כך הרבה הריונות לא רצויים והפסקות הריון", אומר פרופסור דניאל זיידמן, יו"ר "החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית". "אני מניח שהמצב נובע משימוש לא טוב באמצעי המניעה".
מהו שימוש לא טוב באמצעי מניעה?
"בחירה לא נכונה באמצעים שלא מתאימים לאורח החיים של המשתמשת. אמצעי המניעה היום אמורים להגן על מפני היריון וגם מפני מחלות - וזה מסבך את ההסברה. לרוב הצעירות בארץ שפעילות מינית יש חבר קבוע, אין כאן מתירנות גדולה כל כך, ואין הרבה שבאמת מקיימות כל הזמן יחסי מין מזדמנים. למרות זאת, יש נשים רבות שלא רוצות לקחת גלולות. הן בוחרות בקונדומים ואז אי הנוחות בשימוש מגדילה את הסיכוי שהקונדום יישכח ולא יעשה בו שימוש. בערך חמישית מהזוגות שמשתמשים בקונדומים ייכנסו להיריון, וזה לא מפני שהקונדום לא יעיל, אלא מפני שהם פשוט לא שמו אותו".
ממה נובע הפחד מהגלולה?
"הרבה מאוד נשים צעירות חושבות שהורמונים זה רע ומעבר לזה הן לא טורחות לברר. רואים את זה בעוצמה אצל יוצאות חבר העמים שמצהירות ש'אמא אמרה שהורמונים זה רע ולכן אני לא לוקחת'. מפתיע מאוד לגלות שגם צעירות ילידות הארץ חושבות כך, והן בנות שנולדו לאימהות שכבר השתמשו בגלולות ובכל זאת הן שמעו שמועות שגלולות יצמיחו להן שפם, יפגעו בפריון שלהן, יגרמו להן למחזור לא סדיר ועוד ועוד".
ומה מכל זה נכון?
"שום דבר. הגלולה לא מצמיחה שפם, להפך, היא יעילה מאוד בטיפול נגד שיעור פנים בנשים. היא לא פוגעת בפריון - המחקרים מראים שהיא מגנה על האישה כי היא מונעת ציסטות ומחלות, וכי נשים שלקחו גלולות נכנסות להיריון יותר בקלות מנשים שמעולם לא לקחו גלולות. הגלולות גם מסדירות את המחזור אצל נשים שווסת שלהן לא סדירה. אלא שכשהן מפסיקות לקחת אותן, אי הסדר מופיע שוב ואז הן מאשימות את הגלולה בכך שהן לא מבייצות. בפועל, למי שמשתמשת בגלולה יש סיכוי של פחות מאחוז להיכנס להיריון לא רצוי".
איך להערכתך נולדים המיתוסים האלה?
"אני חושב שזה קשור לשמרנות. האימהות פוחדות שאם הילדה תיקח גלולות, היא לא תתנזר. יש אימהות שסבורות שאם ייקחו את בנותיהן לרופא נשים, הן יעודדו אותן לקיים יחסי מין".
מדהים לגלות שנשים עדיין מפחדות מהגלולות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
פחות הסברה יותר הריונות
בקרב מחצית מן הצעירות, אלה שמשתמשות בקביעות באמצעי מניעה, הגלולה היא עדיין הפופולארית ביותר, למרות החששות, ואחריה הקונדום. המדבקות, הטבעת ואמצעים אחרים משתרכים מאחור בשיעורים זעירים. גם בקרב האימהות רק מחצית משתמשות באמצעי מניעה כלשהו.
רוב מוחלט של אימהות דיווחו כי הן פעילות מינית (81%) אבל הן מעדיפות התקן תוך רחמי או גלולה. פרופ' זיידמן מציין כי ההתערבות הכירורגית - דהיינו קשירת החצוצרות או צינור הזרע - אינה מקובלת בארץ כלל. בארצות הברית ובאירופה, לעומת זאת, זו השיטה המועדפת על לא פחות ממחצית מהאוכלוסייה.
ואם אנחנו כבר מציצים לנעשה במדינות אחרות, אפשר לשחרר אנחת רווחה. למרות הנתונים המדאיגים על מספר ההפלות וההריונות הלא רצויים, קיימת אצלנו מודעות גבוהה לחשיבות השימוש באמצעי מניעה.
