אובאמה ומקיין: לא מה שחשבתם

מדיניות נשיאי ארה"ב כלפי ישראל נגזרת בעיקר מתפישת עולם גלובאלית ואזורית, ולא מהצהרות במערכת בחירות. תפישת עולם זו מעצבת את מעמד ישראל בעיני הנשיא כנכס או כנטל אסטרטגי, ואת העמדה כלפי ירושלים, יו"ש והגולן. תפישת עולם קובעת את עוצמת כוח-ההרתעה האמריקני מול איומים גלובליים ומזרח תיכוניים, המשפיעה ישירות על ביטחונה הלאומי של ישראל.

1. האם העולם מהווה זירה למלחמת עולם שלישית בין הדמוקרטיות המערביות לבין משטרים ערביים או מוסלמים, או ארגוני טרור כפי שסבור מקיין, או שמדובר בעימות מול מיעוט מוסלמי קיצוני הניתן לטיפול במו"מ דיפלומטי, סיוע חוץ, קשרי תרבות והורדת הפרופיל הצבאי, כפי שסבור אובאמה? תפישת עולמו של מקיין מדגישה את תרומתה האסטרטגית של ישראל בעוד תפישת העולם של אובמה מצניעה אותה. לפי מקיין יחסי ישראל-ארה"ב סבים על ציר אינטרסים ואיומים אזורים וגלובליים משותפים לשתי המדינות, שהוא חשוב יותר לארה"ב מציר הסכסוך הערבי-ישראלי רווי המחלוקות בין ירושלים לוושינגטון.

2. לפי אובאמה, על ארה"ב לאמץ את תפישת העולם של מנגנון מחלקת המדינה, שהתנגד להקמת ישראל ורואה בה נטל, ולהתקרב לתפישות העולם של האו"ם, בו יש רוב אוטומטי נגד ארה"ב וישראל, לתפישה המערב אירופית של "שלום בכל מחיר" וזו של העולם השלישי לפיה המערב וישראל עושקים, הפלסטינים והעולם השלישי נעשקים. לפי מקיין על ארה"ב להמשיך ולהיות "עמוד האש" הרעיוני והצבאי של העולם החופשי.

3. האם הטרור המוסלמי מהווה אתגר לרשויות אכיפת החוק, לקהיליה הבינלאומית ולהידברות כפי שסבור אובאמה, או אתגר לכוחות הביטחון האמריקנים כפי שסבור מקיין? האם יש לקבל דו-קיום עם טרור תוך כדי מגננה ותגובה, או לפעול להכרעת הטרור במתקפת-מנע בשטח האויב? הגישה הפסיבית מזרימה אדרנלין לוורידי הטרור ומחמירה את מצוקת ישראל, והגישה האקטיבית מסייעת למלחמת ישראל וארה"ב בטרור.

4. האם שורש הטרור המוסלמי הוא ייאוש, עוני, מדיניות אמריקנית שגויה ונוכחות ארה"ב בשטח מוסלמי במפרץ הפרסי כפי שסבור אובאמה, או ששורש הטרור הוא אידיאולוגיה הרואה בארה"ב איום קטלני ערכי וצבאי שיש למוטטו על פי מקיין? תפישת מקיין מקלה על ישראל את המלחמה בטרור, ולהמחיש מדוע שורש הסכסוך הערבי-ישראלי אינו שטחים אלא השאיפה לחסל כל ישות מזרח תיכונית שאינה מוסלמית.

5. האם לקח מלחמת ויטנאם הוא שמלחמה אינה מוסרית פי שסבור אובאמה, או שמלחמה היא כורח מוסרי רק במאבק מול משטרים המאיימים על אושיות העולם החופשי כפי שסבור מקיין? האם כוח-הרתעה הוא תנאי בל-יעבור לשלום כפי שסבור מקיין, או שלום הוא תנאי בל-יעבור לביטחון כפי שסבור אובאמה? תפישת עולם המתעלמת ממרכזיות כוח-ההרתעה במזרח התיכון מחלישה את ישראל.

6. האם הנושא הפלסטיני הוא שורש הזעזועים במזרח התיכון וגורם מרכזי לטרור המוסלמי, ולכן מחייב מעורבות נמרצת של ארה"ב כפי שחושב אובאמה? ככל שתפישת העולם רואה בסכסוך בן 100 שנים שורש לתופעות בנות 1,400 שנים (טרור מוסלמי וסכסוכים בין-ערביים), כן מעמיקה מעורבות ארה"ב ההופכת ליותר-ניטראלית, ופחות בת-ברית מיוחדת של ישראל, ומגבירה את הלחץ על ישראל לוויתורים סוחפים.

תפישת העולם של אובאמה תתקבל בברכה על ידי תומכי הסגת ישראל לקווי 1949, כולל חלוקת ירושלים ופתיחת "תיבת פנדורה" של הפליטים הפלסטינים. לעומת זאת, תפישת העולם של מקיין תיתן רוח גבית לסבורים שנסיגה תהפוך את ישראל מכוח מרתיע לשק חבטות, מיצרן לצרכן של ביטחון לאומי, מנכס לנטל התלוי ברצון טוב (שלא קיים) של שכניו ובערבויות אמריקניות ובינלאומיות שהוכחו כחסרות ערך, וכל זאת בשכונה האלימה, ההפכפכה והבוגדנית בעולם.

יורם אטינגר, מומחה לענייני המזרח-התיכון וארצות-הברית