הפוליטיקה המצרית עולה בבריאות האזרח הפשוט

לא פעם, מאחורי המילים הגבוהות התובעות לא לנקוט שום סממן של נורמליזציה עם ישראל, מצויים אנשים שמוצאים את עצמם במצבים בלתי אפשריים. כזה היה אביו של ילד מצרי, חולה סיסטיק פיברוזיס, שבחר לנגח את משרד הבריאות המצרי על היעדר שיתוף הפעולה עם ישראל. הוא החליט לעשות זאת דווקא מעל דפי העיתון הממסדי המצרי "אל-אהראם".

במכתבו למערכת העיתון, שפורסם ביום שבת שעבר, טען האב כי משרד הבריאות המצרי מעדיף אינטרסים פוליטיים המתנגדים לנורמליזציה עם ישראל על פני טובת החולה. לדבריו, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייצרת תרופה בשם "קריאון 1000", המהווה תחליף לאחד האנזימים החסרים בגוף בשל מחלת הסיסטיק פיברוזיס.

לדברי האב, הרופאים הסבירו כי התרופה עשויה לסייע לבנו. האב הוסיף כי לאחר שפנה למשרד הבריאות המצרי בבקשה לייבא את התרופה עבור בנו. הוא נענה כי בגלל שהתרופה מיוצרת בישראל, מדינה עמה לא ננקט שיתוף פעולה בתחום בריאות, לא ניתן לייבא אותה למצרים.  

"איך להציל את בני?"

מהמאמר התברר כי האב מצליח בכל זאת להשיג, בדרכים לא דרכים, את התרופה ומשלם עליה הון, "אני מקבל את התרופה בדרכים עקלקלות ופתלתלות, במחיר כפול ומכופל מהמחיר המקורי", הוא כתב, "בני זקוק לארבע חבילות תרופה מדי חודש, ואילו אני עובד מדינה המרוויח משכורת חודשית של כמה מאות לירות מצריות. איך להציל את בני? אנא ייעצו לי".  

מערכת "אל-אהראם" לא נותרה אדישה ופרסמה את תגובתה למכתב, "לא ידוע לנו אם התרופה המדוברת אכן מיוצרת אך ורק בישראל, כפי שאכן ציינת, או שישנם מקורות ייצור אחרים. נקודה זו יש לברר עם משרד הבריאות".

למרות זאת הדגישו שם בתגובתם, כי "דבר אחד עומד מעל לכל ספק והוא זכותו של בנך לקבל סיוע רפואי וכך גם חולים אחרים. אנו קוראים לאלה שיש בידם הסמכות לסייע ברכישת התרופה להתגייס למענו. אנו עדיין ממתינים לתשובת משרד הבריאות", נכתב בעיתון.

לא רק התקרית הזו מעידה על המדיניות המצרית המתנגדת לעיתים לנורמליזציה עם ישראל. מצב בעייתי נוסף התרחש כאשר פרצה שפעת העופות והגיעה גם לישראל. אחד העופות הראשונים שנדבקו, אובחן כמי שנדבק בנגיף שמקורו במצרים. הגורמים הרלבנטיים בישראל ביקשו לטלפן ולעדכן את עמיתיהם במצרים, אולם לא נמצא מי שיסכים להרים את השפופרת ולקבל את השיחה.

ראלי ללא ישראלים

האווירה הכללית במצרים אינה תומכת בנורמליזציה עם ישראל, גם בתחומים שיכולים לסייע לכלכלה המקומית המצויה בתקופה קשה. סוגיה כזו נוצרה סביב שאלת מכירת הגז לישראל. "האחים המוסלמים" תוקפים את המשטר המצרי בהקשר זה, ואפילו המופתי של מצרים לשעבר, השייח נאסר פריד ואסל, התבטא נגד מכירת גז לישראל בראיון שהעניק לאחרונה. היחסים הקרירים הגיעו אפילו ל"ראלי הפרעונים" שם החליטו המצרים להודיע מראש כי לא יאפשרו לישראלים לקחת חלק בתחרות.

למרות זאת, מדי פעם ניתן לראות כיצד גורמים מצריים שונים, שמכוונים את ביקורתם כלפי הממשלה המצרית (ולא נגד מובארק), תמהים בקול מדוע לא נעזרים בישראל. כך למשל בחר לעשות העיתונאי המצרי, מוחמד עטיה, כאשר שאל בעקבות אסון הסלעים בקהיר, מדוע המצרים לא נעזרו בישראל להצלת הלכודים. עטיה פירסם את הדברים ביום שני שעבר בעיתון האופוזיציה המצרי, "א-דוסתור".  

היחסים הקרירים באים לידי ביטוי במישור הרשמי, אבל בתחום הלא רשמי התמונה שונה. מצרי שיש לו את הסכום הדרוש או הקשרים הנכונים אינו מבקש את רשותו של איש וטס לכל מקום - גם לישראל. הדברים אינם נכונים רק למצרים. גורמים מכל רחבי העולם הערבי מנצלים את מיטב כספם לטובת המומחים הפועלים בבתי החולים בישראל.