כמעט כל הצעירות ציינו כי לדעתן חשוב או חשוב מאוד להשתמש באמצעי מניעה והאימהות מסכימות איתן, אם כי הן שמות את הדגש יותר על מניעת היריון ופחות על מניעת הידבקות במחלות מין. אולי משום שהן גדלו כשהאיידס שמועה אקזוטית. האימהות הללו עברו פי שש יותר הפסקות הריון מבנותיהן, שנזהרות יותר, כך שהמגמה בארץ חיובית.
בחלקים נרחבים מהעולם התמונה עגומה יותר: שיעור ההפלות הגבוה בעולם הוא במזרח אירופה ובמזרח אסיה, שם נפוצות ההפלות בקרב נשים בנות 34-25 כשיטה של ממש לתכנון המשפחה, כלומר הן מפילות שלוש או ארבע פעמים בחייהן, כדי להגביל את גודל המשפחה.
בארצות הברית (כמו בצפון ובמערב אירופה) מספר ההפלות יורד בהתמדה בשנים האחרונות, אבל עדיין מבוצעות שם כמיליון הפלות בשנה. בשוודיה ישנה מגמת עלייה, כנראה אחרי קיצוץ המימון של שיעורי הדרכה והסברה מינית, בבריטניה ישנה ירידה במספר ההפלות, אך היא עדיין מובילה באירופה בשיעור ההריונות בקרב נערות קטינות, ואילו בשוויץ וגרמניה, שם מופנים תקציבים נאים להסברה, הולך ויורד שיעור ההפלות היזומות.
ברוב העולם שיעור ההפלות גדול יותר מבארץ (צילום: index open)
הפתעה: מדברות עם אמא
ההפתעה המרנינה באמת של הסקר קשורה פחות להתנהגות המינית ויותר ליחסי אימהות-בנות. בניגוד לווינונה ריידר ושר, או כל צמד אם-בת אחר בסרטי בנות קלאסיים, אלה לא נזקקות למשבר דרמטי על מנת לשוחח. כמעט מחצית מהצעירות אמרו כי הן שוחחו אם אימא והתייעצו איתה בנוגע לקיום יחסי מין ובחירת אמצעי מניעה.
ברוב המקרים הן קיבלו תגובה משמחת."שמחתי שהתייעצתי איתה", אמרו חלקן, "אמא תמכה בי והדריכה אותי", דיווחו אחרות. היו, כמובן, גם בנות שזכו לאזהרות
ואתראות והיו גם אימהות שכעסו, ציינו בפני הבת שהיא צעירה מדי למין או סתם הביעו מורת רוח.
הצעירות שלא שוחחו עם אימן היו רוצות לעשות זאת, אלא שהיחסים במשפחתן לא קרובים מספיק. מצער לראות כי במשפחות שבהן ההורים זכו להשכלה של פחות מעשר שנות לימוד ויש להם הכנסה נמוכה מן הממוצע, גם היכולת לשוחח על נושאי מין עם הילדים עדיין לא קיימת. כאן, ממש כמו לפני עשר, עשרים ושלושים שנה, החשש העיקרי של צעירות הוא מפני תגובת האב לידיעה כי הן שוקלות או מקיימות יחסי מין.
עם זאת, השיפור לעומת הדור הקודם מדהים. האימהות דיברו הרבה פחות עם הסבתות (פי 1.4 פחות) ובמקרים רבים (12%) הייתה תגובתן של הללו שלילית. למרות זאת, כשהפכו לאימהות, רובן מעודדות את בנותיהן לדבר על כך בגלוי ומעוניינות לסייע.
ד"ר פורת מסייגת מעט את גל האופטימיות הזה. היא אומרת שלמרות שרוב הצעירות שענו על השאלון ציינו כי נוח להן לקבל הדרכה בנושא מין ואמצעי מניעה מההורים, רק מעטות מגיעות לביקור אצל רופאת הנשים מלוות באימא.
"כרופאה", היא אומרת, "העובדה שקטינה מגיעה אליי כדי לקבל אמצעי מניעה בלי ליווי האם מעמידה אותי במצב לא פשוט. אבל, גם אם נעזוב את ההיבט המשפטי, היה רצוי שהאם תדע, ולו בגלל שיש נשים שאסור להן לקחת גלולות בגלל מחלות כלי דם במשפחה, ולי חשוב לקבל מידע רפואי כמה שיותר מקיף לפני שאני מייעצת לצעירה במה להשתמש".
