טוב לנו - רע למדינה

אז איך אנחנו מרגישים בפרוס שנת תשס"ט? טוב, תודה - אם שואלים על מצבנו האישי. בכל הנוגע למצב האומה, הסיפור כבר אחר לגמרי.

"מדד המלחמה והשלום", בעריכתם של הפרופסורים אפרים יער ותמר הרמן, מעלה כי שביעות הרצון של הישראלים-היהודים ממצבם האישי בשנה שחלפה, נוטה בבירור לכיוון החיובי: בסולם של 1 עד 10, בחמש הדרגות הנמוכות של שביעות רצון מהמצב האישי מצוי רק מיעוט קטן - 17.5% מהמרואיינים בסקר המקיף, ואילו בחמש הדרגות הגבוהות מצוי רוב מוחלט -  78.5% מהם (4% אינם יודעים). לעומת זאת, כשמדובר בהערכת המצב הלאומי, שביעות הרצון לגבי השנה החולפת נוטה חד-משמעית לכיוון השלילי: 53% מצויים בחמש הדרגת הנמוכות, לעומת 43% שבחמש הגבוהות (4% אינם יודעים).   

פירוק לנושאים מסביר את רמת שביעות הרצון הירודה ממצב המדינה. בראש ההערכות השליליות ניצבים נושאי פנים: רמת הפשע והאלימות, עומק הפערים הכלכליים, תפקוד המערכת הפוליטית והיחסים בין יהודים לערבים במדינה. רוב מכריע - 83% חושבים כי מצב האלימות והפשע החמיר השנה; 73% רואים החמרה כשמדובר בהגדלת הפערים בין עשירים לעניים; כך פני הדברים גם כשמדובר בתפקוד המערכת הפוליטית - 68% רואים כאן הידרדרות.

ההערכה השכיחה (49%) היא כי חלה הרעה גם ביחסי יהודים-ערבים

 במדינה. לעומת זאת, בתחום המדיני-ביטחוני התמונה עגומה מעט פחות: 48% סבורים כי המעמד הבינלאומי של ישראל נותר כשהיה, ורק 23.5% מעריכים כי הורע. כשמדובר במצב הביטחוני יש כמעט שיוויון בין מי שסבור שהוא הורע (39%) לבין מי שטוען כי נותר כשהיה (36%). גם בתחום היחסים עם הפלסטינים יש שיוויון בין המעריכים כי המצב הורע, נשאר כשהיה או אפילו הוטב (25%, 27% ו- 24% בהתאמה).  

אי שביעות הרצון מהשנה שעברה מקרינה ככל הנראה גם על רמת התקווה לשיפור, כפי שהיא משתקפת בתחזיות הפסימיות לשנה הבאה: בתחום הפשע והאלימות, הציפייה הרווחת (45%) היא כי המצב עוד יחמיר - וכך גם בנוגע לפערים בין עשירים לעניים. בכל התחומים האחרים שנמנו, ההערכה השכיחה היא כי המצב יישאר כשהיה. באף אחד מן התחומים אין רוב החוזה שיפור.  

ה"מדד" ניסה גם לבדוק, האם תוצאות הפריימריז בקדימה השפיעו על מידת האופטימיות או הפסימיות של הציבור הישראלי, באשר לסיכוי שתצמח כאן "פוליטיקה אחרת" - נקייה, הגונה ויעילה. 39% מהנשאלים השיבו כי בחירתה של ציפי לבני לא משפיעה על תמונת העתיד שלהם לגבי אופי הפוליטיקה הישראלית; 35% דיווחו על יתר אופטימיות בעקבות הבחירה; 20% - על יתר פסימיות; ולשאר לא היתה דעה ברורה. דפוס התפלגות דומה נמצא גם לגבי מידת האופטימיות או הפסימיות, כי בחירתה של לבני תשפיע על הסיכוי להשגת הסכם שלום עם הפלסטינים: 42% אמרו שהבחירה לא תשפיע; 32% דיווחו על אופטימיות, כי הבחירה תגדיל את הסיכוי להשגת הסכם; ואילו 18% אמרו כי הם פסימיים לגבי השלכות הבחירה על הסיכוי להגיע להסכם (השאר לא ידעו).

תמיד אשה

פילוח של הציפיות מבחירתה של לבני לגבי הסיכוי להשיג הסכם עם הפלסטינים על פי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות מעלה כי בקרב מצביעי מרצ ועבודה, יש רוב המצפים כי בחירתה תגביר את הסיכויים להגעה להסכם (58% ו-47.5% בהתאמה). בקרב מצביעי שאר המפלגות, ובמיוחד בקרב מצביעי המפלגות הדתיות-ימניות, יש רוב (53% ו-73% בהתאמה) הסבורים כי בחירתה לא תשנה לעניין זה.

באיזו מידה עובדת היותה של לבני אשה נתפשת בעיני הציבור כרלוונטית, באשר

 לסיכוייה לתפקד כראוי כראש ממשלה בתחומים השונים? מתברר כי רוב הציבור "אדיש" לשאלת המיגדר, עם נטייה לראות בנשיות יתרון דווקא: 49% סברו כי הסוגיה לא תשפיע לכאן או לכאן על יכולתה לטפל בנושאי חוץ וביטחון. 31.5% סברו כי הדבר ישפיע לחיוב, ורק 13% חששו מהשלכה שלילית (השאר לא ידעו).

לגבי טיפול בנושאי כלכלה ומשק, שוב - הרוב, 54% סברו כי המיגדר אינו משנה, 31% טענו שעובדת היותה של לבני אשה ישפר את יכולתה כראש ממשלה לטפל בנושאים הללו, ורק 7% סברו כי המיגדר יפגע ביכולתה זו.

כשמדובר בנושאי חברה ורווחה, הנשיות בהחלט נתפשת כיתרון: 45% העריכו כי נשיותה של לבני תשפיע לטובה בנושא, 42% טענו שהמיגדר אינו משנה ורק 4% העריכו כי עובדת היותה אשה תשפיע לרעה על יכולתה לטפל בשאלות חברה ורווחה. פילוח התשובות לשאלות הללו על פי מיגדר המרואיינים מעלה כי הדפוס הכללי בקרב גברים ונשים הוא דומה, אך באופן כללי: נשים יותר מגברים סבורות כי למיגדר יש השפעה - חיובית - על הפוטנציאל של לבני להצליח בתפקיד ראש ממשלה.

"מדד המלחמה והשלום", שנערך אחת לחודש ומתפרסם ב-ynet, ממומן על-ידי מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ותוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור, באוניברסיטת תל-אביב. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן באוניברסיטת תל-אביב ב-23-22 בספטמבר, והם כללו 502 מרואיינים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה היא כ-4.5%. החודש, בשל צום הרמדאן, לא נכלל בסקר גם מדגם של ערבים אזרחי ישראל.