"הן אולי יודעות בגדול, אבל לא תמיד באמת יודעות את הפרטים ולא מלוות את הבת למרפאה. בתקופה האחרונה, מאז שהתחלנו לחסן נערות נגד וירוס הפפילומה, אני רואה יותר מעורבות של האימהות. זה בכל זאת כרוך בתשלום ונוכחות האם נדרשת, ואנחנו כרופאות משתמשות בזה כמנוף לחשוף את הנערה לגינקולוגיה".
ממצאי הסקר עולה כי יש פער גדול (28%) בין מספר האימהות שטוענות ששוחחו עם בנותיהן על הנושא לבין מספר הבנות שדיווחו על קיומה של שיחה כזו. פרופ' זיידמן חושב שאימהות רבות חשות שמצופה מהן לשוחח עם בתן, ולכן הן
מדווחות על כך, אם כי בפועל הן מגלות עיוורון מוחלט למיניות של ילדיהם, ממש כמו שהילדים מעדיפים לא לחשוב על ההורים כעל יצורים מיניים.
ד"ר פורת אומרת שרוב הצעירות מגיעות למרפאה לבד או מלוות בחברה, ורק מיעוט זעיר מלווה בבני הזוג שלהן. כרופאה, היא מעניקה להן בעיקר מידע מעשי - מציגה להן את מגוון אמצעי המניעה העומד לרשותן ומסבירה את ההבדל בין מניעת הריון למניעת מחלות.
"הן יודעות מה זה איידס, אבל עדיין חושבות שזה לא יקרה להן כי זו מחלה שתוקפת רק הומואים", היא אומרת. "אולי זו רמת המודעות הכללית בארץ, או שבגיל צעיר כולנו חושבים שלנו לא יכול לקרות שום דבר רע. בזכות החיסון פתאום מדברים גם על מחלות אחרות, על יבלות, ואז צעירות באות להתעניין מה זה ואני משתדלת לנצל את ההזדמנות להעלות את רמת המודעות הכללית שלהן לנושא".
יום המניעה הבינלאומי
יום אמצעי המניעה הבינלאומי שיחול השבוע (ביום שישי, 26 בספטמבר) מוקדש להעלאת המודעות לבריאות מינית ולמניעת הריון. מאחורי היוזמה עומדים מספר ארגונים ובהם "החברה הישראלית לרפואת נשים בקהילה", "החברה הישראלית למניעת היריון ובריאות מינית", "החברה הישראלית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות", אגודות מקבילות באירופה וחברת התרופות "באייר שרינג פארמה".
כל הגופים נרתמו לשורה של פעילויות חינוכיות בקרב צעירים וצעירות, ולקידום הדיון הציבורי בנושאים כמו מניעת הריונות לא רצויים ושימוש באמצעי מניעה להתגוננות מפני מחלות מין.
לכבוד יום המניעה, המצוין זו השנה השנייה ברציפות בעולם ולראשונה בישראל, הופקה חוברת הדרכה מיוחדת שמיועדת לצעירים בני 18- 25 ובה מידע רב על מין ומיניות. החוברת, שתופץ בכמאה אלף עותקים ברחבי הארץ, כוללת כתבות הדרכה על אמצעי מניעה, רשימת עצות "עשו ואל תעשו" למי שמתעתדים להתחיל להיות פעילים מינית, כתבת הדרכה לקראת ביקור ראשון אצל רופא נשים ורשימת מיתוסים על אמצעי מניעה והריון.
בנוסף, יחולק בבתי ספר ובמרפאות הנשים מדריך מקיף לאמצעי מניעה שונים - החל בקונדום, דרך הגלולה למניעת הריון וכלה בזריקות ומדבקות המכילות הורמונים, שנועד לאפשר לצעירות לבחור את אמצעי המניעה הנוח והמתאים להן ביותר.
את הקמפיין מלווה אתר אינטרנט שמציע לגולשים מידע מקיף: עשרות מאמרים שנכתבו על ידי רופאים ואנשי מקצוע, שאלות ותשובות בנושאי מיניות, מחלות מין ומניעת הריון ועוד. כתובת האתר: www.your-life.co.il
הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע
